משרד הבריאות פרסם את תוכניתו לשנים 2028-2024 לחיזוק מערך האשפוז, שבמסגרתה יתווספו למערכת יותר מ-2,300 מיטות אשפוז במטרה "לצמצם פערים ולבצע התאמה לצורכי המלחמה". מדובר בתוספת של 1,790 מיטות כלליות, 300 מיטות שיקום ו-245 מיטות בריאות הנפש. עם זאת, משרד הבריאות צופה שבסיום התוכנית יעמוד שיעור המיטות בישראל על 1.77 מיטות לאלף נפש, בהשוואה ל-3.5 מיטות לאלף נפש בממוצע ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות). ישראל תמשיך לדשדש מאחור מבחינת הצפיפות וזמינות הצוותים בבתי החולים.
מדובר אפילו בהידרדרות מסוימת לעומת המצב כיום, שכן נכון ל-2022, היו בישראל 2.2 מיטות אשפוז לאלף נפש. המשמעות היא שהתוספת שמציע משרד הבריאות לא מדביקה את קצב הגידול באוכלוסייה.
1 צפייה בגלריה
בית החולים ברזילי באשקלון ב-7 באוקטובר
בית החולים ברזילי באשקלון ב-7 באוקטובר
בית החולים ברזילי באשקלון ב-7 באוקטובר
(צילום: דוברות המרכז הרפואי ברזילי)
בסיום יישום התוכנית יהיו בישראל כ-17,500 מיטות אשפוז כלליות - גידול של 11 אחוזים לעומת המצב כיום. בנוסף לכך וכחלק מהתוכניות לתחום השיקום ולתחום בריאות הנפש, הוקצו 300 מיטות עבור מחלקות השיקום. עבורן ייפתחו שני מרכזי שיקום חדשים במרכז הרפואי צפון (פוריה) בטבריה ובהדסה לתושבי הצפון ואזור ירושלים. למיטות אלה יתווספו מיטות נוספות במסגרת תוכנית השיקום בעקבות המלחמה.
בנוסף יוקצו 245 מיטות עבור מחלקות בריאות הנפש, כאשר רוב מוחלט מהמיטות יהיו בבתי חולים כלליים ולא במרכזים לבריאות הנפש. מיטות אלו יוגדרו "על-אזוריות" עבור מאושפזים מכלל הארץ.
משרד הבריאות מציין כי בעקבות המלחמה נערכו התאמות בתוכנית על מנת לתת מענה לצרכים האקוטיים של המערכת באופן מיידי ובשנים הקרובות, כאשר ניתן דגש רב למחלקות טיפול נמרץ, נוירולוגיה ושבץ ומחלקות השיקום.
"חלוקת המיטות בין בתי החולים נקבעה לאחר עבודת מטה מקיפה שכללה מיפוי המצב הקיים ומתוך ראייה לאומית, לאחר שנאספו הצרכים מהשטח ולאחר ניתוח פרמטרים שונים בהם תפוסות, שינוי דמוגרפי, היבטים קליניים, עומסים ועוד, ומתוך הבנה כי יש לחזק הן מבחינה פיננסית והן מבחינת השירותים את בתי החולים ולתת דגש לצרכים השונים של בתי החולים ועל צמצום פערים בפריפריה ובמרכז", נמסר בהודעת משרד הבריאות.
אחד ממנהלי בתי החולים לבריאות הנפש: "הכיוון שמחזק את בתי החולים הכלליים בפסיכיאטריה חשוב, אבל יש לחזק גם את בתי החולים הפסיכיאטריים שבהם גדלים, מתחנכים ומקבלים הכשרה 99 אחוזים מהפסיכיאטרים בישראל. מיטות ללא פסיכיאטריים זה כמו רכב ללא מנוע. להקים מערכות הכשרה לוקח שנים ולכן כדאי קודם שיהיו פסיכיאטריים ולאחר מכן לחבר אותם למיטות".
שר הבריאות, אוריאל בוסו, אמר כי "התוכנית הרב-שנתית להקצאת מיטות היא צעד חשוב במסגרת הפעולות שאנו מקדמים לקיצור התורים הבלתי נסבלים במערכת הבריאות ובמערך לבריאות הנפש ובשיפור הנגישות ואיכות הטיפול הרפואי. התוכנית שאישרנו מהווה מימוש של ההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתם יו"ר ש"ס אריה דרעי עם הקמת הממשלה להוספה משמעותית של מיטות אשפוז כלליות ופסיכיאטריות בכל שנה. שמנו דגש מיוחד על חזון של צמצום פערים בשיעור המיטות לנפש בין הפריפריה למרכז ובהתאם לצורכי המלחמה. נמשיך לחזק את בתי החולים והמוסדות הרפואיים ולאפשר שירות איכותי ושוויוני לכלל האזרחים".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף: "תוכנית המיטות נבנתה בהתאם לתוכנית האסטרטגית הרב-שנתית למערכת הבריאות, במטרה לתת מענה משמעותי למחסור במיטות והתאמה לצרכים שעולים בעקבות המלחמה. הוספת המיטות קריטית לשיפור השירות הרפואי לתושבי מדינת ישראל.
ממשרד הבריאות נמסר כי "תוכנית המיטות מתוקצבת, הן בהיבטי פיתוח מתקציב המשרד והן בהיבטי תפעול שוטף באמצעות מנגנוני ההתחשבנות בין בתי החולים לבין הקופות. ישנו תקציב פיתוח של 100 מיליון שקלים שנפרס על פני שלוש שנים על מנת לפתוח את המיטות פסיכיאטריות. תוספת כח האדם מתוקצבת ונעשית לפי מפתחות התקינה המקובלים בישראל. בנוסף, יש התאמות בחוק הקאפ ובמנגנוני התקצוב שגם להן קיים מקור תקציבי והן עתידות לממן את הפעילות השוטפת של המיטות".