סוכרת היריון נעשית שכיחה יותר, ומומחים מדגישים כי לא מדובר רק במצב זמני שמופיע במהלך ההיריון ונעלם לאחר הלידה. היא עלולה להשפיע על בריאות האם והיילוד, ובטווח הארוך להגדיל את הסיכון של האם לפתח סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם.
מחקר רחב היקף, שפורסם לאחרונה בכתב העת BMJ Medicine, מצא כי אחת מכל שמונה אימהות באנגליה מאובחנת כיום עם סוכרת היריון. שיעור האבחנות עלה מכ-8% מההריונות בשנת 2018 ליותר מ-12% בשנת 2022 - זינוק של כ-60% בתוך חמש שנים. החוקרים ניתחו נתוני לידה שנאספו באופן שגרתי בשירות הבריאות הלאומי הבריטי, ה-NHS. הנתונים כללו יותר מ-2.3 מיליון אימהות וכ-2.8 מיליון לידות שהתרחשו ב-184 בתי חולים באנגליה בשנים 2018-2022.
גלריה
מחקר שכלל כ-2.8 מיליון לידות באנגליה מצא כי שיעור האבחנות של סוכרת היריון עלה בכ-60% בתוך חמש שנים
(צילום: Shutterstock)
העליות החדות ביותר נרשמו בקרב נשים מקבוצות מיעוט אתניות ובקרב נשים המתגוררות באזורים מוחלשים. שיעור סוכרת ההיריון בקרב נשים אסייתיות הגיע לכ-23%, ובקרב נשים המתגוררות באזורים המוחלשים ביותר הוא הגיע לכ-14%.
המחקר חשף גם פערים ניכרים בתוצאות ההיריון בין קבוצות אתניות וחברתיות-כלכליות. לאימהות שחורות הייתה סבירות גבוהה יותר לעבור ניתוח קיסרי דחוף, נשים המתגוררות באזורים מוחלשים נטו יותר ללדת בלידה מוקדמת, ולאימהות אסייתיות הייתה סבירות גבוהה יותר ללדת תינוקות קטנים ביחס לגיל ההיריון. בקרב קבוצות אלה, אבחנה של סוכרת היריון נקשרה לעלייה נוספת בסיכון ללידה מוקדמת.
פרופ' זאב וינרצילום: פרטילדברי החוקרים, העלייה בגיל האימהות ובשיעורי ההשמנה, לצד השיפור באיסוף הנתונים, תרמו ככל הנראה לגידול בשכיחות סוכרת ההיריון. עוד נמצא כי השינויים בבדיקות הסקר למחלה, שהונהגו במהלך מגפת הקורונה, לא השפיעו באופן משמעותי על מגמת העלייה באבחנות. מכאן הסיקו החוקרים כי הגידול במספר המקרים משקף שינויים רחבים יותר, ולא רק שינוי בשיטות הבדיקה.
"זו הפעם הראשונה שבה הצלחנו להעריך את מספר הנשים עם סוכרת היריון בבריטניה", אמרה פרופ' רבקה ריינולדס, מומחית לרפואה מטבולית באוניברסיטת אדינבורו, בהודעה שפרסמה האוניברסיטה. "העלייה במספר הנשים המאובחנות מעוררת דאגה ומשפיעה על שירותי הלידה, שכבר מתמודדים עם קשיים. חשוב לציין כי סוכרת היריון מגדילה גם את הסיכון העתידי לסוכרת מסוג 2 ולמחלות לב וכלי דם, ולכן נדרשים צעדי מניעה טובים יותר כדי לסייע לנשים לאחר הלידה".
מהי סוכרת היריון וכיצד מאבחנים אותה?
סוכרת היריון נחשבת לסיבוך השכיח ביותר המתפתח במהלך ההיריון. היא מופיעה כאשר הגוף אינו מייצר די אינסולין כדי לווסת את רמות הסוכר בדם.
"סוכרת היריון היא סוכרת שמאובחנת לראשונה במהלך ההיריון, בדרך כלל לאחר השבוע ה-24", מסביר פרופ' זאב וינר, אחראי על תחום היריון בסיכון גבוה במכבי שירותי בריאות, מחוז צפון. לדבריו, מומלץ לכל אישה הרה לעבור בדיקת סקר לאבחון המחלה בין השבוע ה-24 לשבוע ה-28 להיריון.
בבדיקת הסקר נמדדת רמת הסוכר בדם שעה לאחר שתיית תמיסה המכילה 50 גרם סוכר. "אם הערך המתקבל גבוה מ-140 מ"ג לד"ל (מיליגרם לדציליטר), מבצעים העמסת סוכר של 100 גרם כדי לקבוע אם מדובר בסוכרת היריון", מסביר פרופ' וינר.
לדבריו, בחלק ממדינות העולם חלה עלייה בשיעור סוכרת ההיריון, לצד העלייה בשכיחותה של סוכרת מסוג 2 באוכלוסייה הכללית. "גם בישראל נרשמה בשנים האחרונות עלייה בשיעור סוכרת ההיריון, שמגיע עד ל-10% מהנשים ההרות", הוא אומר.
מי נמצאת בסיכון מוגבר?
