אימהות בניו המפשייר שבארה"ב שנחשפו למי שתייה מזוהמים ב-PFAS "כימיקלים נצחיים" חוו שיעור תמותת תינוקות גבוה פי שלושה, יותר לידות מוקדמות ותינוקות רבים יותר במשקל לידה נמוך - כך עולה ממחקר חדש שפורסם שלשום (יום ב') בכתב העת המדעי היוקרתי PNAS.
המחקר, שתוצאותיו הדהימו אפילו את החוקרים, התמקד ב-PFAS (קיצור של per- and polyfluoroalkyl substances), משפחה של יותר מ-16 אלף תרכובות כימיות שמשמשות לייצור מוצרים עמידים בפני שמן, מים וכתמים. הכימיקלים הללו, הידועים בשמם "כימיקלים נצחיים" מכיוון שאינם מתפרקים באופן טבעי בסביבה, נמצאים במגוון רחב של מוצרי צריכה - מחבתות וסירי נון-סטיק, אריזות מזון, ביגוד אטום למים, שטיחים, קצף כיבוי אש ואפילו במוצרי קוסמטיקה שונים. הם נמצאו בדם של כמעט כל אמריקני ובכמעט מחצית ממקורות מי השתייה ברחבי ארצות הברית.
3 צפייה בגלריה
מחבת נון-סטיק. החומר ששימש לייצור הציפוי כבר נאסר לשימוש, אבל נספג בקרקע ובמי התהום
(צילום: shutterstock)
צוות החוקרים מאוניברסיטת אריזונה ניתח נתונים של יותר מ-11 אלף לידות בניו המפשייר בין השנים 2010 ל-2019. החוקרים זיהו 41 אתרים מזוהמים במדינה ובחנו את תוצאות ההיריון של אימהות ששתו מים שנשאבו "במורד הזרם" של זרימת המים התת-קרקעיים מהאתרים המזוהמים, לעומת אימהות שששתו מים שנשאבו "במעלה הזרם". החוקרים השתמשו בנתוני טופוגרפיה כדי לקבוע את כיוון זרימת מי התהום.
הממצאים היו דרמטיים: אימהות שחשפו למים המזוהמים חוו שיעור תמותת תינוקות גבוה ב-191% - 611 מקרי מוות נוספים בשנה הראשונה לחיים לכל 100 אלף לידות. שיעור הלידות המוקדמות היה גבוה ב-20%, ושיעור התינוקות שנולדו במשקל נמוך עלה ב-43%. באחת התוצאות הקיצוניות ביותר, המחקר מצא עלייה של 168% בלידות לפני שבוע 28 להיריון - 466 לידות נוספות כאלה לכל 100 אלף לידות, ועלייה של 180% בתינוקות שנולדו במשקל נמוך מקילוגרם אחד - 607 לידות נוספות כאלה לכל 100 אלף לידות.
"אני לא יודע אם ציפינו למצוא השפעות כל כך גדולות וכל כך ניתנות לזיהוי, במיוחד בהתחשב בכך שאין כל כך הרבה תמותת תינוקות ואין כל כך הרבה לידות מוקדמות מאוד או במשקל נמוך במיוחד", אמר דרק למואן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת אריזונה ואחד ממחברי המחקר. "אבל זה היה שם בנתונים".
המחקר בולט במיוחד בשיטתו המחקרית. בניגוד למחקרים קודמים שמצאו מתאם בין רמות PFAS לבין בעיות בריאות, המחקר הנוכחי מספק עדות סיבתית. החוקרים בחרו בניו המפשייר דווקא מכיוון שזו המדינה היחידה בארצות הברית שבה קיימים גם נתוני PFAS וגם נתונים מפורטים על אודות פריון ויילודים. מיקומי בארות השאיבה הפרטיות נשמרים בסודיות, כך שהאימהות לא ידעו אם מקור המים שלהן נמצא במורד הזרם של אתר מזוהם - עובדה שיצרה אקראיות טבעית המאפשרת למחקר להסיק מסקנות סיבתיות ולא רק מתאם סטטיסטי.
"המחקר הזה מספק עדות סיבתית נדירה", אמרה קייט הופמן, פרופסור למחקר במדעי הסביבה באוניברסיטת דיוק ופרופסור לרפואת ילדים. "המחברים משתמשים בעיצוב חכם שנותן עדות משכנעת במיוחד להשפעה סיבתית, ולא רק לקורלציה".
