בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתכנים
מותו הפתאומי של הסנאטור האמריקני לינדזי גרהאם, שהלך לעולמו בגיל 71, יוחס על פי הדיווחים הראשוניים לדיסקציה של אבי העורקים - מצב רפואי מסכן חיים המתרחש כאשר השכבה הפנימית של דופן אבי העורקים נקרעת, על רקע מחלת כלי דם טרשתית.
הדיווחים על מותו החזירו לכותרות את המצב הרפואי המסוכן, שרבים כלל לא שמעו עליו. במקרה של הסנאטור גרהאם, דווח גם כי אביו נפטר מהתקף לב בגיל 68, נתון שמעיד על היסטוריה משפחתית של מחלות לב, אך לא בהכרח על נטייה תורשתית ישירה לדיסקציה.
מה עלול לקרות בגוף כשדופן האבי העורקים נחלש, מהם סימני האזהרה ומהי בדיקת הסקר הפשוטה שיכולה לזהות מראש ולהציל חיים? שוחחנו עם שלושה מומחים בתחום: פרופ׳ משה חלק, מנהל מחלקת ניתוחי כלי דם במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, ויו״ר האיגוד הישראלי לניתוחי כלי דם; ד״ר בשיר שיך-יוסף, מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם במרכז הרפואי תל אביב, איכילוב; וד״ר טל שגב, מנהל שירות ניתוחי אבי העורקים במחלקת כלי דם בבתי החולים בילינסון והשרון מקבוצת כללית.
לינדזי גרהאם ארכיון 2019
לינדזי גרהאם ארכיון 2019
הסנטור לינדזי גרהאם, שהלך לעולמו בפתאומיות בגיל 71
(צילום: REUTERS/Joshua Roberts)
מהי דיסקציה של אבי העורקים?
פרופ׳ חלק מסביר כי אבי העורקים הוא “מוביל הדם העיקרי של גוף האדם”. הוא יוצא מהלב, עובר בבית החזה ובבטן, ומספק דם לאיברים חיוניים - מהמוח והידיים, דרך איברי הבטן, הכליות והמעיים, ועד לרגליים.
"דיסקציה של אבי העורקים", הוא מסביר, "שייכת לקבוצת מחלות שנובעות מחולשה של דופן אבי העורקים. הדופן בנויה ממספר שכבות, ובדיסקציה נוצר קרע בשכבה הפנימית שלה. דרך הקרע חודר זרם הדם אל תוך הדופן, בין שכבות העורק."
כך נוצר מצב שבו הדם זורם בשני מסלולים: במסלול הרגיל, בתוך חלל העורק, ובמסלול נוסף שנוצר בתוך דופן אבי העורקים. זהו תהליך חד ופתאומי שעלול לגרום לכאבים עזים מאוד, ולעיתים גם לסכנת חיים מיידית. לדברי פרופ׳ חלק, "בחלק מהמקרים מדובר במצב שמחייב פעולה דחופה להצלת חיים, בדרך כלל ניתוח על ידי מנתחי לב".
האם טרשת עורקים או התקף לב במשפחה קשורים לדיסקציה?
כאן חשוב לעשות הבחנה. ד״ר שגב מסביר כי בגיל המבוגר קיים קשר בין גורמי סיכון קרדיווסקולריים - כמו יתר לחץ דם וטרשת עורקים - לבין הופעה של דיסקציה באבי העורקים. "בקבוצת הגיל הצעירה יותר, בולט יותר מקומן של מחלות גנטיות של רקמת החיבור או מומים מולדים, כמו היצרות באבי העורקים או מסתם אבי עורקים דו־עלי".
ד״ר שיך־יוסף מחדד כי טרשת עורקים ודיסקציה אינן אותה מחלה. "טרשת עורקים היא מחלה של הציפוי הפנימי של כלי הדם, והיא קשורה להתקפי לב ולשבץ. דיסקציה, לעומת זאת, היא מחלה של דופן האאורטה עצמה - ובעיקר של חולשת הרקמה האלסטית שמעניקה לה את חוזקה".
