תרופות ההרזיה והסוכרת ממשפחת GLP-1 כמו אוזמפיק, וויגובי ומונג'רו פרצו דרך לטיפול יעיל ובטוח בהשמנת יתר שמוגדרת בעולם כמגפה. הן מסייעות לירידה משמעותית במשקל ומשפרות איזון סוכרת, והשימוש בהן הולך ומתרחב בישראל ובעולם. אך מחקר חדש שנולד במרכז הרפואי שיבא בעקבות אשפוז חולה עם ממצאים חריגים, מעלה סימן שאלה חשוב: האם במקרים נדירים התרופות עלולות להיות קשורות לסיבוך נוירולוגי חמור? והאם הוא בר-מניעה?
המחסור החריף בוויטמין B1
המחקר החל בעקבות אשפוז של מטופלת צעירה במחלקה פנימית ד' בשיבא, שהגיעה עם תסמינים מדאיגים: בלבול, הפרעות בהליכה וקושי בראייה. הצוות הרפואי במחלקה היה זה שאבחן את התמונה הקלינית המחשידה, שהתאימה למחלה נוירולוגית נדירה בשם אנצפלופתיה ע"ש ורניקה - מצב מסכן חיים הנגרם מחסר חמור בוויטמין B1.
בבירור הרפואי התברר כי המטופלת החלה לאחרונה טיפול בתרופת הרזיה ממשפחת GLP-1, חוותה ירידה מהירה במשקל וסבלה מהקאות מרובות. בדיקות הדם הראו רמות נמוכות של ויטמין B1 ללא ממצאים אחרים שיכלו להסביר את מצבה. לאחר מתן ויטמין B1 דרך הווריד חל שיפור ניכר במצבה.
ד"ר אדם גולדמןצילום: יחידת הצילום שיבאבעקבות המקרה הוביל ד"ר אדם גולדמן, מומחה ברפואה פנימית ומתמחה במכון הגסטרו בשיבא, בשיתוף רופאי מחלקה פנימית ד', וד"ר דנה לב, מחקר רחב היקף לבחינת הקשר האפשרי בין תרופות ממשפחת GLP-1 לבין אנצפלופתיה ע"ש ורניקה.
החוקרים ביצעו ניתוח של מאגר הדיווחים הבינלאומי של ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני) שכולל נתוני בטיחות על תרופות, לצד סקירה שיטתית של הספרות הרפואית. בסך הכול זוהו 15 מקרים מתועדים של אנצפלופתיה ע"ש ורניקה לאחר שימוש בתרופות ממשפחת GLP-1. החלוקה הייתה כך: שמונה מקרים לאחר טיפול בסמגלוטייד (אוזמפיק / וויגובי); שישה מקרים לאחר טיפול בטירזפטייד (מונג'רו); ומקרה אחד לאחר טיפול בלירגלוטייד (ויקטוזה).
ברוב המקרים המטופלים סבלו מהקאות, ירידה חדה במשקל או תת-תזונה בעקבות הטיפול. בעיה נוספת שעלתה היא שאצל רבים מהם לא הופיעו כל התסמינים הקלאסיים של אנצפלופתיה ע"ש ורניקה, עובדה שהקשתה על אבחון מוקדם.
למחקר תרמו גם אנשי המרפאה לתזונה של מכון הגסטרו בשיבא, וכן שיתוף פעולה אקדמי עם פרופ' הרצל גרשטיין מאוניברסיטת McMaster בקנדה, מהחוקרים המובילים בעולם בתחום הסוכרת והמטבוליזם.
השלכות ארוכות טווח
מבין 11 מטופלים שלגביהם היה מידע על מצבם במעקב לאחר האירוע, שבעה נותרו עם פגיעות נוירולוגיות קבועות. עם זאת, חשוב להדגיש שהמחקר אינו מוכיח סיבתיות, ואינו מאפשר לדעת עד כמה התופעה נפוצה באוכלוסייה הכללית.
ד"ר דנה לבצילום: יחידת הצילום שיבאד"ר גולדמן מסביר על ההשלכות לציבור: "תרופות ממשפחת GLP-1 הן מהכלים היעילים והחשובים ביותר שיש לנו כיום לטיפול בהשמנה ובסוכרת, ורוב מוחלט של המטופלים נוטלים אותן בבטחה. עם זאת, המקרה שבו נתקלנו מדגיש עד כמה חשוב להיות ערניים למצבים של הקאות, ירידה חדה במשקל או תת-תזונה. במצבים כאלה, חסר בוויטמין B1 עלול להתפתח במהירות, ואם מזהים אותו בזמן ניתן למנוע סיבוך נוירולוגי קשה באמצעות טיפול פשוט".
עד כמה אנצפלופתיה ע"ש ורניקה מוכרת כיום בקהילה הרפואית כסיבוך שאינו קשור לאלכוהוליזם?
"אנצפלופתיה ע"ש ורניקה היא תסמונת נדירה המתבטאת בשלושה תסמינים קלאסיים: חוסר יציבות בהליכה, הפרעות בתנועות גלגלי העיניים ושינויים במצב ההכרה", משיב ד"ר גולדמן. "מדובר בתסמונת הקשורה לחסר בוויטמין B1 (תיאמין). במשך שנים רבות היא זוהתה בעיקר עם אלכוהוליזם, וזהו ההקשר הקלאסי שבו היא הוצגה בספרות הרפואית".
לדבריו, ב-20 השנים האחרונות חלה הרחבה בהבנת התסמונת, והיא נקשרה גם לניתוחים בריאטריים, שבהם עלול להתפתח חסר בתיאמין. "בעקבות זאת, הנושא נכנס לקווים המנחים ולהנחיות הקליניות בתחום הכירורגיה הבריאטרית. המכנה המשותף למצבים הללו הוא הקאות וירידה משמעותית במשקל, המלווים בחסרים תזונתיים בסיסיים. אותם מנגנונים רלוונטיים גם בהקשר הנוכחי: אנשים עם השמנה עשויים לסבול מתזונה לקויה וחסרים תזונתיים, ובהמשך מירידה חדה במשקל והקאות – ולכן ההיגיון הפתופיזיולוגי דומה".
3 צפייה בגלריה
החוקרים משיבא ממליצים: מעקב אחר רמות ויטמין B1 למטופלים בתרופות ממשפחת GLP-1
(צילום: Shutterstock)
האם קיימות כיום הנחיות רשמיות בעולם לניטור תזונתי או ויטמיני בקרב מטופלים בתרופות אלו?
"לא. זהו אחד הממצאים המפתיעים שעלו במהלך העבודה שלנו. כיום אין קווים מנחים מסודרים, והנושא אינו מוסדר בהקשר של תרופות להרזיה. כמעט שלא נערכו מחקרים שבחנו זאת, והספרות הקיימת דלה מאוד. לכן המחקר שלנו מעלה צורך ברור בגיבוש קווים מנחים, ובהמלצה בסיסית לבצע במהלך הטיפול - במיוחד אצל מטופלים שיורדים באופן משמעותי במשקל או סובלים מהקאות - מעקב אחר רמות ויטמין B1. בנוסף, עולה השאלה האם מצבים אלו כרוכים גם בליקויים תזונתיים נוספים, כולל חסרים בוויטמינים אחרים".
אבחון מוקדם של חסר בוויטמין B1 מאפשר טיפול פשוט באמצעות מתן הוויטמין דרך הפה או הווריד ובכך עשוי למנוע סיבוך נוירולוגי חמור ולעיתים בלתי הפיך.
חשוב להדגיש כי תרופות GLP-1 נחשבות בטוחות ויעילות עבור רוב המטופלים. כמו כן, תרופות אלה חוללו מהפכה בטיפול בהשמנה ובסוכרת, והן נחשבות בטוחות לשימוש על פי כל קנה מידה בינלאומי, ועברו מחקרי בטיחות מקיפים וקפדניים טרם קבלת אישורן. עם זאת, הממצאים מדגישים את הצורך בערנות רפואית: הופעת תסמינים נוירולוגיים כמו בלבול, סחרחורת, הפרעות בהליכה או בראייה, במיוחד אצל מטופלים הסובלים מהקאות וירידה חדה במשקל, מחייבת בירור רפואי מיידי.
