מתפרסם בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם
"כשאני למדתי בבית הספר לרפואה היה מקובל לומר ש-50% ממה שנלמד יישאר ו-50% לא. היום כבר לא", אמרה הבוקר מנכ"לית המרכז הרפואי רמב"ם, ד"ר מיכל מקל, בפתח ועידת Rambam Tomorrow של ynet ורמב"ם. "הקצב שדברים משתנים כל כך מהיר שאנחנו לא יודעים עד כמה הטכנולוגיות שאנחנו מכניסים יישארו".
ריאיון עם מנכ"לית בית החולים רמב"ם, ד"ר מיכל מקל
(צילום: דוברות רמב"ם)
הדוגמה הבולטת לשינוי, אמרה ד"ר מקל, היא הבינה המלאכותית, שנכנסה כבר "להמון תחומים ברפואה, מהחלקים הקליניים עד החלקים האדמיניסטרטיביים". מבחינתה, "הרעיון הוא לא לדעת מה AI יודעת לעשות, אלא מה המקומות שהיא יודעת לייצר ערך, גם למטופל, למטפל וכלל מערכת הבריאות. כהנהלה, כשמחליטים להכניס מערכת של AI, מה שחשוב זה איפה למערכת הזו יש אימפקט משמעותי".
הדוגמה שהביאה היא שקד, מערכת שפיתח פרופ' שחר שלי. "הכנסנו אצלנו במיון את מערכת שקד, מערכת שגם מסייעת לרופא לסכם את התיק הרפואי אחורה, וגם נותנת המלצות לגבי הטיפול. זו מערכת ייחודית וחדשנית", סיפרה. את המיון בחרו משום ש"יש עומס ומורכבות, ושם יש לי הזדמנות לעשות השפעה משמעותית ולסייע למטפל". ככל שהמערכת עוזרת יותר, הרופא מקדיש פחות זמן לפעולות טכניות ואדמיניסטרטיביות, ויותר זמן למטופל. "אני מקבלת השפעה למטפל, למטופל ולמערכת", סיכמה.
גלריה
מנכ"לית רמב"ם ד"ר מיכל מקל בריאיון לשרון כידון בוועידת Rambam Tomorrow
(צילום: דוברות המרכז הרפואי רמב"ם)
העיקרון, הסבירה, מתחיל בצורך: "אנחנו לא רוצים לחדש כדי לחדש. הרעיון הוא לא לקחת טכנולוגיה שפותחה באיזשהו מקום ולבדוק איפה היא יכולה לעזור לנו. אנחנו מלמדים את הצוותים שלנו לשאול את השאלות: מה הבעיה, איפה אני רוצה לפתור, ושם אנחנו רוצים שהטכנולוגיה תהיה. החדשנות צריכה לבוא לפתור בעיות קיימות ולייצר עבורנו ערך, ולא חדשנות לשם חדשנות".
"לא יכולה לחכות לרגולציה"
הרגולציה בתחומי התרופות, הניסויים הקליניים והמכשור הרפואי מבוססת היטב, אמרה מקל. הקושי הוא בבינה המלאכותית: "יש קצב מאוד מהיר של התקדמות הבינה המלאכותית לעומת הרגולציה, שלא מצליחה להדביק את הקצב. ודווקא בבינה מלאכותית הרגולציה מאוד חשובה. היא משנה את איך שאנחנו מטפלים, ויש סכנה של דליפה של מידע של מטופלים".
"אנחנו חייבים לייצר את הפתרונות בתוך הבית. אני לא יכולה לחכות לרגולציה חיצונית, אלא לייצר לעצמי רגולציה פנימית", אמרה וציינה שלשם כך הוקמה ברמב"ם ועדת AI. "היא מורכבת מאנשי הנהלה, מחשוב, בקרת איכות ואתיקה, ועוברת על כל טכנולוגיה שיש בה בינה מלאכותית ושאמורה להיכנס. היא עושה ולידציה קלינית ובודקת באופן מתודולוגי ומסודר. אני דואגת שמה שאני מכניסה הוא מאוד בטוח".
"להשאיר את האדם בתהליך, זה קריטי בהכנסה של טכנולוגיות מקבלות החלטות"
(צילום: shutterstock)
ד"ר מקל ציינה כי בשלב הזה של הטכנולוגיה, יש להתמקד במערכות שתומכות החלטה ולא כאלה שמחליטות. "להשאיר את האדם בתהליך, זה קריטי בהכנסה של טכנולוגיות מקבלות החלטות", אמרה. לצד זאת, הבהירה כי יש "לדאוג שכשמפתחים טכנולוגיות, זה מתבצע בתוך הסביבה הקלינית. ככה אני מראש מתמודדת עם אתגרי הרגולציה, ולא לוקחת טכנולוגיה שפותחה במקום אחר ואז מביאה אותה לשדה הקליני".
מגרש משחקים לרופאים
מה מבדיל בית חולים שמאמץ טכנולוגיה מבית חולים שמפתח אותה? "כולם מדברים על חדשנות, ויש הבדל משמעותי בין לאמץ טכנולוגיה מבחוץ לבין לייצר אותה כאן", אמרה ד"ר מקל. "זה תלוי לדעתי בשני מרכיבים עיקריים: הראשון תרבות ארגונית, והשני התשתית שאני מספקת כאן לצוותים".
בתשתית יש כמה רכיבים. "קודם כל, ברמב"ם הקמנו מעבדת חדשנות. זה מגרש המשחקים של מי שיש לו רעיון. אנחנו מזמינים את הרופאים: יש לך רעיון, אפשר לבוא לשחק, לחקור, לנסות, לחזור שוב אם זה לא עובד". הרכיב השני הוא הקשר עם האקדמיה והתעשייה: "האקדמיה נותנת את כל נושא המחקר והכלים והמתודולוגיה, והתעשייה נותנת לנו אפשרות לקחת רעיון ולהאיץ אותו בקנה מידה משמעותי ובקצב מהיר". והשלישי הוא רמב"ם מד-טק, חברת המסחור של בית החולים, שאחראית על קניין רוחני "אבל לא רק": "חברת המסחור היא התשתית, הכלי שמאפשר לרופאים לקחת רעיון ולהוציא אותו החוצה".
"הכי גרוע מבחינתי שלרופא יהיה רעיון והוא יישאר ולא יקרה כלום", אמרה. "רוב הרעיונות לא נתקעים כי הם לא מספיק טובים, אלא כי לרופא אין ידע איך לקחת את התהליך הלאה: כל הנושא של רגולציה, תקציב. וכאן הדאגה שלי, לתת לו את האפשרות לעשות את זה".
מביופסיה בגסטרו לרופאים בארה"ב
הדוגמה שהביאה: במכון הגסטרו של רמב"ם עלתה בעיה, אין מספיק חומר בדגימה של ביופסיה. "זה רעיון שעלה מצורך אמיתי פה ברמב"ם. אחרי זה היה מחקר ופיתוח בשיתוף עם הטכניון, מסחור על ידי רמב"ם מד-טק, ובסופו של דבר הוקמה חברה, היא קיבלה אישור FDA, והיום זה נמכר ונמצא בשימוש של רופאים בארה"ב. זה משהו שעלה ברמב"ם ובסופו של דבר נמצא בשימוש, והפטנט, הערך, נמצא בבית החולים. זה מזין את עצמו".
המחקר הוא קריטי כדי להביא את הטיפולים הטובים והחדשניים למטופלים, ולהסתכל על הרפואה של מחר. מבחינתי, אנשי צוות שעוסקים במחקר הם אנשי צוות טובים יותר, הם שואלים את השאלות ומביאים לרפואה טובה יותר
בית החולים עומד להתרחב ולהתחדש בשנים הקרובות: "אנחנו חונכים כמעט את המגדל הזה של בניין התגליות, שהוא הבייבי שלנו ברמב"ם. זה מגדל של 20 קומות, וזה בדיוק מה שהוא אמור לעשות: לחבר קליניקה לתעשייה, למחקר", סיפרה ד"ר מקל. "אנחנו רוצים שהצרכים שעולים כאן יעברו למעבדות המחקר של חוקרי רמב"ם, של מהנדסי הטכניון שיהיו פה, בשילוב עם התעשייה, ובסופו של דבר לפתח את הכלים החדשניים שיוכלו לחזור למטופלים שלנו".
לכנות תשתית טכנולוגית וכלים חדשים בשיתוף התעשייה. ד"ר מיכל מקל
(צילום: אלעד גרשגורן)
מול העומס והמחסור בכוח אדם, מקל לא התעלמה: "המחסור מאוד אמיתי". אבל "בסוף העיסוק בחדשנות הוא לא מותרות. בית חולים מצוין חייב לעסוק בחדשנות. המחקר הוא קריטי כדי להביא את הטיפולים הטובים והחדשניים למטופלים, ולהסתכל על הרפואה של מחר. מבחינתי, אנשי צוות שעוסקים במחקר הם אנשי צוות טובים יותר, הם שואלים את השאלות ומביאים לרפואה טובה יותר".
ומי מממן את כל זה? מקל הציעה להסתכל על הדאטה. "היום שוכב מטופל בבית חולים, כל נתון שלו, כל פעימת לב, מדד דופק או חמצן, בסוף מצטבר לאוסף נתונים ומידע אדיר, והשאלה מה אנחנו עושים עם זה. האם אנחנו משאירים את זה כתוצר לוואי של הטיפול הקליני, או שאנחנו הופכים את זה למשהו שבשיתוף עם התעשייה יכול לשמש תשתית לבנייה של טכנולוגיות וכלים חדשים, וזה חוזר לבית החולים ויכול להביא ערך".
"יש כאן שני דברים שמצטרפים", סיכמה: "גם החדשנות בטיפולים, וגם ערך שיכול לחזור לבית החולים ולהמשיך את הגלגל הזה של היצירה".
