בשיתוף פורום Reboot
לפני שנה וחצי, כשחברי פורום Reboot ישבו סביב השולחנות העגולים, היה ברור להם שמערכת הבריאות זקוקה לשינוי כיוון. באותו הרגע, קשה היה לחזות באיזו מהירות הרעיונות הללו יהפכו לתוכניות עבודה יישומיות. אך הטלטלות של השנה האחרונה, מחזית המלחמה ועד לטראומה בעורף, הפכו את הדיונים התיאורטיים על חמלה, בינה מלאכותית ואשפוזי בית, לפתרונות מעשיים שנמצאים כבר עכשיו בלב הרפואה הציבורית.
בשולחן בריאות הנפש דנו המשתתפים במשבר המתמשך של המערכת ובצורך להכפיל את מספר אנשי המקצוע וליצור רצף טיפולי אמיתי בין גורמי הבריאות, החינוך והרווחה. בשולחן החמלה, עלתה השאלה איך מחזירים אנושיות וחמלה למפגש הרפואי ואיך מטפחים את הערכים האלה כבר בהכשרת הסטודנטים לרפואה. בשולחן שעסק בבינה המלאכותית (AI) דנו באופן שבו טכנולוגיות מתקדמות ישנו את חוויית המטופל והמטפל, משלב האבחון ועד למעקב אחר הטיפול. ובשולחן האשפוז הביתי נבחנה הדרך להרחיב את המענה הרפואי בבית, להפחית עומסים בבתי החולים ולשפר את איכות החיים של המטופלים.
בכתבה זו חזרנו אל המומחים שהובילו את השולחנות העגולים כדי לשמוע על ההתפתחויות - אילו תובנות תורגמו למהלכים בשטח, איך מערכת שלמה לומדת להתאים את עצמה לאתגרים חדשים ואיך ממשיכים לשמור על אנושיות גם ברגעי קיצון?
חמלה במערכת הבריאות – חזון שהופך למציאות
דיון החמלה שהובילה דקלה הרצוג טוויג, מנכ"לית עמותת מחווה, העלה שאלה פשוטה אך מהותית: איך מחזירים את החמלה והאנושיות למרכז העשייה הרפואית והטיפולית? משתתפי השולחן הסכימו כי חשוב לטפח חמלה כבר בימי הלימודים ולפעול למען שינוי התרבות הארגונית, ולחזק את ההבנה שחמלה היא לא רגש, זו מיומנות שניתן לטפח ולשזור כחלק מהטיפול עצמו – מהלך שהוכח במחקרים כתורם לתהליך ההחלמה.
שר הבריאות דאז, אוריאל בוסו, התרשם במיוחד מממצאי השולחן ובפגישה שזימן לאחר הכנס בלשכתו, הורה על הקמת ועדת החמלה במועצת הבריאות, בראשות פרופ' יהושע (שוקי) שמר, יו"ר אסותא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות. מאז, עמותת "מחווה" השיקה תכנית הכשרה ייחודית – "תו המחווה לחמלה ואנושיות”, בשיתוף ועדה ציבורית בכירה בה לקחו חלק הנהלות בתי חולים, דיקאנים/ות ומי שעמדו בראש מערכות ציבוריות גדולות.
ההכשרה מבוססת על תוכניות לימוד באוניברסיטת סטנפורד ומחקרים שנעשו בעולם במטרה להעניק לצוותים רפואיים כלים להעצמת החמלה והאנושיות בתוך העומס, הלחץ והטראומה המתמשכת. מסלול ראשון של התכנית הסתיים לאחרונה ומסלול שני החל ממש בימים אלו. "אין ספק שהדיון שקיבל חשיפה בפורום Reboot תרם רבות. חשיבות החמלה אינה מוטלת בספק אבל לא מדובר במשהו שניתן להשיג באופן אוטומטי. בשטח, אנחנו עדים לרצון העז שיש לעסוק בנושא זה למען הצוותים, המטופלים והמלווים", אמרה הרצוג טוויג.
