כשהייתי כמעט בת שישים אובחנתי כחולה בסרטן השד. נותחתי, ואז במהלך ההקרנות התגלה אצלי סרטן נוסף, לימפומה פוליקולרית של תאי B. הלימפומה הצריכה תחילה מעקב בלבד, אך כשמונה שנים אחר כך, בעת רכיבת אופניים, חוויתי שתי אפיזודות של קוצר נשימה, אשר בישרו את התפרצות הלימפומה הפוליקולרית. בשנים שקדמו להתקדמות הלימפומה נהניתי מחיים מלאים בהם עסקתי בתרגום, בספורט, וביליתי הרבה עם נכדיי וילדיי.
קיבלתי סבב ראשון של כימותרפיה משולבת עם טיפול ביולוגי למשך שישה חודשים. זה היה טיפול מתיש מהרבה בחינות, אשר הותיר אותי חלשה ותלויה בבן זוגי, אשר הקדיש את כל זמנו ומרצו לטיפול שוטף בי. בדיקת ההדמיה (PET CT) אחרי הטיפול הצביעה על מחלה שארית, ובביופסיה הסתבר כי זוהי למעשה טרנספורמציה של הלימפומה הפוליקולרית ללימפומה אגרסיבית יותר – לימפומה מפושטת של תאי B גדולים (DLBCL).
1 צפייה בגלריה
ריבי גזית-ארוך. "תופעות לוואי של הכימו יצרו תחושה של "מכבש" שעובר עליי"
(צילום: באדיבות המצולמת)
הגעתי לסבב שני של כימותרפיה, מותאם הפעם ללימפומה האגרסיבית בה אובחנתי כעת. שוב, שישה חודשים לא קלים בעליל. ניחנתי בראיית עולם אופטימית ולכן לא ויתרתי ונלחמתי בשלל תופעות לוואי של הכימו, שיצרו תחושה של מכבש שעובר עליי. שני סבבים אלו ארכו קרוב לשנה וחצי, תקופה קשה ביותר של תשישות בעיקר, אך גם תופעות רבות נוספות: נימול בקצות הגפיים, אפטות בפה, פגיעה במערכת העיכול לטווח ארוך ודלקות בדרכי השתן. ירדתי באופן דרסטי במשקל ונותרתי נטולת שיער במשך תקופה ארוכה. במהלך סבבי הכימו נאלצתי להגיע למיון בית החולים כמה פעמים בשל תשישות גדולה.
מלבד תמיכתו הרצופה של בן זוגי, זכיתי בתמיכה בלתי מסויגת מפרופ' עירית אביבי, מנהלת המערך ההמטולוגי באיכילוב, שהייתה שם בשבילי לאורך כל התקופה, וכן בתמיכה של ברוריה יכיני, האחות הראשית, אשר בזכותה ובזכות הצוות הנהדר של כל המחלקה חשתי תמיד עטופה.
ריבי גזית-ארוך: "סוף־סוף אני חווה טיפול ללא כימותרפיה וזה מאוד משמעותי עבורי. זכיתי לאיכות חיים שונה מזו שהייתה לי בטיפולים קודמים. השינוי המשמעותי הוא הן בקלות הטיפול והן באיכות החיים, בשל תופעות הלוואי הקלות יחסית. זה, באופן גורף, משנה חיים"
בדיקת ההדמיה הבאה שבוצעה בגמר הסבב השני נראתה מבטיחה והראתה נסיגה מלאה של המחלה, אך השמחה הייתה מוקדמת מדי, וחודשים ספורים אחר כך אובחנתי עם חזרה של הלימפומה האגרסיבית. הגעתי לקו טיפול נוסף הנקרא Car-T. זהו טיפול בטכנולוגיה שונה, אשר רותם את מערכת החיסון להילחם בתאים הסרטניים. טיפול זה כרוך בלקיחת תאי מערכת חיסון מגופי, לשם עיבוד באמצעות הנדסה גנטית והחזרתם של התאים המהונדסים אשר "למדו" לתקוף באופן ממוקד את תאי הלימפומה.
מיותר לציין שזו שוב חוויה לא קלה של אשפוז ארוך טווח המלווה בלא מעט תופעות לוואי. בראשיתו קבלת כימותרפיה, ולאחר מכן החזרת התאים המהונדסים לגוף. בעיקר ישנה פגיעה קשה וממושכת יחסית במערכת החיסון.
בשל מערכת חיסון הירודה שלי, הגעתי לשני אשפוזים נוספים, תוצאה של הסתבכות של דלקת ריאות ושני וירוסים נוספים. גם אחרי הטיפול הזה נצפה עדיין נפח מחלה ב-PET CT והבנתי שגם הטיפול הזה נכשל.
