מומחה באולפן פרופ' סיריל כהן ד"ר ארז גרטי
(צילום: סטס קופולו)
שני ישראלים נמצאו כבר מאומתים לזן אומיקרון – ובמערכת הבריאות עוקבים מקרוב אחרי עשרות מקרי הדבקה נוספים שקיים חשש שהם תוצאה של הווריאנט הדרום־אפריקאי. נכון לעכשיו יש יותר שאלות מתשובות על הזן החדש שגורם בהלה בעולם, ורק בעוד ימים אחדים ככל הנראה נדע עד כמה הוא באמת מידבק ובעל פוטנציאל לפגוע בשכבת ההגנה שמספקים החיסונים.
"אנחנו עדיין לא יודעים הרבה על האומיקרון", מודה פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכות החיסון מאוניברסיטת בר אילן. "עד עכשיו השאלה הבוערת ביותר היא האם הוא עמיד לחיסון או לא. את זה נדע בעוד כמה ימים. מה שמטריד באומיקרון הוא שיש בו ריבוי של מוטציות ביחס לווריאנטים אחרים, וחלק מהמוטציות לא מוכרות לנו. הוא שונה מאוד מווריאנטים אחרים. מדובר בכבשה השחורה של הווריאנטים מבחינת הדמיון לזנים אחרים ולזן המקורי".
פרופ' כהן מוסיף ש"החשש הוא שתהיה הדבקה מוגברת או התחמקות מחיסונים או כמובן מחלה יותר בעייתית. מדיווחים שמתקבלים עד עכשיו המחלה לא יותר קשה, וזה מרגיע. אבל בנוגע להדבקות, כנראה שהוא מידבק יותר. אם החיסונים יעילים, אפילו באחוזים נמוכים יותר, זה מרגיע; אבל אם יעילות החיסון נמוכה עוד יותר, זה מטריד".
בנוגע להתמודדות עם הווריאנט, כהן אומר: "מאוד קריטי לפתח אמצעים לזהות בזמן אמת נשאים של זן אומיקרון, עם בדיקות PCR ייעודיות וקטיעת שרשראות הדבקה. אין פה עניין של אפס או מאה, מנסים לצמצם את ההתפשטות. צריך לאכוף את התקנות שיש היום כמו התו הירוק ומסכות ולהקפיד על ריחוק חברתי. עדיף לכבות את האש כשהיא קטנה. בכל מקרה, אין מה להיכנס לפאניקה".
ד"ר ארז גרטי, הוסיף ואמר באולפן ynet: "מה שעושים עכשיו זה מחקרים בכמה רמות. בשבועות הקרובים אמורות להתקבל תוצאות, אז אני מעריך שתהיה ירידה בחיסוניות, אבל אני לא יודע עד כמה. פרט מידע יותר חשוב זה לראות איך הנגיף מתמודד בעולם האמיתי. לראות האם נדבקים יותר במדינות מחוסנות ולראות האם הם מפתחים מחלה קשה, את זה אף מדינה לא רוצה להיות הזאת שילמדו על הגב שלה.
"בווריאנט הזה יש משהו כמו 50 מוטציות פלוס מינוס, שמשהו כמו 60% מהן נמצאות על חלבון בשם spike, שזה החלבון שנגדו מכוון החיסון. זה יותר מפי 3 מאשר ווריאנטים אחרים, ששם היו 7-8-9 מוטציות בחלבון הזה, פה יש לנו פתאום 30 ויש חפיפה מסוימת עם וריאנטים אחרים".
בנוגע לחובת חיסונים הוא אומר: "אני מודה שאני באופן אישי נגד. אני חושב שאנחנו עדיין חיים במדינה דמוקרטית ולכפות על אדם טיפול רפואי זה משהו שעדיין אי אפשר לעשות. מה שצריך לעשות זה הסברה, הסברה, הסברה ושוב פעם הסברה. יהיה את הגרעין הקשה, האנשים שמתנגדים הקשים שאותם כנראה לא נשכנע אבל את כל אותם הורים שחוששים ואני לגמרי מבין אותם, גם אני הורה וגם אני חושש, צריך להסביר להם, להציג להם את הנתונים, להציג להם את האלטרנטיבה כי גם לא להתחסן זו בחירה שיש לה השלכות ולתת להם לקבל החלטה על בסיס מדע מבוסס ראיות".
ד״ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל־אביב, וחבר עמותת "מדעת", אומר ש"גם אם ההגנה מפני הדבקה תרד, היא לא תרד לאפס. אם נניח 90% מהאוכולוסייה מוגנת ב־70%, אנחנו במצב די טוב. חשוב מאוד שכולם יתחסנו עכשיו".
ד"ר קובילר מוסיף: "ייתכן שמחוסנים וגם מחלימים יידבקו יותר בקלות, אבל הם לא יחלו באופן יותר קשה. למעשה רק יידבקו יותר. הגישה הפחות אופטימית היא שעלול להיות וריאנט שתיאורטית יגרום ליותר נזק, כלומר למחלה קשה יותר, אבל אין כרגע עדויות לכך. ההשערה היא שההגנה מפני מחלה קשה תישאר, וההגנה מפני מחלה בכלל תרד. זו הסבירות הגבוהה ביותר בעיניי".
בתוך כך, הממשלה אישרה אתמול במשאל טלפוני את תיקון חוק השב"כ שמסמיך את שירות הביטחון הכללי לבצע איכון טלפוני לנדבקים בזן אומיקרון לקראת חקיקה בכנסת. ביום ראשון אישרה הממשלה הוראת שעה לביצוע איכון לטלפונים ניידים של אזרחים שנדבקו בווריאנט החדש. משום שמדובר בהוראת שעה התקפה עד מחר, הממשלה צריכה לקדם גם את תיקון החוק בכנסת.
ארבעה שרים התנגדו אתמול להחלטה: גדעון סער ויפעת שאשא ביטון מתקווה חדשה, אורנה ברביבאי מיש עתיד ואלי אבידר שפורמלית שייך עדיין לישראל ביתנו. הארבעה התנגדו לאיכונים גם בהצבעה בממשלה בתחילת השבוע. שרת החינוך שאשא ביטון אמרה אתמול באולפן ynet כי ההגבלות הן "לא מידתיות".
הקרב הפוליטי האמיתי יהיה בשבוע הבא בכנסת: כמה ח"כים בקואליציה – ממרצ, העבודה ויש עתיד – הבהירו כבר שהם מתנגדים לחוק. "בנתוני התחלואה היום אין שום סיבה לתמוך באיכוני שב"כ. שום סיבה", כתבה ח"כ מירב בן ארי בטוויטר.
באופוזיציה עדיין מתלבטים האם לתמוך בחוק, או לנסות להביך את הקואליציה ולהתנגד.
ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, התייחסה אתמול לנושא האיכונים בדיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. "שלל המוטציות בווריאנט הזה הופכות אותו למאוד חריג, זה ממש כמו זן חדש", אמרה, "איכוני שב"כ הם אחד הכלים שלנו לזהות ולקטוע את שרשראות ההדבקה".
אלרעי פרייס אמרה עוד: "הדבר היותר מדאיג הוא ההתפשטות המאוד מהירה של הווריאנט בדרום־אפריקה – כל שלושה ימים המספרים שם מוכפלים. ממה שאנחנו שומעים, למחוסנים אין סימפטומים משמעותיים, זו מחלה קלה, אבל בינתיים זה מידע ראשוני".