גורמי הסיכון לסוכרת היריון כוללים השמנת יתר, גיל מתקדם, היסטוריה משפחתית של סוכרת מסוג 2, סוכרת היריון בהריונות קודמים, לידה קודמת של תינוק במשקל של יותר מארבעה קילוגרמים ורמות סוכר גבוהות בצום בתחילת ההיריון. לדברי פרופ' וינר, במקרים אלה מוצדק לבצע העמסת סוכר בשלב מוקדם יותר של ההיריון.
הופעת הסוכרת דווקא במהלך ההיריון קשורה לשינויים הורמונליים המתרחשים בתקופה זו. לאחר הלידה השינויים הללו חולפים, וברוב המכריע של המקרים נעלמת גם הסוכרת.
ההשפעה על האם ועל התינוק
סוכרת היריון נקשרת לסיכון מוגבר לסיבוכים, ובהם לידה מוקדמת, ניתוח קיסרי דחוף ולידת תינוקות גדולים או קטנים מהמצופה ביחס לשבוע ההיריון. היא עלולה להיות מלווה גם בהשלכות בריאותיות ארוכות טווח על האם ועל הילד.
סוכרת היריון עלולה לגרום לגדילת יתר של העובר ולהגדיל את הסיכון ללידה מורכבת, לניתוח קיסרי ובמקרים נדירים גם לכליאת כתפיים
(צילום: Shutterstock)
אחת ההשפעות האפשריות היא גדילת יתר של העובר, שעלולה להקשות על הלידה ולהשפיע גם על התקופה שלאחריה. פרופ' וינר מסביר כי מעבר של סוכר מהאם לעובר מוביל להפרשת אינסולין והורמונים נוספים המעודדים גדילה. כתוצאה מכך עשוי משקל התינוק בלידה לעלות על ארבעה קילוגרמים. מצב זה עלול להוביל לניתוח קיסרי או ללידה נרתיקית קשה, ובמקרים נדירים גם טראומטית. אחד הסיבוכים האופייניים במקרים אלה הוא "פרע כתף", המכונה גם כליאת כתפיים, מצב שבו ראש התינוק יוצא, אך אחת הכתפיים או שתיהן נתקעות מאחורי עצמות האגן של האם.
לרמות סוכר גבוהות אצל האם עלולה להיות השפעה גם על בריאות הילד בהמשך חייו. "החשיפה לסוכרת של האם במהלך ההיריון עשויה להעלות את הסיכון של הילד להשמנת יתר, לסוכרת ולתופעות נוספות בבגרותו", אומר פרופ' וינר.
הטיפול בסוכרת היריון
לדברי פרופ' וינר, ב-75% עד 80% מהמקרים ניתן לאזן את רמות הסוכר באמצעות תזונה מותאמת, בהנחיית דיאטנית. היעד הוא לשמור על ערך סוכר הנמוך מ-95 מ"ג לד"ל בצום ומ-120 מ"ג לד"ל שעתיים לאחר הארוחה.
אפשר להיעזר גם בחיישן "חכם", המנטר את רמות הסוכר ברציפות וחוסך את הצורך לדקור את האצבע כמה פעמים ביום. סל הבריאות מאפשר להשתמש בחיישן לחולי סוכרת וכן לנשים הרות עם סוכרת היריון המטופלות באינסולין.
חשיפה לרמות סוכר גבוהות במהלך ההיריון עשויה להשפיע על בריאות הילד גם בטווח הארוך ולהעלות את הסיכון להשמנת יתר ולסוכרת בהמשך החיים
(צילום: Shutterstock)
כאשר תזונה בלבד אינה מספיקה לאיזון הסוכרת, מוסיפים טיפול בזריקות אינסולין ולעיתים גם טיפול תרופתי פומי, כלומר תרופות הניטלות דרך הפה. "חשוב להזכיר לנשים ההרות שאינסולין אינו עובר לעובר דרך השליה", מדגיש פרופ' וינר. "הטיפול מיטיב עם העובר באמצעות השפעתו על רמות הסוכר אצל האם".
מה קורה לאחר הלידה?
אצל רוב האימהות ערכי הסוכר חוזרים לרמה תקינה לאחר הלידה, ללא צורך בטיפול. עם זאת, נשים שסבלו מסוכרת היריון נמצאות בסיכון גבוה עד פי עשרה לפתח סוכרת מסוג 2 במהלך חייהן, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
פרופ' וינר ממליץ לכל אישה שסבלה מסוכרת היריון לעבור העמסת סוכר של 75 גרם, שישה עד 12 שבועות לאחר הלידה, כדי לבדוק אם התפתחה סוכרת מסוג 2. לדבריו, אימוץ אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית ותזונה מתאימה, עשוי להפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות המחלה בהמשך החיים. "סוכרת היריון היא נורת אזהרה לנשים שנמצאות בסיכון לפתח סוכרת", הוא אומר. "כדאי מאוד להגיב לנורת האזהרה הזאת".
את המחקר ערכו חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו, מאוניברסיטת ווריק, מאוניברסיטת גלאזגו ומקינגס קולג' לונדון, במסגרת קונסורציום CVD-COVID-UK/COVID-IMPACT ובתמיכת מיזם Diabetes Data Science Catalyst. המחקר נתמך על ידי מרכז מדעי הנתונים של קרן הלב הבריטית, בהובלת Health Data Research UK, באמצעות מענק של קרן הלב הבריטית. ארגוני הקונסורציום השותפים מימנו גם את זמנם של אנשי המחקר.
בהכנת הכתבה נעשה שימוש גם במידע שפורסם באתר News Medical