"הפעם נפלתי בסטיטיסטיקה החיובית"
המלצתה של פרופ' אביבי הביאה עימה בשורה – טיפול בטכנולוגיה חדשה נוספת. בטיפול זה הטכנולוגיה מבוססת על נוגדני בי ספציפיים, הנקשרים מצד אחד לתאי מערכת החיסון, תאים מסוג T-Cell, ומצד שני לתאי הלימפומה מסוג B-Cell ועל ידי כך להפעלת תאי ה-T נגד תאי B הסרטניים. מעטים החולים שמקבלים את הטיפול הזה והפעם התמזל מזלי להיות חלק מהסטטיסטיקה החיובית.
לראשונה מדובר על טיפול ללא כימותרפיה, טיפול חמלה שבעת בה התחלתי לקבל אותו היה בשלב מחקרי. סוף־סוף אני חווה טיפול ללא כימותרפיה וזה מאוד משמעותי עבורי. אמנם אני סובלת מתופעות לוואי, אך הן מינימליות לעומת אלו שחוויתי בטיפולים הקודמים. זכיתי לאיכות חיים שונה מזו שהייתה לי בטיפולים קודמים. השינוי המשמעותי הוא הן בקלות הטיפול והן באיכות החיים בשל תופעות הלוואי הקלות יחסית. זה, באופן גורף, משנה חיים.
חשוב לי להעביר את הסיפור האישי שלי כאן ולו רק כדי לשלוח מסר לחולים אחרים – אסור להתייאש. תתעוררו! אל תקבלו הכול כגזירה משמיים. תמיד כדאי לשאול וללמוד על טיפולים חדישים, שכן הטיפול הזה שינה את חיי ואני מקווה שימשיך להגן עליי לאורך זמן. הבשורה הטובה היא שהטיפול אושר לאחרונה בסל הבריאות והוא זמין ונגיש כך שכדאי שחולים יבדקו זאת כאפשרות עבורם מול הרופא המטפל.
"יש התקדמות רבה בתחום ואפשרויות הטיפול מתרבות"
פרופ' אביבי מפרטת על הטיפול של ריבי: "ההתקדמות הרבה בתחום ואפשרויות הטיפול ההולכות ומתרבות מהוות סיבה אמיתית לאופטימיות ומעניקות תקווה לריפוי של מרבית החולים הלוקים ב-DLBCL".
היא מסבירה: "מדובר בלימפומה השכיחה ביותר בעולם המערבי. התסמינים אשר יכולים להעיד על המחלה הינם הזעות ליליות, ירידה משמעותית במשקל וחום מסיבה בלתי ברורה. האבחנה נקבעת בביופסיית רקמה, ועם קביעת האבחנה של DLBCL והשלמת בדיקות הדמיה להערכת האיברים המעורבים על ידי המחלה, נדרש טיפול מיידי שמטרתו להביא לריפוי מלא תוך חודשים ספורים.
"הטיפול הרווח נשען כיום על כימותרפיה במשולב עם טיפול ביולוגי: נוגדן הנקשר לתאי הלימפומה ומביא להתגייסותם של חלק מזרועות מערכת החיסון כנגד המחלה. נמצא כי הוספה של נוגדן חדש נוסף, המחדיר לתוך תאי הלימפומה כימותרפיה נוספת, מביא לשיפור סיכויי ההחלמה של חלק מהחולים עם לימפומה זו. טיפול זה מסייע רק לחלק מהחולים; אחרים נדרשים לטיפול אחר במטרה להביא לריפוים.
פרופ' עירית אביביצילום: דוברות איכילוב"בשנים האחרונות נכנס לשימוש הטיפול בתאי מערכת החיסון (מסוג תאי T), הנלקחים מדמו של החולה לשם עיבוד מעבדתי באמצעות הנדסה גנטית, תהליך בתומו הם מוזרקים לחולה ותוקפים באופן ייחודי את תאי הלימפומה. לצערנו עדיין יש חולים שגם טיפול זה לא עוזר להם".
היא מסכמת ואומרת: "לאחרונה אושר לשימוש בארה"ב ובאירופה ואף נכנס לסל הבריאות בישראל טיפול חדש. מדובר בטיפול בטכנולוגיה חדשה - טיפול בנוגדנים דו ראשיים (ביספציפיים), הנקשרים בצידם האחד לתאי הלימפומה ובצידם השני לתאי מערכת החיסון של החולה, ומעוררים את תאי מערכת החיסון לתקוף את תאי הלימפומה.
"טיפולים חדשניים אלו, המגייסים את מערכת החיסון כנגד תאי המחלה, נמצאו כיעילים ביותר בחולים שמחלתם נשנתה, וכבר כעת הם נבדקים במטופלים שזה עתה אובחנו עם DLBCL. ההתקדמות הרבה בתחום ואפשרויות הטיפול ההולכות ומתרבות מהוות סיבה אמיתית לאופטימיות, ומעניקות תקווה לריפוי של מרבית החולים הלוקים ב-DLBCL".
