האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית מזהיר מפני עלייה בשימוש בבדיקות דם פרטיות לאבחון אלרגיות, המתבצעות ללא הפניית רופא וללא ליווי מקצועי. לטענת האיגוד, תוצאות הבדיקות עלולות להטעות מטופלים, לגרום להגבלות תזונתיות מיותרות ואף להוביל להתפתחות אלרגיות חדשות ולנזק רפואי.
"למסור למטופלים מידע כזה ללא הסבר מקצועי או הקשר רפואי מתאים - זו רשלנות", אומרת ד"ר ורד שיכטר-קונפינו, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי הלל יפה ומזכירת האיגוד הישראלי לאלרגיה. "נותנים למטופלים בדיקה ומצפים מהם לפעול על פי התוצאות לבד, מבלי להבין את משמעותן האמיתית. יש לכך השלכות משמעותיות על המטופל, על אורח החיים ואיכות החיים שלו".
לטענת האיגוד, בחודשים האחרונים גדלה זמינותן של בדיקות דם הבודקות נוכחות נוגדני IgE - המעורבים בתגובות אלרגיות - נגד פאנל רחב של אלרגנים. הבדיקות מוצגות כ"בדיקת סקר כללית" במרפאות פרטיות ובבתי חולים, בעלות גבוהה. רק בתחילת החודש הודיע מוקד טרם לרפואה דחופה כי בקרוב תושק בדיקת אלרגיה חדשנית שתסרוק 300 אלרגנים במקביל - בהם מזונות, בעלי חיים, קרדית האבק, נשאפים ועקיצות חרקים - בבדיקת דם אחת, ללא צורך בהפניית רופא. גם בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד הושקה בימים האחרונים הבדיקה, המבוצעת גם בבתי חולים נוספים.
"עלול להיגרם נזק"
בגילוי דעת חריף שנשלח בשבוע שעבר למשרד הבריאות, למנכ"לי קופות החולים ולמנכ"ל טרם, מתריע האיגוד מפני שימוש בבדיקות אלה ללא הערכה ו/או הפניה מרופא מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית. "תוצאות בדיקות אלה עלולות להיות מטעות, ואף לגרום נזק", נכתב.
אלרגיה למזון היא תופעה שכיחה הנפוצה בקרב תינוקות וילדים צעירים. האבחנה של אלרגיה למזון מתבססת על תיאור של תגובה אלרגית שאירעה באכילת מזון וביצוע תבחינים עוריים ו/או בדיקות דם לנוגדני IgE ספציפיים לאותו מזון. עם זאת, מסבירה ד"ר שיכטר-קונפינו, "תוצאה חיובית בבדיקת IgE למזון עלולה להעיד על ריגוש חיסוני בלבד (sensitization), ואינה שקולה לאבחנה של אלרגיה למזון".
ד"ר ורד שיכטר-קונפינוצילום: עומר הכהןלדבריה, רופאי אלרגיה כמעט אינם משתמשים בבדיקות רחבות מסוג זה. "אם יש חשד לאלרגיה למזון מסוים, נבדוק רק אותו. במידת הצורך נפנה גם לבדיקת תגר, המבוצעת במסגרת אשפוז יום, שבה חושפים את המטופל בהדרגה למזון החשוד עד להופעת תגובה או עד להגעה לכמות מזון השוללת אלרגיה", היא מסבירה. "אנחנו לא בודקים במקביל עשרות מזונות שאין לגביהם שום תלונה, כי בדיקות אלה עלולות לצאת חיוביות גם כשמדובר ברגישות בלבד, ללא ביטוי אלרגי קליני אמיתי - במיוחד בקרב ילדים עם רקע אלרגי".
