דיבור ביותר משפה אחת עשוי להעניק למוח יתרון משמעותי במאבק נגד הזדקנות: מחקר רחב-היקף מגלה כי רב-לשוניים נמצאים בסיכון נמוך פי שניים להזדקנות מוח מואצת בהשוואה למי שמדברים שפה אחת בלבד.
במחקר, שהתבסס על ניתוח פער הגיל הביו-התנהגותי (BAG) – מדד המשווה בין גיל ביולוגי המבוסס על נתוני בריאות ואורח חיים לבין הגיל הכרונולוגי – בחנו החוקרים למעלה מ-80 אלף משתתפים בני 51 עד 90 מ-27 מדינות ברחבי אירופה. התוצאות היו חד-משמעיות: מונולינגואלים (אנשים שמדברים בשפה אחת בלבד) נמצאו בסיכון כפול להתקדמות מהירה של תהליכי הזדקנות בהשוואה לדוברי שתי שפות או יותר.
3 צפייה בגלריה
רב-לשוניים נמצאים בסיכון נמוך פי שניים להזדקנות מוח מואצת בהשוואה למי שמדברים שפה אחת בלבד
(צילום: Shutterstock)
לדברי החוקרים, יכול להיות שהאפקט המגן נובע מהעומס הקוגניטיבי המתמשך המופעל על המוח בעת ניהול כמה שפות, גם כשאינן בשימוש יומיומי. העבודה המוחית הזאת, הם מציינים, מחזקת תפקודים ניהוליים, זיכרון וריכוז – ומייצרת מעין חוסן קוגניטיבי המצטבר לאורך השנים.
המחקר, שפורסם ב-Nature Aging, מוסיף נדבך חשוב להבנת הגורמים המשפיעים על הזדקנות המוח, ומציע כי ידיעת שפות נוספות עשויה להיות כלי משמעותי לשמירה על חיוניות קוגניטיבית בגיל המבוגר.
ד"ר לודמילה שופין, מומחית לנוירולוגיה של כללית במחוז דן-פ"ת, מדגישה את חשיבות אורח החיים הפעיל ככלי משמעותי בהאטת תהליכי ההזדקנות של המוח, על רקע העלייה בתוחלת החיים ובהיארעות הפרעות קוגניטיביות כגון דמנציה ואלצהיימר.
"המחקר הנוכחי תומך ומחזק את הידע הקיים בנוגע לתפקיד המכריע של אורח החיים בשמירה על הבריאות הקוגניטיבית", היא מסבירה. "כאשר הדגש הוא על מניעה במקום על טיפול מאוחר ומורכב יותר".
הצורך העולה בעיכוב ההידרדרות המוחית
ד"ר לודמילה שופיןצילום: פרטיהאוכלוסייה העולמית מזדקנת מהר יותר מפעם, משום שיותר אנשים חיים כיום עד גיל מבוגר – תוצאה של רפואה מתקדמת, טיפולים יעילים יותר, תנאי חיים טובים והפחתה בתמותה ממחלות שפעם היו קטלניות. לכן, שיעור המבוגרים באוכלוסייה הולך וגדל משנה לשנה. לפי תחזיות ארגון הבריאות העולמי, עד שנת 2030 אחד מכל שישה אנשים בעולם יהיה בן 60 ומעלה.
המשמעות ברורה: יותר מבוגרים פירושם גם עלייה בשיעורי התחלואה במצבים כמו ירידה קוגניטיבית ודמנציה. לכן הולכת וגוברת החשיבות להבין אילו גורמים מזרזים את ההידרדרות המוחית – ובעיקר, מה יכול לעכב אותה.
מחקרים מצביעים על כך שהזדקנות אינה מוכתבת רק על ידי הגנטיקה. לאורח החיים יש משקל משמעותי בקצב ההזדקנות, ומספר שפות שאדם מדבר התגלה כגורם בעל השפעה מיטיבה על בריאות המוח. מחקרים קודמים כבר רמזו כי רב-לשוניות עשויה להעניק מעין שכבת הגנה מפני הזדקנות קוגניטיבית מואצת, והממצאים החדשים מחזקים את הסברה הזו.
עד היום, רוב העדויות על הקשר בין רב-לשוניות להזדקנות הגיעו ממחקרים שבדקו מטופלים שכבר סבלו מירידה קוגניטיבית – למשל אנשים עם אלצהיימר או ליקוי קוגניטיבי קל. המשמעות היא שהידע הקיים מוגבל, משום שאין מספיק נתונים ארוכי-טווח מאנשים בריאים שיכולים ללמד כיצד שפות משפיעות על ההזדקנות לאורך החיים.
3 צפייה בגלריה
שיעור המבוגרים באוכלוסייה הולך וגדל משנה לשנה, מה שמעלה את הצורך בעיכוב ההידרדרות המוחית
(צילום: shutterstock)
דוברי שפה אחת בלבד מזדקנים קוגניטיבית מהר יותר
במטרה לסגור את הפער הזה, השתמשו החוקרים בכלי חישובי חדש ומבוסס בשם BAG, המאפשר להעריך האם אדם מזדקן מהר או לאט ביחס לגילו. הכלי הוחל על מדגם עצום של 86,149 מבוגרים בריאים מ-27 מדינות באירופה.
המודל משלב שורה של גורמים חיוביים – כמו יכולות חשיבה, השכלה ופעילות גופנית – לצד גורמים שליליים, ובהם מחלות לב, בעיות חושיות ואף מין ביולוגי. על סמך הנתונים הללו הוא מחשב את הגיל הביולוגי ומשווה אותו לגיל הכרונולוגי: ציון BAG חיובי מצביע על הזדקנות מואצת, כלומר פרופיל בריאותי "מבוגר" יותר מהגיל בפועל, בעוד שציון BAG שלילי מעיד על הזדקנות איטית יותר – תוצאה רצויה המעידה על בריאות מיטבית יחסית.
זהו אחד הניסיונות המקיפים ביותר עד כה להבין כיצד שפות משפיעות על ההזדקנות במוחם של אנשים בריאים.
המחקר מצא כי דוברי שפה אחת בלבד מזדקנים קוגניטיבית מהר יותר לעומת מי שמדברים מספר שפות. בניתוח רוחבי של כלל המשתתפים התברר כי רב-לשוניים היו בסבירות נמוכה פי שניים להציג סימנים של הזדקנות מואצת, ואילו במעקב ארוך-טווח נמצא שמי שמדברים שפה אחת נמצאים בסיכון גבוה פי 1.4 לפתח הזדקנות כזו לאורך השנים.
ההשפעה המגינה הייתה גם תלויה במספר השפות: ככל שאדם דיבר יותר שפות, כך ההגנה הייתה חזקה יותר. החוקרים מסבירים כי גם שפות שאינן בשימוש יומיומי מפעילות את המוח ודורשות ממנו תשומת לב, זיכרון ותפקודים ניהוליים – ובכך בונות חוסן קוגניטיבי מצטבר.
3 צפייה בגלריה
יש לחפש באופן מתמיד אתגרים קוגניטיביים ופעילויות מהנות, במיוחד לאחר גיל 50, על מנת לשמר את התפקוד הקוגניטיבי לאורך זמן
(צילום: Shutterstock)
"חדר כושר" קוגניטיבי למוח
חוץ מריבוי שפות, האטת תהליכי ההזדקנות של המוח מחייבת ניהול קפדני של גורמי סיכון גופניים מרכזיים, כפי שמדגישה ד"ר שופין: "יש חשיבות עליונה לשמירה על מדדים בריאותיים מאוזנים, ובפרט איזון רמות הסוכרת ולחץ הדם וכן בקרת משקל באמצעות מניעה והפחתת השמנה. בנוסף, פעילות גופנית סדירה הכרחית לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם, המהווים את מערכת האספקה החיונית למוח".
לדבריה, שילוב כלל האמצעים הללו תורם משמעותית למניעת מחלות כגון אירועים מוחיים, התקפי לב, אלצהיימר ופרקינסון, ובכך תומך בבריאות הקוגניטיבית לאורך זמן.
בנוסף לשמירה על בריאות גופנית, ד"ר שופין מדגישה את חשיבות ה"כושר הקוגניטיבי" – או כפי שהיא קוראת לזה, "חדר כושר" למוח – באמצעות פעילות מוחית מתמדת המהווה מגן מפני דמנציה.
"פעילות זו כוללת למידת שפות זרות, כאשר התרגול הקבוע מחזק את רשתות העצבים", היא מסבירה. "כמו כן, פעילות מוטורית וקוגניטיבית משולבת כמו ריקוד, נגינה ושירה; וכן למידה מתמשכת באמצעות השתתפות בקורסים וסדנאות מעניינות, המעניקות הנאה וסיפוק, אשר פועלים כחיזוק חיובי המעודד את המוח להישאר ערני וגמיש לאורך זמן".
המסר המרכזי שלה הוא: כדי להאט את קצב הזדקנות המוח, יש להימנע מחוסר מעש וצפייה פסיבית בטלוויזיה. "יש לחפש באופן מתמיד אתגרים קוגניטיביים ופעילויות מהנות, במיוחד לאחר גיל 50, על מנת לשמר את התפקוד הקוגניטיבי לאורך זמן. המחקר הנוכחי מספק אישוש מחקרי נוסף לחשיבותם המוכרת של עקרונות אלו".