לכן, גם אם שתי המחלות חולקות גורמי סיכון, ובראשם יתר לחץ דם, אין פירוש הדבר שטרשת עורקים היא בהכרח הגורם לדיסקציה. גם סיפור משפחתי של התקף לב אינו זהה לסיפור משפחתי של דיסקציה או מפרצת של אבי העורקים. כאשר לקרוב משפחה מדרגה ראשונה הייתה דיסקציה או מפרצת - זו כבר נורת אזהרה משמעותית יותר", הוא מחדד.
מהם סימני האזהרה שאסור לפספס?
ד״ר שגב מתאר את הביטוי האופייני של דיסקציה כהופעה פתאומית של כאב עז וחד בבית החזה. לעיתים יכולים להופיע גם הבדלים בלחץ הדם בין הידיים, היעדר דפקים בגפיים, כאב עז בבטן, איבוד הכרה, שבץ מוחי, שיתוק פלג גוף תחתון או אירוע לבבי.
"המסר המרכזי הוא שכל כאב חד, עז ופתאומי בבית החזה, בבטן או בגב - מחייב פנייה דחופה לעזרה רפואית. במצב כזה אין להמתין ואין לנסות “לעבור את זה לבד”. יש לפנות למד״א ולהגיע במהירות לבית החולים, שם ניתן לבצע את האבחנה באמצעות בדיקות הדמיה, ובהן CT", הוא מסביר.
מי נמצא בסיכון מוגבר?
ד״ר שיך־יוסף מדגיש כי גורם הסיכון המרכזי לדיסקציה הוא יתר לחץ דם, ובעיקר לחץ דם שאינו מאוזן. "יש הבדל גדול בין מטופל שמקבל תרופה לבין מטופל שלחץ הדם שלו באמת מאוזן.
לצד יתר לחץ דם, נמצאים בסיכון מוגבר גם גברים בגיל מבוגר, אנשים עם מחלות תורשתיות של רקמת החיבור כמו תסמונת מרפן, אנשים עם מסתם אאורטלי דו־צניפי, מי שיש להם סיפור משפחתי של דיסקציה או מפרצת בבית החזה, וכן מטופלים שעברו בעבר ניתוח לב או ניתוח באאורטה".
גם הריון מוזכר כגורם נדיר אך חשוב, בעיקר אצל נשים צעירות בשליש האחרון להריון ובתקופה שלאחר הלידה. עישון הוא גורם סיכון, אך השפעתו על דיסקציה קטנה בהרבה מהשפעתו על מפרצת בטנית.
האם אפשר לזהות מראש בעיה באבי העורקים?
האתגר הגדול בדיסקציה הוא שקשה מאוד לנבא מי יסבול ממנה. ד״ר שגב מסביר כי במקרים רבים מפרצות באבי העורקים מתגלות באקראי - למשל ב־CT חזה או בטן שנעשה מסיבה אחרת, באולטרסאונד בטן או במסגרת בדיקת סקר.
"כאשר מתגלה ממצא פתולוגי, כמו הרחבה של אבי העורקים או דיסקציה כרונית ידועה, יש להפנות את המטופל למומחה בכירורגיית כלי דם לצורך הערכה, קביעת תוכנית טיפול או החלטה על אופי ותדירות המעקב". פרופ׳ חלק מוסיף כי במחלות גנטיות ידועות, כמו תסמונת מרפן, או ברקע משפחתי מתאים, יש מקום למעקב אקטיבי גם לפני שהתרחש אירוע. המטרה היא לזהות מראש חולשה או הרחבה מסוכנת של אבי העורקים.
