שנה וחמישה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, וחודש בדיוק לאחר דוח חריף של מבקר המדינה, הודיע היום (שלישי) משרד הבריאות שהקים שישה צוותים לבחון את תפקודו במלחמת חרבות ברזל. "אנחנו רואים באירועי 7 באוקטובר ובמלחמה שפרצה אחריהם אירוע שמשנה את המציאות שבה פועלת מערכת הבריאות ואת הצורך להיערכות לאירועי חירום בעתיד", אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בתדרוך לכתבים.
במשרד הבריאות אומרים שהצעד ננקט כדי "לבחון את התפקוד המערכתי בצורה מעמיקה ויסודית, וכדי להפיק לקחים ולשפר את המוכנות והיעילות של מערכת הבריאות ומשרד הבריאות לאירועי חירום עתידיים".
3 צפייה בגלריה
בית החולים ברזילי באשקלון ב-7 באוקטובר
בית החולים ברזילי באשקלון ב-7 באוקטובר
בית החולים ברזילי באשקלון ב-7 באוקטובר
(צילום: דוברות המרכז הרפואי ברזילי)
הצוותים, שמונו כאמור על ידי משרד הבריאות בעצמו, יעסקו בשישה נושאי ליבה: פינוי חיילים פצועים במהלך המלחמה, פיקוד ושליטה וניהול האירוע במטה המשרד, תפעול ומענים לוגיסטיים, רפואה ראשונית וקהילתית למפונים, בריאות הנפש ושיקום פיזי. מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' ארנון אפק, מונה לנהל ולרכז את עבודת הצוותים המקצועיים. הצוותים צפויים להגיש את מסקנותיהם בתוך שלושה חודשים.
מנכ"ל המשרד, בהוראת שר הבריאות אוריאל בוסו, מינה כבר בנובמבר 2023 ועדת בקרה ואיכות בראשות פרופ' נחמן אש, לבחינת המענה הרפואי לאירועי שבעה באוקטובר. בספטמבר האחרון הופצו מסקנות הוועדה לראשי מערכת הבריאות, מנהלי בתי חולים, מנהלי קופות החולים ולציבור. עם זאת המסקנות לא פורסמו במלואן לציבור, ובמשרד הבריאות ציינו אז כי זאת בשל מניעה משפטית מתוקף חוק זכויות החולה.
משה בר סימן טוב: "אנחנו כמערכת תמיד נכונים ומוכנים לבחון את עצמנו ולראות מה אנחנו צריכים לעשות טוב יותר. אנחנו סומכים על האתיקה של חברי הצוותים, ועל כך שאף אחד מהם לא יעשה שום דבר שיסכן את המקצועיות של הצוותים"
המסקנות הצביעו כי יכולת גיבוש תמונת המצב הצבאית והאזרחית ברמה הלאומית על המתרחש בשטח הייתה מוגבלת, מה שהביא לקשיים בשליטה וניהול כוחות הרפואה בשטח ובניהול כוחות הפינוי. כמו כן צוינו שורה של כשלים באשר להתנהלות שהובילה לפינוי של מאות רבות של פצועים תוך זמן קצר, לשני בתי חולים בלבד בשלב הראשון: סורוקה וברזילי. לצד הכשלים, מסקנות הוועדה הצביעו על תגובה ומהירה ומקצועית של ארגוני הרפואה, כולל בתי החולים.
בראש הצוות להפקת לקחים על פינוי חיילי צה"ל שנפגעו בגזרות הלחימה יעמוד פרופ' מאיר (אירי) ליברגל מהמרכז הרפואי הדסה הר הצופים. הצוות יבחן את שיתוף הפעולה עם מפקדת קצין רפואה ראשי וצה"ל ואמות המידה לקביעת יעדי הפינוי ויעדי קיצור.

פרופ' סדצקי תגבש מענה לפינוי אוכלוסייה

צוות להפקת לקחים על הרפואה הקהילתית למפונים במהלך חרבות ברזל יבחן את אופן הטיפול והמענה שניתן בריכוזי המפונים והמתפנים העצמאיים, בדגש על אזורים מרוחקים ממקום היישוב המקורי, דוגמת ים המלח ואילת. כמו כן, הצוות יבחן את גזרות האחריות בין משרד הבריאות לקופות החולים, שיתוף הפעולה בהם וניהול מרכזי של השירותים. הצוות גם יגבש המלצות קונקרטיות לשיפור המענה והמוכנות של משרד הבריאות להיערך לתרחישי פינוי אוכלוסייה מסיבי. בראש הצוות תעמוד פרופ' סיגל סדצקי, ששימשה כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות בתקופת הקורונה. חברת צוות נוספת היא אל"מ במיל' נירה שפק, תושבת כפר עזה.
3 צפייה בגלריה
פרופ' סיגל סדצקי
פרופ' סיגל סדצקי
פרופ' סיגל סדצקי תגבש בין היתר מענה לתרחישי פינוי אוכלוסייה
(צילום: יואב דודקביץ)
צוות נוסף שמינה משרד הבריאות יעסוק בפיקוד ושליטה וניהול ימי הלחימה במטה משרד הבריאות, ובראשו יעמוד פרופ' ארז און, לשעבר מנהל המרכז הרפואי צפון (פוריה). הצוות יבחן את העבודה במרכז השליטה של המשרד ואת החלטות רשות האשפוז העליונה שנלקחו במהלך המלחמה, לרבות החלטות בנוגע להורדת בתי חולים לתת-קרקע. כמו כן, יבחן הצוות את קשרי הגומלין של משרד הבריאות עם משרדי ממשלה אחרים וגורמים נוספים כגון, צה"ל, משטרה, גופי הצלה, ארגוני סיוע אזרחיים ורשויות מקומיות. הצוות יבחן גם את מערך הדוברות וההסברה של משרד הבריאות בזמן המלחמה, ואחד מחבריו הוא עופר קול, ששימש בעבר כסמנכ"ל בכיר הסברה דוברות ויחסים בינלאומיים במשרד הבריאות.
צוות נפרד שמינה המשרד יפיק לקחים על התפעול והמענה הלוגיסטי במהלך מלחמת חרבות ברזל, בכללם תפיסת המיגון במוסדות האשפוז והקהילה, רכש וביצוע בחירום ומדיניות המלאים לשעת חירום. בראש הצוות יעמוד אבי בן זקן.

אחרי דוח המבקר: המשרד יבדוק את עצמו

משרד הבריאות מינה גם צוות לבדיקת המענה בבריאות הנפש, שעליו מתח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביקורת קשה בדוח חריף שפרסם בחודש שעבר. הוא ציין כי מערך זה קרס בימים שאחרי 7 באוקטובר. המבקר הצביע בדוח על שורה ארוכה של מחדלים בהיערכות למלחמה, בטיפול הכושל במפונים, בהפעלת מרכזי החוסן וגם התייחס לתורים המתמשכים של ישראלים לפסיכיאטר בקופת החולים שמגיעים לחצי שנה ואף יותר. לאחר פרסום הדוח, תקפו במשרד הבריאות את מבקר המדינה אנגלמן על כך שהסתמך בעיקר על סקר, וטענו כי "הדוח שגוי מיסודו".
3 צפייה בגלריה
ועידת הבריאות של קבוצת ידיעות אחרונות
ועידת הבריאות של קבוצת ידיעות אחרונות
"לא צוותי חקירה". מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב
(צילום: יאיר שגיא)
צוות בדיקת המענה בבריאות הנפש, ובראשו ד"ר בעז לב, יבחן את פעילות האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות במסגרת מרכז השליטה הלאומי בחירום, את הפעלת מרכזי החוסן באירוע רב-נפגעים ואת האחריות הטיפולית שהועברה למרכזים לבריאות הנפש. כמו כן, הצוות יעסוק גם בתוכנית הלאומית לבריאות הנפש שהוצגה כמה חודשים לאחר פרוץ המלחמה. הצוות יכלול גם נציגי מטופלים שפעלו בשטח בקהילות המפונים בבתי המלון.
הצוות להפקת לקחים על השיקום הפיזי של נפגעים במהלך מלחמת חרבות ברזל, יבחן את התאמת מערכת השיקום הפיזי לאירועים רבי נפגעים הזקוקים לשיקום, לרבות מבחינת פריסת השירותים והתמשכות האירוע. מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב התייחס לנושא בשיחה עם כתבים: "הפעילות הטובה של הצבא ובתי החולים, הביאה לכך שניצלו חייהם של הרבה מאוד אנשים, וזו הובילה לפעילות שיקום מורכבת ונרחבת יותר בבתי החולים. הצוות יבחן כי המענה לפצועים לא בא על חשבון מטופלי שגרה". בצוות הזה חבר גם אלישע מדן שנפצע קשה במלחמה.
משה בר סימן טוב הדגיש בשיחה עם כתבים כי "אלה לא צוותי חקירה, אלא צוותי הפקת לקחים והסתכלות קדימה". לדבריו, על אף שמשרד הבריאות הוא זה שמינה את הצוותים, מדובר באנשי מקצוע מובילים בתחומם. "אנחנו כמערכת תמיד נכונים ומוכנים לבחון את עצמנו ולראות מה אנחנו צריכים לעשות טוב יותר. אנחנו סומכים על האתיקה של חברי הצוותים, ועל כך שאף אחד מהם לא יעשה שום דבר שיסכן את המקצועיות של הצוותים".
פורסם לראשונה: 15:57, 11.03.25