אפריקה ניצבת בפני נגיף מידבק חדש - ישן: ארגון הבריאות העולמי דיווח באחרונה שנגיף המרבורג ממשיך להתפשט בשני מוקדים באפריקה, וכבר גבה את מותם של לפחות 34 אנשים.
ההתפרצות האחרונה של נגיף המרבורג החלה ב-21 במרץ כאשר טנזניה הכריזה על נדבקים במחלה, וכך גם גינאה המשוונית, בצדה השני של יבשת אפריקה. מתוך שמונת הנדבקים בטנזניה נקבע מותם של חמישה. המצב בגינאה המשוונית נראה מדאיג הרבה יותר: ארגון הבריאות העולמי החל לדווח על מקרי מוות ב-25 בפברואר האחרון, לאחר גילויים של מקרי תמותה בשני כפרים בצפון המדינה בתחילת ינואר.
מאז המקרים הראשונים הגיעו דיווחים על לפחות 15 מקרי מוות נוספים. 11 מהחולים הללו מתו ימים ספורים לאחר הופעת תסמיני המחלה – הקאות, שלשולים, בחילות וחום גבוה. עם זאת, בארגון הבריאות העולמי חוששים שמספר הנדבקים גבוה בהרבה מזה שמדווח לו משרד הבריאות באפריקה.
ממערות עטלפים ועד לבני אדם
נגיף מרבורג התגלה לראשונה בבני אדם בשנת 1967 בעיר מרבורג שבגרמניה. הנגיף התפרץ 12 פעמים באפריקה מאז סוף שנות השבעים, אולם עד לשנים האחרונות ההתפרצויות אירעו אחת לכל שלוש עד ארבע שנים.
המארח של הנגיף הוא עטלף הפירות המצרי שנושא אותו בגופו ומעביר אותו לבני אדם ישירות, או דרך מארח ביניים כמו קופים. נגיף המרבורג הוא אחד הקטלניים בעולם, יחד עם אבולה. שניהם שייכים למשפחת מחלות נגיפיות הנקראת פילווירוס. לאבולה ולמרבורג שיעור תמותה של עד 90 אחוזים.
הנתון העגום הזה בא לידי ביטוי בשתי התפרצויות מרבורג הגדולות ביותר. בין 1998 ל-2000 מתו 128 חולים מתוך סך של 154 מקרים מאומתים בקונגו. ארבע שנים מאוחר יותר הכה מרבורג באנגולה וקטל 227 מתוך 252 חולים נגועים. מאז הגיעו מומחים למסקנה שניתן להפחית את שיעור התמותה בהתערבות רפואית מהירה. אבל אפילו עם טיפול מהיר, שיעור התמותה עדיין קרוב ל-50%, על פי ארגון הבריאות העולמי.
מדוע התפרץ כעת נגיף המרבורג?
אחת הסברות היא שמאז מגפת הקורונה, ומקרי אבולה רבים באפריקה שדווחו לאחרונה, קיים ניטור קפדני יותר ובדיקות מהירות. רשויות הבריאות באפריקה הפכו מודעות יותר לסיכון בהתפשטות נגיפים כאלה, כתוצאה מכך, הן תרות באופן אקטיבי ויעיל יותר התפרצויות פוטנציאליות.
בינתיים, תנאי הסביבה הפכו נוחים יותר להתפשטות הנגיף: ההתחממות הגלובלית ופעילויות אנושיות אחרות מגדילות את הסיכון להתפשטות הווירוסים, כמו פלישת בני אדם לבתי הגידול הטבעיים של בעלי חיים. התוצאה היא שאנשים נחשפים בקלות רבה יותר למחלות זיהומיות חדשות.
האם יש חשש להתפרצות עולמית?
על אף מספר מקרי המוות המדווחים כעת, המומחים אינם חוזים מגפה עולמית נרחבת. מחלת המרבורג מתחילה להיות מידבקת רק כאשר מתחילים להופיע התסמינים: בין יומיים ל-21 ימים לאחר ההדבקה. לפיכך אין סיכון להעברה של אנשים ללא סימפטומים לאחרים.
שנית, נגיף המרבורג אינו מועבר בקלות כמו נגיף הקורונה: בעוד הקוביד מתפשט דרך טיפות בשיעול והתעטשות, העברת נגיף המרבורג מצריכה מגע ישיר עם נוזלי הגוף של אדם נגוע. לפיכך, האנשים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להדבקה הם בני משפחה המטפלים באדם החולה, ועובדי בריאות.
ומה לגבי מוטציות?
עובדה נוספת מרגיעה יחסית היא שבניגוד לקורונה, נגיפי ה"פילו" יציבים יותר מנגיפי הקורונה, ואינם עוברים בקלות מוטציות. החיסונים נגד מרבורג עדיין בשלבים מוקדמים של ניסויים. בינתיים, בארגון הבריאות העולמי עוקבים אחר התפשטות הנגיף, בתקווה שהמודעות הגבוהה להתפרצות הנוכחית, בידודם של החולים והגבלת המטיילים לאזורים הללו יביאו למיגורה.
