כשליש מחולי הסרטן באזור הדרום נוסעים למחוז אחר כדי לקבל טיפול, אונקולוג אחד מטפל בכ-547 חולים - כך עולה מדוח המלצות הוועדה הרב-מקצועית לתכנון מערך שירותי האונקולוגיה והרדיותרפיה בישראל שהוגש אתמול (ג') למנכ"ל משרד הבריאות. הדוח שרטט תמונת מצב עגומה על מערך הטיפול בחולי הסרטן - בעיקר בפריפריה.
הוועדה, בראשות פרופ' יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, הוקמה לפני כשנתיים על רקע אתגרים משמעותיים בתחום האונקולוגיה, בהם גידול במספר החולים, הזדקנות האוכלוסייה, מחסור בכוח אדם - בעיקר בפריפריה - והיעדר תכנון סדור לאורך שנים, מה שהביא עם השנים לפגיעה באיכות הטיפול ולהעמקת הפערים בין המרכז לפריפריה.
תמונת המצב העגומה שהוצגה בדוח חושפת את עומק האתגר עמו מתמודדת מערכת הבריאות בכל הנוגע לטיפול במחלות הסרטן: מדי שנה מאובחנים בישראל כ-30,000 חולי סרטן חדשים. לצד העלייה המתמדת במספר המאובחנים החדשים, נרשמת עליה גדולה יותר במספר המטופלים במערכת, בשל הזדקנות האוכלוסייה ועליה בשרידות החולים ובאפשרויות הטיפוליות. נכון לסוף 2021 חיים בישראל כ-99,000 אנשים שאובחנו עם סרטן חודרני בחמש השנים האחרונות - חלקם חולים פעילים וחלקם מחלימים הזקוקים למעקב מקצועי.
בישראל פועלים כיום 24 מכונים אונקולוגיים בפריסה נרחבת, אולם השירותים הניתנים בהם אינם אחידים. כתוצאה מכך מטופלים רבים נאלצים לנסוע למרכז הארץ, כך למשל כשליש מחולי הסרטן באזור הדרום נוסעים למחוז אחר כדי לקבל טיפול. כ-60% מהטיפולים התרופתיים ניתנים בארבעה בתי חולים בלבד - שלושה מהם במרכז; 21% מחולי הסרטן מקבלים טיפול מחוץ למחוז מגוריהם, בעיקר בשל הבדלי איכות, זמינות ותשתיות.
מחסור חמור בכוח אדם
הדוח מצביע על עומסים כבדים במערך האונקולוגי, ועל מחסור נרחב בכוח אדם: נכון לשנת 2023 היו בישראל 367 אונקולוגים מומחים, 287 מהם עד גיל 67. פתיחת פנקסי התמחות חדשים, מידי שנה, עומדת על 30-20 במסלול אונקולוגיה רפואית וכמה בודדים ברדיותרפיה. בעשורים האחרונים מספר המומחים עלה פי שלושה, ומספר המתחילים התמחות יותר מהוכפל, אך למרות המגמה החיובית, מספר הרופאים אינו עומד בקצב העלייה במספר המטופלים.
ב-2005 עמד היחס על 216 מטופלים לרופא, וב-2019 על 547 - עלייה של פי 2.5. "כתוצאה מכך, זמן רופא למטופל פחת, מה שעלול לפגוע באיכות הטיפול ובחוויית המטופל", מסבירים כותבי הדוח. הם מציינים כי דוח גולדברג, שפורסם ב-1976 קבע מפתח תקינה למקצועות הרפואה, כולל למערך האונקולוגי, אך התקינה המיושמת כיום בבתי החולים מבוססת בעיקר על מספר מיטות האשפוז, בעוד תקינת גולדברג לביקורי מרפאה ואשפוז יום אינה מיושמת.
בעקבות כך, חלק מהמכונים פועלים מעבר ליכולת התפעולית שלהם, בעוד שבמכונים אחרים בפריפריה חסרים תקנים, תשתיות ורכיבי כוח אדם בסיסיים. בתחום הרדיותרפיה בולטים שחיקה במכשירים, צורך בשדרוג תשתיות, עיכובים בזמינות טיפולים וחוסר בהנדסה רפואית מספקת לתחזוקת המכשור.