בינה מלאכותית – העתיד שכבר כאן
הנחת העבודה שהוצגה בשולחן ה-AI שהוביל פרופ' רן בליצר, המנהל המדעי של פורום Reboot, יו"ר החברה הישראלית לרפואה, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בכללית, הייתה חותכת: מערכת הבריאות בתצורתה הקיימת אינה בת קיימא. מול אוכלוסייה מזדקנת ועלייה קבועה בתחלואה, הדיון התמקד בשאלת המפתח – כיצד לייצר איזון בריא בין העברת סמכויות למכונה לבין שמירה על קווים אדומים ובקרה אנושית קפדנית.
בשנה החולפת, הפך האתגר התאורטי למהלכים קליניים בשטח. המערכת החלה להטמיע כלים של "רפואה מונעת יזומה", המצליבים נתוני עתק וממליצים לרופא באופן אקטיבי אילו מטופלים להזמין לבדיקות מצילת חיים. במקביל, בבית החולים לילדים שניידר פותח כלי דיגיטלי המסייע למתמחים לאתר פרוטוקולים רפואיים במהירות, מה שחוסך זמן יקר ומקל על העומס במשמרות הלילה הארוכות.
"אף מערכת מהסוג הזה עוד לא עברה אישור FDA כי עדיין לא הגיעו למסקנה שניתן לנהל את התהליך הרפואי האוטומטי עם אפס טעויות. בעוד שבמערכות פיננסיות או לוגיסטיות ישנה סלחנות, במערכות רפואיות זה כמובן בלתי נסבל. ישראל נחשבת ל-Digital Health Nation, אך עדיין קיימים פערי תשתית והשקעה כדי להיות במירוץ העולמי, וכעת כשאנחנו מתקרבים לשנת תקציב חדשה אני מקווה לבשורות גם בתחום זה", אמר פרופ' בליצר.
שולחן ה-AI שהוביל פרופ' רן בליצר, המנהל המדעי של פורום Reboot, יו"ר החברה הישראלית לרפואה, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בכללית
(צילום: אבישי פינקלשטיין)
אשפוז ביתי – ממענה משלים לאסטרטגיה לאומית
בשולחן האשפוז הביתי הציעו שינוי פרדיגמה במערכת הבריאות: העברת חלק ניכר מהטיפול הרפואי מבית החולים אל בית המטופל, במטרה להפחית עומסים בבתי החולים, לשפר את חוויית המטופל, לצמצם סיכוני זיהומים, ובעיקר כדי להיערך טוב יותר למצבי חירום. סביב השולחן ישבו לראשונה יחד נציגים מכל קופות החולים, בתי חולים, רגולטורים ואנשי מקצוע מהשטח. הדיון התמקד בצירים הקליניים, הרגולטוריים והכלכליים של המודל, מתוך ניסיון להכריע האם אשפוז הבית מהווה חלופה תקציבית ומעשית אמיתית למחלקות הקיימות.
שנה וחצי לאחר מכן, בעקבות מלחמת “חרבות ברזל” ובהמשך מבצע “עם כלביא”, ולצד הפגיעה הישירה בבית החולים סורוקה, גם מקבלי ההחלטות לא יכלו להתכחש לעובדה כי אשפוזי בית הם רכיב חיוני בהיערכות לאומית לשעת חירום. הלחץ מהשטח מנע הקפאת תקציבים והוביל את מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימנטוב, להקמת ועדה מקצועית בכירה – בראשות ד"ר דניאל לנדסברג (מכבי) ורותי סספורטס (איכילוב) – שמטרתה לגבש הסדרה מלאה ותשתית קבועה לתחום.
"עצם הישיבה המשותפת בכנס יצרה שיח פתוח שאינו פתרון קצר טווח, והובילה בפועל לגיבוש מדיניות ולהנעת מהלכים. שנה אחרי, אשפוזי הבית הם כבר מהלך מתגבש עם תשתית מקצועית ותקציבית. האתגר הבא שלנו הוא השלמת הרגולציה והטמעת טכנולוגיות לרפואה מרחוק, כדי לשמור על איכות הטיפול בישראל", אמרה עידית צ'רנוביץ', מנהלת ועדת הבריאות בלשכת המסחר ישראל-אמריקה, שהובילה את הדיון.
שולחן האשפוז הביתי שהובילה עידית צ'רנוביץ', מנהלת ועדת הבריאות בלשכת המסחר ישראל-אמריקה
(צילום: אבישי פינקלשטיין)
בריאות הנפש: הצרכים גדלים מהר יותר מקצב הפתרונות
שולחן בריאות הנפש היה מהטעונים ביותר בכנס, על רקע שנים של מחסור כרוני בכוח אדם ופער עצום בין הצרכים בשטח למענים הקיימים. משתתפי הדיון הצביעו על הצורך הדחוף בהכפלת מספר אנשי המקצוע וביצירת רצף טיפולי אמיתי שיחבר בין מערכות הבריאות, החינוך והרווחה. שנה וחצי לאחר מכן, המציאות ממשיכה להקדים את קצב הפתרונות. השלכות המלחמה חורגות משאלת הפוסט-טראומה הישירה של הלוחמים, ומתבטאות כבר עכשיו בעלייה באלימות, בשימוש מוגבר בחומרים ממכרים ובעומס רב-דורי על משפחות וקהילות שלמות.
כמענה לעומס האקוטי, החלו להתפתח בשנה האחרונה מודלים של "טיפול מרובד" בקופות החולים ובצה"ל, המבוססים על תומכי בריאות נפש ומנטורים בקהילה. נתוני השטח של שירותים אלו מעודדים, ומראים כי כ-80% מהפונים שקיבלו מענה תומך ראשוני לא נזקקו בהמשך לטיפול פרטני מלא. לצד זאת, גוברת ההבנה כי חוסן לאומי דורש גם מעורבות של מעסיקים וגמישות תעסוקתית, המאפשרת לנפגעי טראומה לשמור על מקום עבודתם ועל תחושת הערך העצמי.
"הצרכים גדלים כל הזמן – זה קצת כמו הכבישים בישראל, שבהם מרחיבים ומשפרים אבל מספר המכוניות גדל מהר יותר. אנחנו חייבים להפסיק לעבוד בכיבוי שריפות, והאתגר הגדול הבא הוא הקמת גוף לאומי מתכלל שיחבר בין משרדי הממשלה, יסתכל עשר שנים קדימה ויפעל מהר, לפני שהמשבר הלאומי יתפוצץ עוד יותר", אמר פרופ' איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה ומנהל רפואי בעמותת "עיקר", שהוביל את הדיון.
שולחן בריאות הנפש שהוביל פרופ' איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה ומנהל רפואי בעמותת "עיקר"
(צילום: אבישי פינקלשטיין)
פורום Reboot ממשיך קדימה – הזמן קצר והמלאכה עדין מרובה
שנה וחצי אחרי הכנס, ברור שהדרך עוד ארוכה – אך כבר ניתן לחוש בשינויים בשטח: צוותים רפואיים מקבלים הכשרה בחמלה, מנהלים חושבים אחרת על טכנולוגיה ופרדיגמות אשפוזיות מתרחבות. פורום Reboot נולד מתוך צורך אמיתי, של מערכת שהמשאבים שלה לא מספיקים בשביל להתמודד עם האתגרים שבשגרה, שזקוקה לכל הגורמים הרלוונטיים שישבו יחד, ויובילו שינוי. דיוני כנס העשור של Reboot הוכיחו שבכוחות משולבים, גם מערכת הבריאות הישראלית יכולה להתחיל להירפא.
בשנה הזו ימשיך לקיים פורום Reboot דיונים חשובים בהשתתפות בכירים שיעסקו בנושאי מפתח: רפואה בעידן החדש – אנושיות לצד חדשנות; היבטים נפשיים במחלות כרוניות; היום שאחרי המלחמה – מבית החולים לקהילה; ומתקצוב טיפול לתקצוב מניעה – המהלך הלאומי בבריאות.