לדבריה, החשש המרכזי הוא שמטופלים יימנעו ממזונות ללא צורך. "ילדים עם רקע אלרגי נוטים לעיתים להראות נוגדנים חיוביים למגוון מזונות, גם אם הם אוכלים אותם ללא בעיה. הורה שרואה תשובה חיובית לקשיו, למשל, עלול להפסיק לתת לילד קשיו למרות שאין אלרגיה אמיתית. דווקא ההימנעות מהמזון עלולה לגרום לשפעול של המערכת ולהתפתחות אלרגיה. אם הייתה תגובה לקשיו, אין סיבה לעשות בדיקה גם לנוכחות נוגדני אלרגיה לתפוחי עץ".
ד"ר שיכטר-קונפינו: "הורה שרואה תשובה חיובית לקשיו, למשל, עלול להפסיק לתת לילד קשיו למרות שאין אלרגיה אמיתית. דווקא ההימנעות מהמזון עלולה לגרום לשפעול של המערכת ולהתפתחות אלרגיה"
ד"ר שיכטר-קונפינו מספרת על ילד בן שמונה שסבל מאטופיק דרמטיטיס קשה. עד גיל ארבע אכל מוצרי חלב ואגוזים ללא בעיה, אך בעקבות בדיקת מזונות רחבה שבוצעה בהמלצה הומאופתית, התבקש להימנע מחלב, בוטנים ואגוזים לאחר שנמצאו נוגדנים חיוביים. "שלושה שבועות אחרי שהפסיק לאכול את המזונות האלה, הוא נחשף שוב לחלב ופיתח תגובה אנפילקטית מסוכנת לחיים", היא אומרת. "זו דוגמה לנזק שעלול להיגרם כתוצאה מפרשנות לא נכונה של בדיקות כאלה".
בגילוי הדעת מדגישים המומחים כי ההמלצות המקצועיות בישראל ובעולם הן לבצע בדיקות רגישות לאלרגיה אך ורק למזונות שקיים חשד כי גרמו לתגובה אלרגית. "ההמלצות מדגישות שלא לעשות בדיקות למזונות אותם הנבדק אוכל או אליהם עדיין לא נחשף. במילים אחרות, קיימת אמירה נחרצת של האיגודים הבינלאומיים לאלרגיה נגד בדיקות פאנל נרחבות למזונות".
המצוקה בפריפריה
באיגוד מציינים גם את העלות הגבוהה של הבדיקות: בדיקת פאנל מזון מורחב אינה כלולה בסל הבריאות ומחירה נע סביב 1,000 שקלים - ללא קשר לבדיקות המעקב שאלרגולוג מפנה אליהן, המצריכות אשפוז יום שעלותו כ-1,500 שקלים, כך שבדיקת פאנל מורחב מייקרת משמעותית את המעקב.
אזהרת האיגוד מגיעה על רקע משבר מתמשך בשירותי האלרגיה בישראל. דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם אשתקד הצביע על מחסור ברופאים מומחים, בעיקר בפריפריה, זמני המתנה ארוכים ומעקב חלקי אחר נתונים. "מומחי האלרגיה נמצאים בעומס מטורף", אומרת ד"ר שיכטר-קונפינו. "זמני ההמתנה במרכז לרופא אלרגיה מגיעים לחצי שנה. בפריפריה אין בכלל מספיק רופאים, והם נאלצים להגיע לאזור המרכז. מטופלים מבאר שבע מגיעים לשיבא ולאיכילוב כי אין יחידת אלרגיה בדרום. אני בהלל יפה בחדרה מקבלת אנשים מהדרום ומקריית שמונה".
באיגוד מדגישים כי דווקא בשל העומס הקיים, "חשוב להימנע מבדיקות סקר רחבות שאינן מכוונות קלינית, ואשר עלולות ליצור אבחון יתר, תגרי מזון מיותרים ועומס נוסף על המערכת. אבחון אלרגיה למזון צריך להתבצע באופן מכוון וזהיר על ידי מומחה באלרגיה, תוך שימוש מושכל בתבחיני עור, בדיקות IgE ספציפיות ותגרי מזון לפי הצורך".