לצד המחסור ברופאים אונקולוגים, חברי הוועדה ציינו בדוח כי קיים מחסור משמעותי באחיות אונקולוגיות, היעדר מספק של עוזרי רופא, מזכירות רפואיות ותיאומי טיפול, וכן פערים גדולים בתקני מקצועות בריאות חיוניים כגון פיזיותרפיסטים, תזונאיות, מרפאים בעיסוק ועובדים סוציאליים, לכולם תפקיד קריטי בטיפול האונקולוגי המודרני.
מספר החולים בעלייה תלולה
תחום האונקולוגיה בישראל עבר מהפכה בשני העשורים האחרונים. לצד התקדמות טכנולוגית, טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים, ועלייה בשרידות, המערכת מתמודדת עם גידול חד במספר המטופלים ומחסור בקרב כל מקצועות הבריאות. בהשוואה לעולם, בישראל ניתן טיפול מתקדם ואיכותי לכלל המטופלים, בין השאר במסגרת סל התרופות שנחשב נדיב מאוד.
עם זה, בשנים האחרונות הפכו טיפולי האונקולוגיה למורכבים יותר, והם מחייבים עבודת צוות אינטנסיבית המשלבת רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, תזונאים, פיזיותרפיסטים, רוקחים, אנשי פיזיקה רפואית ומהנדסי שירות. השינויים הדמוגרפיים, ובראשם העלייה בתוחלת החיים, לצד העובדה שמטופלים רבים חיים עם מחלה כרונית לאורך שנים רבות, יוצרים עומס גובר על מערך הטיפול הקיים ומחייבים היערכות מחודשת.
3 צפייה בגלריה
בתחום הרדיותרפיה ניכרת שחיקה במכשירים וצורך בשדרוג תשתיות. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"מספר החולים האונקולוגיים בישראל נמצא בעלייה תלולה, וזה לא צריך להפחיד אותנו, כי זה מסיבות מאוד טובות, אנחנו מגלים יותר מוקדם את הסרטן", הסביר פרופ' הלוי בתדרוך לכתבים. "יש אחוז יותר גבוה של חולים שנרפאים, ובוודאי כאלה שמקבלים הפוגה ארוכת טווח, ולכן הם נזקקים לאונקולוגים שילוו אותם במרפאות ויעקבו אחריהם, וגם הזדקנות האוכלוסייה משפיעה, כיוון ששכיחות הסרטן עולה עם הגיל".
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, אמרה כי "דוח הוועדה מאוד מקיף, מאוד מעמיק, מסתכל בעיניים גם להישגים וליכולות של מערכת הבריאות אבל גם מדבר את האתגרים, ומהווה עבורנו סוג של מפת דרכים שאנחנו צריכים להתמקד בה, כדי לשדרג את הטיפול בעולם האונקולוגי".
המלצות לשינוי
בין ההמלצות המרכזיות של הוועדה: קביעה כי טיפול אונקולוגי יינתן רק על-ידי מומחה או מתמחה בפיקוח מומחה, הקמת מערך החלמה ארצי למחלימי סרטן, הגדרת סטנדרט ארצי אחיד ליחידה אונקולוגית, ועדכון תקינת כוח האדם בכל הסקטורים - כך למשל העלאת התקינה מ-0.85 אחיות למיטה, ל-1.2 אחיות למיטה, בשל מורכבות המטופלים. הוועדה ממליצה גם על הגדרת תפקידים חדשים כגון מתאמי טיפול ומזכירות רפואיות מתקדמות, וחיזוק תפקידים קיימים כגון אחיות מומחיות באונקולוגיה, צעד שנועד להוריד מהרופאים משימות ביורוקרטיות ולאפשר להם להקדיש יותר זמן למטופלים.
הוועדה הדגישה את הצורך בהקמת גוף יישום חזק במשרד הבריאות שיפקח על הוצאת ההמלצות לפועל. "זו לא וועדה שתישאר כנייר בתחתית המגירה", סיכם פרופ' הלוי. "אין לי ספק שלפחות חלק אם לא כל המלצות הוועדה יישומו בהדרגה במהלך השנים הקרובות".