מחקרים קודמים קשרו רמות גבוהות של PFAS בהhריון למערכות חיסון חלשות יותר בתינוקות, ומחקרים אחרים מצאו שהמזהם הרעיל יכול לעבור לתינוקות דרך חלב אם. עם זאת, מחקרים אלו היו בעיקר טוקסיקולוגיים שבדקו את ההשפעות של הכימיקלים הללו על בעלי חיים במעבדה - וכך עלתה השאלה אם גם בני אדם חווים את אותם נזקים. מחקרים אחרים בדקו מתאם בין רמות PFAS בדם טבורי או בתינוקות ביחס לרמות המחלה, אך ממצאיהם לא תמיד היו חד-משמעיים, בין השאר מכיוון שמשתנים רבים יכולים לתרום לפגיעה.
המחקר החדש מצליח לבודד את ההשפעה של ה-PFAS עצמו. מה שהפתיע את החוקרים במיוחד הוא שאמהות שנחשפו לזיהום היו דווקא ממשפחות עם הכנסה גבוהה מאלו שלא נחשפו, מה שמרמז שלא סבלו מחוסר גישה לטיפול רפואי או מחוסר יכולת לסנן מים. "אנחנו בדרך כלל חושבים ורואים נתונים שתוצאות הלידה טובות יותר בקרב אימהות מסטטוס סוציו-אקונומי גבוה יותר", אמר פרופ' למואן. "הנתונים מצביעים על כך שאם לא היה שם PFAS, היית מצפה שתהיינה להן תוצאות לידה טובות יותר".
פרופ' בו גואו: "כל ה-PFAS שאנחנו רואים במי התהום הוא רק חלק זעיר מה-PFAS שהושלך לסביבה. רוב ה-PFAS עדיין נמצא באדמה וממשיך לנדוד כלפי מטה"
המחקר התמקד בשני סוגי PFAS "ארוכי שרשרת" - PFOA ו-PFOS - שניהם מוגדרים כמסרטנים אפשריים ואינם מיוצרים יותר בארצות הברית, אך עדיין נמצאים באדמה וממשיכים לחלחל למי התהום. "כל ה-PFAS שאנחנו רואים במי התהום הוא רק חלק זעיר מה-PFAS שהושלך לסביבה", אמר בו גואו, פרופסור חבר להידרולוגיה ולמדעי האטמוספרה באוניברסיטת אריזונה. "רוב ה-PFAS עדיין נמצא באדמה וממשיך לנדוד כלפי מטה".
PFAS משמש באופן נרחב את התעשייה ומזהם את מי התהום. בסיסים צבאיים ושדות תעופה הם בין המקורות העיקריים לזיהום PFAS, מכיוון שהכימיקלים הללו נמצאים בקצפי כיבוי אש. הממשל הפדרלי עריך שכ-95 מיליון אמריקנים שותים מים מזוהמים מבארות ציבוריות או פרטיות. בארגוני סביבה מעריכים שהחשיפה רחבה בהרבה. לפי ניתוח של ארגון Environmental Working Group, יותר מ-172 מיליון אמריקנים חשופים ל-PFAS דרך מי שתייה.
החוקרים מאוניברסיטת אריזונה ביצעו גם ניתוח כלכלי והעריכו שאם יחשבו את הממצאים על כל ארצות הברית, הזיהום ב-PFAS גורם לעלויות חברתיות שנתיות של כשמונה מיליארד דולר - סכום הכולל טיפול רפואי, השפעות בריאותיות לטווח ארוך והפחתה בהכנסות לאורך החיים. לעומת זאת, העלות המוערכת של עמידה ברגולציות הנוכחיות להסרת PFAS ממי השתייה עומדת על כ-3.8 מיליארד דולר בלבד - פחות ממחצית מהעלות הבריאותית.
"הממצאים שלנו מייצגים את הקצה התחתון של ההשפעה הכלכלית - אנחנו חוששים שהיא אפילו יותר גדולה", אמרה אשלי לנגר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת אריזונה ושותפה למחקר. "מה שאנחנו עושים זה לחשב כיצד תוצאות הלידה השליליות הללו מלוות את הילדים האלה לאורך כל חייהם".
"אם משווים את העלויות שאנחנו מוצאים מול העלות של ניקוי PFAS, התשובות ברורות", הוסיף פרופ' למואן. "הסרת PFAS ממי השתייה לא רק מביאה לשיפור דרמטי בתוצאות הבריאות - היא גם מייצרת תועלת כלכלית משמעותית לטווח ארוך".
בניו המפשייר, כמעט מחצית מהתושבים מסתמכים על בארות פרטיות כמקור מי השתייה העיקרי שלהם. בניגוד למים ממערכות ציבוריות, בארות פרטיות אינן כפופות לרגולציה פדרלית על מי שתייה. לורן אלן, שותפה למייסדת ארגון Merrimack Citizens for Clean Water בניו המפשייר וזוכת פרס גולדמן הסביבתי לצפון אמריקה לשנת 2025, אמרה שנשים בקהילה שלה, כולל היא עצמה, התמודדו עם אתגרים בריאותיים שהן מייחסות למפעל ציפוי בדים מקומי שהשתמש ב-PFAS. "אנחנו כן רואות דפוס כאן", אמרה אלן. "מה שאנחנו רואות זה שהאוכלוסייה הכי פגיעה - תינוקות ברחם ואחרי הלידה - היא המושפעת ביותר".
מסנן ביתי עשוי להועיל
הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) קבעה בשנה שעברה, תחת ממשל ביידן, מגבלות על שישה סוגי PFAS במי שתייה, ואיפשר לחברות המים כמה שנים להתקנת מערכות טיהור. ה-EPA העריך שיעלה לחברות המים 1.5 מיליארד דולר בשנה לעמוד בתקנות. עם זאת, ממשל טראמפ נוטה לבטל את המגבלות על חלק מהתרכובות. באביב הקרוב, ה-EPA הציע להגמיש את התקנים שנקבעו תחת ממשל ביידן.
"לקוחות חברות המים עומדים לשאת בעלות הניקוי של PFAS, אבל הם גם נושאים בעלות האמיתית של תוצאות הבריאות ובהשפעה על תינוקות משתיית PFAS", אמר פרופ' למואן. לדבריו, ביטול התקנות עלול לעלות לציבור הרבה יותר לטווח הארוך.
המועצה האמריקנית לכימיה (American Chemistry Council), ארגון סחר תעשייתי, טענה שמגבלות המחקר, הכוללות הסתמכות "על חשיפה מעובדת במודל ולא על מדידות ישירות", משמעותן ש"כל מסקנה על סיבתיות נותרת מאוד לא ודאית". פרופ' למואן מודה שלמחקר יש כמה מגבלות, כולל העובדה שלחוקרים אין נתונים מדויקים על רמות החשיפה של האימהות, והמחקר גם לא מתייחס למזהמים אחרים שעלולים להיות במים. עם זאת, הוא טען שהממצאים עדיין מספקים תמונה חזקה של השפעות הכימיקלים.
סידני אוונס, אנליסטית בכירה למדע ב-Environmental Working Group, ארגון שחוקר חשיפות ל-PFAS ודוגל ברגולציות מחמירות יותר, אמרה שהמחקר מדגיש את הצורך בתקנים פדרליים חזקים יותר. "שיטת המחקר קפדנית וייחודית, ומדגישה ש-PFAS זה לא בדיחה, והוא רעיל בריכוזים נמוכים מאוד", אמרה. "זו רק עוד ראיה אחת לכך שהציבור נושא בעלות הזיהום הזה".
החוקרים ציינו שמערכות פחם פעיל או אוסמוזה הפוכה, בין אם הן משמשות את חברות המים ובין אם מותקנות בבתים פרטיים, עשויות להסיר סוגים רבים של PFAS ממי השתייה, ומערכות אלו גם מסירות מזהמים אחרים. "הכימיקלים האלה אולי נמצאים בכל מקום", הדגיש למואן. "התקנה ותחזוקה של מסננים ביתיים יכולה להיות צעד זהיר עבורן". החוקרים הדגישו שיש מקום למחקר עתידי, כולל הבנת ההשפעות של סוגי PFAS חדשים יותר ומשמעות החשיפה לטווח ארוך.
קראו עוד בנושא זה:
