בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם
כשמטופל מגיע כיום למחלקה לטיפול נמרץ, כל פעימת לב, מדדי חמצן בדם או נתוני הנשימה מתועדים ונשמרים. בעידן הבינה המלאכותית, המידע הזה הפך לנכס כלכלי ומדעי מבוקש ולשאלה ציבורית טעונה. פרופ' דני איתן, מנהל מחלקת טיפול נמרץ ילדים ברמב"ם וחוקר בטכניון, רואה את עוצמת המידע הזה מדי יום במחלקה שלו.
פרופ' דני איתן, מנהל מחלקת טיפול נמרץ ילדים ברמב״ם באדיבות המצולם"מטופל בטיפול נמרץ מנוטר בעשרות ערוצים – מניטור נשימתי ועד לחצי דם. גם אנשים בריאים שנמצאים בבית מייצרים מידע דרך שעונים חכמים ומכשירים לבישים. כלי AI יודעים לקחת את ים המידע הזה ולחלץ ממנו תובנות שיכולות לחזות הידרדרות רפואית ולהציל חיים", הוא מסביר.
לדבריו, דווקא לנו יש יתרון ייחודי בזירה הגלובלית: "מדינת ישראל מיוחדת בגלל מערכת הבריאות הציבורית שלה והעובדה שהיינו מהראשונים בעולם עם תיק רפואי ממוחשב. בזמן שבארצות הברית רופאים עוד כתבו בפנקסים, אצלנו הכל כבר היה אלקטרוני. בנוסף, הרצף הטיפולי בין בתי החולים לקופות החולים מאפשר לראות את המטופל ב-360 מעלות".
ד״ר מיכל מקל, מנכ״לית הקריה הרפואית רמב״םצילום: אלעד גרשגורןד"ר מיכל מקל, מנכ"לית הקריה הרפואית רמב"ם, טוענת כי "הנכס היקר ביותר בבית חולים גדול כבר אינו בהכרח מכשיר ה-MRI, הרובוט הניתוחי או בניין האשפוז החדש, אלא המידע שנוצר בכל מפגש רפואי. תוצאות מעבדה, הדמיות, אבחנות, טיפולים, תרופות ומהלך קליני מצטברים לאורך שנים למאגר בעל ערך עצום למחקר, לפיתוח תרופות ולבינה מלאכותית. כאשר מחברים בין המידע, התשתיות והידע הקליני, אפשר לקצר תהליכי פיתוח, לזהות מוקדם הידרדרות של חולה, לשפר החלטות טיפוליות וגם להקים חברות וטכנולוגיות ששווין עשוי להגיע למיליארדים. לכן, בית החולים של העשור הקרוב אינו רק מוסד רפואי. הוא גם מעבדת דאטה, פלטפורמת חדשנות ומנוע הייטק שבו רופאים, חוקרים, מהנדסים ומדעני נתונים עובדים יחד על אותו חומר גלם – מידע רפואי".
"לדאטה יש ערך כספי גבוה", מוסיף פרופ' איתן, "עוד לפני 20 שנה, IBM שילמה לאחת מקופות החולים הגדולות בארה"ב 5 מיליארד דולר עבור דאטה של כמה מיליוני חולים". המידע הזה, נציין, שימש בין היתר לבניית אלגוריתמים לטיפול בחולים ולייעול של חברות ביטוח.
עם זאת, נתונים בלבד אינם מספיקים. "כדי לפתח כלים שימושיים צריך גם את ההקשר שבו נוצר המידע ואת המומחים הקליניים שייתנו לו משמעות", מפרט פרופ' איתן, "ברמב"ם נולד לשם כך TERA, שיתוף פעולה של בית החולים עם הטכניון, ובמרכזו המסע משולחן המעבדה למיטת המטופל, עד תיאומים דיגיטליים לחולים מורכבים". אחד היתרונות של רמב"ם, לדבריו, "הוא שיתוף הפעולה עם חברות טכנולוגיה מובילות הפועלות באזור חיפה והצפון, שיוצר תשתית נפלאה לפריצות דרך משמעותיות".
בטיחות וסודיות כמו בצבא: ״השימוש צריך להיעשות בחרדת קודש״
הגר טראו, ראשת חטיבת הדיגיטל וטכנולוגיות המידע בקריה הרפואית רמב״םצילום: רמב"םכשמחברים מערכות AI לתהליכים רפואיים, האתגר מתרחב מהר מאוד מדיגיטלי לגם אתי וקליני. מי שאחראית על הגנת ושמירת המידע הרגיש היא אל"ם (מיל') הגר טראו, ראשת חטיבת הדיגיטל וטכנולוגיות המידע של בית החולים, שהגיעה לתפקיד לאחר שירות ביטחוני באגף התקשוב של צה"ל. "כמו בעולם הביטחון, אנחנו מתייחסים למידע הרפואי כחסוי ומסווג לכל דבר", היא מדגישה, "השימוש במידע הזה נעשה בסביבות מאושרות ומבוקרות של בית החולים ומשרד הבריאות".
לדבריה, יש מספר מנגנונים לשמירה על פרטיות המידע: "במחקר רחב עובדים על מידע ללא נתונים מזהים. כשנדרשים נתונים דמוגרפיים כמו גיל ומשקל, המודלים פועלים בתוך הרשת הפנימית של בית החולים או שהמידע מאושר פרטנית בוועדה ייחודית. ובמחקר התערבותי נדרשת הסכמת מטופל".
כדי להתמודד עם היעדר רגולציה בתחום, יזמו ברמב"ם פתרון פורץ דרך: "הקמנו ועדת AI מיוחדת הכוללת אנשי הנהלה ובכירים מבית החולים, קלינאים, אנשי אתיקה, איכות ובטיחות, משפט, אבטחת פרטיות ודיגיטל. הוועדה בוחנת פרמטרים של ולידציה רפואית, בטיחות וסודיות ואתיקה בתהליך רב-שלבי זהיר".
פרופ' איתן מדגיש כי "ראשית, המידע שייך למטופל, והוא יכול בכל שלב לבקש לקבל את התיק שלו". לצד זאת, הוא אומר ש"בית החולים השקיע באיסוף, בטיוב ובתיוג המידע. אני מתייחס לעצמי, כבית חולים, כנאמן של המידע. השימוש בו צריך להיעשות בחרדת קודש".
טראו משוכנעת שהביקוש לכלים האלה ימשיך לנסוק: "הרופאים והצוותים בשטח צמאים לכלים של בינה מלאכותית – גם לקליניקה, גם למחקר וגם לפרודוקטיביות היומיומית. התפקיד שלנו הוא לייצר רגולציה מאפשרת שלא תחסום את החדשנות".
פרטיות, אומר פרופ' איתן, היא זכות בסיסית – במיוחד של מטופלים. עם זאת, יש להיבט זה צד נוסף שחשוב לקחת בחשבון. "אם אקח את כל הילדים שעברו טיפול נמרץ בעשרים השנים האחרונות ואשתמש בנתונים לפיתוח כלי שיזהה ילדים שהולכים להידרדר, ההחלטה לא להשתמש במידע הזה היא החלטה לא ניטרלית. אני מונע מהילד הבא טיפול", הוא מסביר.
אספקט נוסף נוגע לשיתוף המידע שלנו בסביבה טכנולוגית. "כולנו, כל יום, מוכנים לחלוק אינסוף כמויות של מידע עם חברות מסחריות בלי לחשוב פעמיים, מידע לא אנונימי ורגיש מאוד – מייל, צ'אט, שעון חכם. ואנחנו מרוויחים מעט מאוד מכך", אומר פרופ' איתן. לדבריו, חשוב לשמור על המידע הרפואי ולוודא שהסיכון עבור המטופל הוא קטן ומידתי לעומת התועלת, "כאשר כל התהליך מבוצע באופן שקוף לחלוטין".
"חוזה מבוסס אמון"
בשורה התחתונה, השניים מצביעים על שמירה על אמון החולים בתור מרכיב קריטי. "יש חוזה מבוסס אמון בינינו לבין המטופלים, וזה הנכס הכי יקר שלנו", אומר פרופ' איתן, וקורא לקביעת סטנדרטים לאומיים לשימוש במידע ולשיתופו: "נכון להיום אין למדינה מנגנון מוסכם ולאומי בנושא. יש חוקים ותקנות, אבל יש לאן לחתור מבחינת מערכת כלל ארצית מוסכמת ואחידה".
המנכ"לית, ד"ר מיכל מקל, מסכמת: "המידע הזה אינו שייך לבית החולים באותה צורה שמכשיר רפואי שייך לו. הוא הופקד בידי רופאים ומנהלים במסגרת מערכת יחסים שמבוססת על אמון מול המטופלים, ולכן אי אפשר להתייחס אליו כאל 'סחורה'. הערך הכלכלי של מידע רפואי יוכל להתממש רק אם נבנה סביבו בסיס אמון משמעותי לא פחות משכבת הטכנולוגיה. אם נעשה זאת נכון, בתי החולים בישראל יכולים להפוך מאתרי טיפול בלבד למנועי חדשנות וצמיחה. אם נעשה זאת לא נכון, המחיר לא יהיה רק אובדן של ערך כלכלי, אלא פגיעה באמון הציבור, שהוא המטבע היקר ביותר של מערכת הבריאות".
סוגיות אלה יעמדו במרכז RAMBAM TOMORROW, ועידת החדשנות ברפואת המחר של הקריה הרפואית רמב"ם ו-ynet שתתקיים ברמב"ם ביום רביעי, 14.10, בהשתתפות בכירות ובכירים מעולם הרפואה, ההייטק והאקדמיה בישראל. הוועידה תשודר ב-ynet בין השעות 10:00–13:15.
בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם
