תושבי קריית שמונה שוב תחת אש וללא שירותי רפואה דחופה בשעות הערב והלילה: בשעה שהלחימה בצפון מתעצמת, יותר מ-100 אלף תושבים וחיילים נותרו בגבול הצפון ללא מענה רפואי בסיסי ודחוף - למעט קופות החולים ומוקד רפואי שנותנים מענה חלקי מ-07:00 בבוקר ועד סמוך לשעה 23:00 בלבד. פתרון חירום מיידי שבתי חולים במרכז הארץ מוכנים להעמיד - בדמות הקמת בית חולים שדה זמני בעיר - נבלם בידי בכירי משרד הבריאות, שטוענים מנגד כי מצאו פתרון טוב יותר, שאמור להיסגר "בתוך שעות".
מנכ"ל עיריית קריית שמונה, אור כהן, פנה הערב (יום ב') בדחיפות למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, וחשף כי המשרד מסרב לאשר הפעלת מרכז רפואי חירומי שבתי החולים שיבא ואיכילוב מוכנים לפרוס בעיר - למרות שהוא ערוך להפעלה מיידית וללא כל עלות למדינה. במכתב חריף האשים כהן את משרד הבריאות בחוסר שיתוף פעולה קיצוני המסכן את תושבי האזור. לפי המכתב, עשרות אלפי תושבי העיר ולמעלה מ-100 אלף תושבים בקיבוצים ובמושבים הסמוכים נאלצים לנסוע עשרות קילומטרים כדי לקבל טיפול רפואי בשעות הערב והלילה.
3 צפייה בגלריה
תושבי קריית שמונה נותרו ללא מענה רפואי בלילות. אילוסטרציה
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
"מאז שנת 2023 אין כל התקשרות פעילה המספקת מענה רציף לתושבי קריית שמונה והסביבה", ציין כהן. "הבעיה מחריפה מדי יום בשעה 17:00, אז נסגרות מרפאות קופות החולים בעיר ומשאירות את האזור ללא פתרון זמין". בעיר פועל, ללא הסכם מוסדר מול המדינה, מתחם "ביקור רופא" שנותן לתושבים מענה רפואי חלקי, אך רק בין השעות 18:00 ל-23:00. עד ל-1 במרס היה המוקד הרפואי פתוח עד 07:00 בבוקר, אך צמצם את שירותיו בשל המחלוקות על המשך הפעלתו מול העירייה והעלויות הכבדות.
מנכ"ל העירייה: "לצערנו, משרד הבריאות מסרב להעניק את האישור הנדרש להפעלת המערך... דבר שמונע בפועל מתושבי האזור קבלת טיפול רפואי בסיסי בעת חירום"
ראש העיר קריית שמונה, אביחי שטרן, הסביר כי נוכח המצב הביטחוני המורכב גיבשה העירייה יוזמה להפעלת מערך רפואי חירומי במרחב מוגן, בשיתוף פעולה עם שני בתי חולים מובילים - שיבא ואיכילוב. המערך תוכנן להעניק שירותי מיון, ילדים, כירורגיה, אורתופדיה ורנטגן, ולתת מענה גם לחיילי המילואים הפועלים בגזרה. למרות שהרשות המקומית גייסה בעבר עשרות מיליוני שקלים מתרומות להקמת מרכז רפואי, ולמרות שהיוזמה הנוכחית מוצעת ללא כל עלות מצד משרד הבריאות, המשרד בולם - לטענת אנשי העירייה - את המהלך. "לצערנו, מאז יום שלישי האחרון מסרב משרד הבריאות להעניק את האישור הנדרש להפעלת המערך... דבר שמונע בפועל מתושבי האזור קבלת טיפול רפואי בסיסי בעת חירום", ציין המנכ"ל אור כהן במכתבו.
3 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. מדוע לא אושר לעירייה להפעיל מתחם חירום בשיתוף שיבא ואיכילוב?
(צילום: עידו ארז)
במשרד הבריאות אומרים מנגד כי הפתרון שמציעה העירייה - פריסת מענים רפואיים על ידי בתי החולים במרכז - אינו המקצועי והמתאים למרחב, והודיעו כי בכוונת המשרד להביא פתרון מיידי למצוקה הדחופה באזור. "במהלך היום תאושר התקשרות שתאפשר הפעלה של המוקד הקדמי בעיר לאורך כל שעות היממה ובסוף השבוע - ולא עד 23:00 בלילה כפי שקורה היום - לצד תגבור מספר הרופאים המומחים ברפואה דחופה והאחיות, וזאת במימון המשרד ובחיבור לבית חולים המהווה מרכז-על", נמסר מהמשרד. עוד נמסר כי "עוד לפני המלחמה תוגברו כוחות הפינוי של מד"א ואמבולנסים להעברת מטופלים בחירום, כך שסך כוחות הפינוי עומד על שבע ניידות, מתוכן שלוש ניידות טיפול נמרץ במימון המשרד".
המציאות שמציגים בקריית שמונה נראית שונה לגמרי. בכירי העירייה טוענים כי היחסים בינם לבין משרד הבריאות רחוקים משיתוף פעולה, וכי התנגדות המשרד להתגייסות שיבא למען העיר מקורה במאבקים פוליטיים-מקצועיים פנימיים. לדברי גורם בעירייה, את שמות הרופאים שמשרד הבריאות טוען שיועסקו בקריית שמונה - העבירו אנשי העירייה עצמם, ולא נסגר עמם שום חוזה או הסכם על העסקתם. בנוסף, אותם רופאים כלל אינם מעוניינים להיות מועסקים באמצעות "ביקור רופא".
בקריית שמונה טוענים כי השירותים שיציעו שיבא ואיכילוב - רפואה דחופה, רפואת ילדים, אורתופדיה, כירורגיה, רנטגן ועוד - יספקו לתושבים רפואה בסטנדרט של בית חולים מתקדם, בשונה ממה שמציע משרד הבריאות: סיוע למוקד הנוכחי בדמות שני רופאים ושתי אחיות בלבד. "מבדיקה מול גורמים מקצועיים, לרמב"ם אין כלל יכולת - מבחינת כוח אדם, לוגיסטיקה וציוד - לשנע שירותים לקריית שמונה. בטח לא בקרבה למה שתל השומר מציע," נמסר מגורם בעירייה.