מפרצת אבי העורקים
מפרצת אבי העורקים
מפרצת באבי העורקים
(קרדיט: מדטרוניק)

הבדיקה הפשוטה שיכולה להציל חיים - ומה היא לא יכולה לגלות

בישראל קיימת בדיקת סקר פשוטה לאיתור מפרצת באבי העורקים הבטני: אולטרסאונד בטן. ד״ר שיך־יוסף מדגיש: "הזכאות בסל הבריאות היא לגברים בגילאי 65 עד 74 שמעשנים כיום או שעישנו בעבר - בדיקה חד־פעמית לכל החיים". ד"ר שגב מוסיף כי "זו בדיקה פשוטה, לא פולשנית וללא כאבים, שאורכת מספר דקות. באמצעותה ניתן לזהות הרחבה פתולוגית של אבי העורקים הבטני ושל עורקי האגן שמתפצלים ממנו, ולאפשר טיפול מקדים לפני מצב מסכן חיים.
עם זאת, חשוב להבהיר מה הבדיקה אינה עושה: היא בודקת את אבי העורקים בבטן, ואינה בודקת את אבי העורקים בבית החזה. לכן היא אינה מיועדת לאתר את רוב מקרי הדיסקציה שמתחילים באזור החזה או סמוך ללב.
"הבדיקה הזו חשובה מאוד ומצילה חיים - אך היא מיועדת בעיקר לגילוי מפרצת בטנית, מחלה אחרת של אותו כלי דם. שתי הבעיות קשורות לחולשה של דופן אבי העורקים, אך הן אינן אותה מחלה ולא מתגלות באותה בדיקה", מסכם ד"ר שגב.
למה קשה לזהות דיסקציה לפני שהיא מתרחשת?
פרופ׳ חלק מסביר כי לפני אירוע של דיסקציה, הבדיקות עשויות להיות תקינות לחלוטין. "הדיסקציה היא בדרך כלל אירוע חד, חריף ופתאומי, שמשנה במהירות את מצבו הקליני של המטופל".
ד״ר שיך־יוסף מוסיף כי "מפרצת של אבי העורקים בבית החזה לרוב אינה גורמת לתסמינים. היא אינה כואבת ואינה מפריעה, ולכן פעמים רבות היא מתגלה במקרה בלבד - בבדיקת הדמיה שנעשתה מסיבה אחרת. לכן, כל הערה על “אאורטה מורחבת” בסיכום של בדיקת הדמיה אינה צריכה להישאר בצד. גם אם הבדיקה נעשתה מסיבה אחרת ושאר הממצאים תקינים, חשוב לחזור עם התוצאה לרופא המשפחה ולקבל הפניה להמשך הערכה אצל מומחה מתאים".
מה חשוב שכל אדם ייקח מהכתבה הזו - גם אם הוא מרגיש בריא?
שלושת הרופאים מדגישים, כל אחד מזווית אחרת, את החשיבות של מניעה, ערנות ובירור מוקדם.
ד״ר שגב שם את הדגש על רפואה מונעת: "להפסיק לעשן, לטפל ולאזן בעזרת רופא המשפחה גורמי סיכון קרדיווסקולריים כמו יתר לחץ דם, סוכרת ויתר שומנים בדם - ולהגיע לבדיקת הסקר אם נמצאים בקבוצת הסיכון".
ד״ר שיך־יוסף מדגיש את חשיבות איזון לחץ הדם ואת הצורך להגיב במהירות לכאב חריג. לדבריו, "לחץ דם מאוזן הוא אחד הדברים החשובים ביותר להפחתת הסיכון, וכאב שמגיע לשיאו בבת אחת הוא מצב חירום. במקרה כזה יש להתקשר ל־101 ולומר במפורש: 'אני רוצה שתשללו דיסקציה של אבי העורקים".
פרופ׳ חלק מבקש להזכיר את מה שכן ניתן לאתר בזמן: |מבין מחלות אבי העורקים שנובעות מחולשה של הדופן, מפרצת של אבי העורקים הבטני היא המחלה שקל יחסית לזהות - ובמקרים רבים גם לטפל בה לפני קטסטרופה. לכן, כל גבר מעל גיל 65 שמעשן כיום או עישן בעבר, ובוודאי מי שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסבל ממפרצת של אבי העורקים, צריך לגשת ולהיבדק. בדיקה פשוטה כזו יכולה בהחלט להציל חיים".
בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתכנים