בשיתוף פארמה
פודקאסט פארמה – קובי צורף
האם החלטה שמתקבלת בבית הלבן יכולה להשפיע על התרופות שיגיעו לחולים בישראל, על המחקרים שייערכו בבתי החולים ועל ההחלטה של חברות פארמה בינלאומיות אם להמשיך להשקיע כאן? קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל מסביר, שזו כבר לא שאלה תיאורטית. "אני חושב שכבר עכשיו החולים נפגעים", הוא אומר. "המשמעות של מטופל שנפגע, זה מחקר קליני שלא מגיע למדינת ישראל, והמחקר אולי הוא האופציה האחרונה לחיים".
בשיחה עם פרופ' מאיר פוגטש, התייחס צורף לשינויים שמתחוללים בשוק התרופות העולמי בעקבות מדיניות ה-MFN האמריקאית, ולסכנה שלדבריו נשקפת למעמדה של ישראל בתוך השוק הזה.
כשהמחיר בארה"ב משפיע על העולם
במרכז השינוי עומד המושג MFN – Most Favored Nation. בפשטות, מדובר במדיניות שבאמצעותה מבקש ממשל טראמפ לצמצם את הפער בין מחירי התרופות בארצות הברית לבין המחירים במדינות אחרות. "MFN זה מושג שמתאר את תפיסתו של הנשיא טראמפ, שאומר שלא יכול להיות שאזרחי ארה״ב ישלמות יותר על תרופות מחולים בשאר העולם״ מסביר צורף. לדבריו, התפיסה היא שמחירים נמוכים במדינות אחרות לא יוכלו עוד להתקיים במנותק מהמחיר האמריקאי.
צורף ממשיך ומסביר כי במשך שנים ארצות הברית שילמה מחיר גבוה יותר עבור תרופות ובכך נשאה בחלק גדול יותר מעלויות החדשנות של התעשייה העולמית. כעת, כשהממשל האמריקאי מבקש לשנות את המצב, ההשלכות עשויות להגיע למדינות רבות, ובהן ישראל.
איך השינוי הזה משפיע בפועל על הזמינות של תרופה חדשה בישראל?
"אנחנו כבר רואים היום שיש בחלק מהמדינות עיכובים בהשקות של תרופות חדשות. כל חברה כיום, לפני שהיא משיקה את המוצר החדש שלה, מסתכלת גם על איך ההשקה תשפיע על המצב שלה בארצות-הברית, אם זו מדינה שתהיה מדינת ציטוט ותשפיע על המחיר בארצות הברית, ולפי זה חברות התרופות עכשיו מתנהלות".
השינוי אינו משפיע רק על השקת תרופות: "לאור העובדה שיש ירידה במחירי התרופות בהרבה מקומות ובטח בארצות הברית, אנחנו רואים גם צמצומים מאוד משמעותיים של הפעילויות של החברות במקומות קטנים יותר. ואפילו אנחנו, ישראל הקטנה, כבר עכשיו בשנה האחרונה מושפעת מאוד מהצמצומים שהחברות האלה עושות".
"אנחנו מאבדים את הרלוונטיות שלנו"
לדברי צורף, ישראל אמנם מחזיקה במערכת בריאות מתקדמת, בתי חולים מובילים ומאגרי מידע רפואיים גדולים, אבל היתרונות האלה כבר אינם מספיקים. צורף מדגיש, כי לצד המצב הגיאופוליטי שמקשה על פעילותן של חברות בינלאומיות בישראל, קיימת בעיה נוספת: סביבה רגולטורית שאינה מצליחה להתחרות במדינות אחרות.
"החברות שמחליטות איפה לצמצם את הפעילות שלהן מצמצמות במקומות שבהם הרגולציה איטית, שהגישה לתרופות חדשניות היא יותר איטית", הוא אומר. "אנחנו כבר היום רואים שלוקח להכניס פה תרופה לסל התרופות מעל 48 חודשים בממוצע".
אחד התחומים שבהם הוא מזהה את הפגיעה המסוכנת ביותר הוא המחקרים הקליניים. צורף מזהיר במיוחד מירידה במחקרים בשלבים מוקדמים: "אנחנו מאבדים את הרלוונטיות שלנו לאט לאט. אנחנו רואים פחות ופחות מחקרים של פאזה ראשונה, שזו הפאזה החשובה והמתקדמת שמביאה את החדשנות למדינת ישראל".
איפה ישראל עדיין יכולה לנצח?
"השימוש בדאטה. אני חושב שאנחנו לא עושים בו שימוש מספיק. יש לנו יכולת לייצר פה, להיות HUB למחקרים קליניים, שבזמן שכל העולם מתחרה על איפה המחקר הקליני, מי ידחוף את הרפואה קדימה ואיפה, אנחנו בישראל כרגע לא מתקדמים. לא בלוחות זמנים, לא במחיר, לא בגיוס למחקרים קליניים".
"אני חושב שכבר עכשיו הם נפגעים"
השיחה על מחירים, רגולציה והשקעות מקבלת משמעות אחרת כשמגיעים לשאלה מה כל זה אומר עבור המטופל הישראלי.
האם אתה יכול להגיד בוודאות שבגלל ה-MFN אף מטופל היום בישראל לא ייפגע?
"לא, אני לא יכול להגיד דבר כזה".
למה?
"כי אני חושב שכבר עכשיו הם נפגעים".
מה זה אומר שמטופל נפגע?
"מטופל נפגע זה מחקר קליני שלא מגיע למדינת ישראל, והמחקר אולי הוא האופציה האחרונה לחיים. כשאתה נאלץ לסגור יחידה שמטפלת בכ-50 חולים, והם באחריותך ואתה דואג להם למוצר ודואג להם לאחות שמטפלת בהם, זה כבר פגיעה ישירה בחולה".
החשש שלו הוא שהשלב הבא יהיה עיכוב או ויתור על השקות של טיפולים חדשים בישראל: "אם לא ישיקו פה בהמשך מוצרים, או נמשיך לראות את העיכוב בכניסה של מוצרים, אז החולים ייפגעו. הם יצטרכו לקנות את התרופה בשוק הפרטי ולא בסל התרופות. אני בכלל חושב שמדינת ישראל, מערכת הבריאות כולה, דוחפת אותנו לרפואה פרטית ולא לרפואה ציבורית כבר הרבה זמן".
אתם בדיאלוג עם משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה? אתם מתריעים?
"אנחנו מתריעים כבר מעל שנה לכל האנשים שציינת, במכתבים, בטח למשרדי האוצר, הכלכלה והבריאות. אנחנו נמצאים בסוג של דיאלוג איתם, בעצם לראות איך אנחנו משמרים את ישראל תחרותית אל מול העולם".
לדברי צורף, ישראל צריכה להבין שהיא אינה יכולה להתחרות במדינות גדולות באמצעות מחיר או גודל השוק:
"אנחנו לא ננצח במחיר ואנחנו לא ננצח בגודל, כי ישראל היא בסך הכול מדינה קטנה. אנחנו כן יכולים לקחת את היתרונות של ישראל ולהפוך אותם ליתרון גדול יותר, כמו שעשינו בעצם בקורונה".
בהקשר זה אחד היתרונות המרכזיים שהוא מזהה הוא המידע הרפואי שנצבר בישראל. "יש לנו בתי חולים מצוינים", הוא מוסיף, "יש לנו ארבע קופות חולים עם דאטה שאין לאף קופת חולים אחרת בעולם, מבחינת מבוטחים". אלא שלדבריו, ישראל אינה מצליחה כיום לתרגם את הנכסים האלה להצעה תחרותית מספקת. "אם מחר בבוקר מגיע לפה מנכ"ל של חברת תרופות רב-לאומית, אין לנו מה להציע לו".
העולם כבר מתחרה על החדשנות
מבחינת צורף, השינוי שמתחיל במחירי התרופות בארצות הברית הוא חלק מתחרות רחבה בהרבה - על המקום שבו יתבצעו המחקרים הקליניים, יוקמו מרכזי המחקר והפיתוח ויושקע הכסף של חברות התרופות. "מה שטראמפ יצר, אם הוא התחיל מהמחיר של התרופה, הוא יצר פה איזושהי מלחמה גיאו-אסטרטגית", הוא אומר.
לדבריו, בעוד אירופה מאבדת בהדרגה פעילות, סין מתחזקת. המכנה המשותף למדינות שמצליחות למשוך את החברות, לטענתו, הוא מדיניות ממשלתית ברורה. "אנחנו רואים איפה שיש תוכנית ממשלתית סדורה עבור ביוטק וביג פארמה וכל האקו-סיסטם הזה, לשם החברות הולכות, למקומות שהן רואות שיש בהם אופציה להשקיע ויש להם סביבה רגולטורית יציבה. דבר שהוא מאוד קשה להגיד על מדינת ישראל".
ומה עושים בישראל?
צורף טוען כי ישראל משתייכת כרגע למדינות שמעדיפות "לחכות ולראות", אף שלדבריו סימני האזהרה כבר קיימים: "מפיטורים של עובדים, סגירה של יחידות או ירידה של טיפולי חמלה וכדומה, וירידה במחקרים הקליניים". אלא שהבעיה העמוקה יותר, לדעתו, היא האופן שבו המדינה מסתכלת על שוק התרופות. "הנרטיב היותר גדול שהם צריכים להבין הוא לא מה המחיר הסופי של המוצר לקופת החולים".
"תפיסת העולם בשאר העולם היא לא רק בנוגע למדיניות מה תהיה עלות המוצר לחולה, אלא תמונה רחבה יותר: איפה יהיה המחקר, איפה הרפואה תתקדם, איפה יפתחו מפעלים. זה מה שממשלות בעולם מסתכלות עליו, מעבר למחיר של המוצר".
מה ישראל יכולה לעשות כבר עכשיו?
צורף מכיר את המערכת הציבורית גם מבפנים. לפני תפקידו הנוכחי הוא שימש ראש מטה של שר הבריאות - תפקיד שהוא מגדיר כמשמעותי ביותר בקריירה שלו בשירות הציבורי. "משם אני מכיר איך המערכת עובדת, איך היא פועלת, מה היכולות שלה, לאן אפשר להגיע כשעובדים ביחד ומורידים רגולציה", הוא אומר. "בשעת חירום כולנו יודעים לתפקד היטב, אבל כשזה מגיע לשוטף ותכנון ארוך טווח, אנחנו נמצאים קצת בנקודה פחות טובה".
מה צריך לקרות כדי שהמערכת תתחיל לפעול?
"אני חושב שכבר היום גם הפקידות, לאו דווקא צריך דרג פוליטי שיתעסק עם זה, יכולה לבצע המון פעולות שמורידות את הרגולציה, בין אם זה ברישום תרופות, בין אם זה בלוחות זמנים למחקרים קליניים, בין אם זה שינוי בחלק מתהליכים של סל התרופות. יש המון פעולות אדמיניסטרטיביות פקידותיות שאפשר לעשות עוד לפני בכלל שאנחנו מגיעים לדרג הפוליטי".
אבל מבחינת צורף, שינויים נקודתיים אינם מספיקים.
נניח שאתה מחר היועץ של ראש הממשלה. מה אתה אומר לו שצריך לעשות?
"הייתי אומר לו שאנחנו הולכים לקבוע לוחות זמנים לכל דבר, לעשות את זה סטרים ליין של כל שרשרת הערך של לייף סיינס. אנחנו צריכים פה תוכנית לאומית למדעי החיים, שהיא כוללת גם ביוטק, היא כוללת גם פארמה".
התוכנית הזו, לדבריו, צריכה לכלול יעדים ברורים למחקרים קליניים ולהשקעות של חברות בינלאומיות, לצד סביבה רגולטורית יציבה: "אנשים צריכים להבין שחברות הפארמה הבינלאומיות בישראל מכניסות כ-700 מיליון שקל לשנה לבתי החולים עבור מחקרים קליניים, וזה לא כולל ההשקעות בסטארטאפים וביוטק".
ומה מבחינתך הדבר המרכזי שהמדינה צריכה להציע לחברות?
"גישה מהירה לטיפולים. ממש לראות איך אנחנו פה מתחילים לרשום במקביל ל-FDA, מביאים לפה את המחקר בפאזה הראשונה ומתחייבים על הנגשה מהירה לחולים, כמובן תוך כדי איסוף של הדאטה, אחר כך שהחברות יוכלו ללמוד מהנושא הזה. זה נשמע משפט מאוד קצר, אבל יש בו המון המון מרכיבים".
ומה לגבי מחירי התרופות בישראל?
הדיון אינו יכול להתעלם מהעובדה שמחירי התרופות הם אחד השיקולים המרכזיים של מערכת הבריאות. דווקא כאן טוען צורף כי מנגנוני התמחור הקיימים בישראל עלולים להפוך לבעיה בעולם החדש. הוא מבקר, בין היתר, את ההשוואה למדינות בעלות מאפיינים כלכליים שונים מישראל. "בסוף מה שמוריד את המחיר זה שאנחנו מצטטים את הונגריה. ולא ניכנס לכל החישוב כי זה חישוב מורכב של שערי המטבע, אבל בין גרמניה, בין הונגריה לבין ישראל אין שום דבר דומה. לא בתמ״ג, לא ברמה הסוציו-אקונומית, לא בשום מקום אחר. אני חושב שאנחנו נצטרך לראות איך אנחנו מגדילים את הסל".
נושא נוסף שהוא מעלה הוא ההגנה על פטנטים בתחום התרופות: "אין לנו את ההגנה הכי טובה בעולם על פטנטים. יש הגנה טובה על הרבה דברים אחרים, אבל כשזה מגיע לפרמצבטיקה, אין לנו את ההגנה טובה".
"הצלחה היא שהאזרח יקבל את התרופה בזמן"
אז איך בכלל צריך להגדיר הצלחה ישראלית מול השינויים שמגיעים מארצות הברית? "אני לא חושב שהצלחה של ראש ממשלה היא מול הממשל האמריקאי", הוא ממשיך, הצלחה של ראש ממשלה אמורה להיות מול האזרח הישראלי שמקבל את התרופה שלו בזמן".
במובן הזה לישראל אין אולי יכולת לקבוע את מדיניות המחירים האמריקאית, אבל היא כן יכולה לשנות את התנאים המקומיים כך שחברות ירצו להמשיך לפעול ולהשקיע כאן. מבחינתו, המבחן אינו רק המחיר של תרופה מסוימת, אלא השאלה אם ישראל תישאר מקום שאליו מגיעים טיפולים חדשניים, מחקרים והשקעות.
"לסגור הרבה יותר פשוט. להחזיר - כמעט בלתי אפשרי"
לקראת סיום השיחה עולה השאלה אולי הדחופה ביותר: כמה זמן יש לישראל לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי? צורף לא נוקב בלוח זמנים, אבל מזהיר שהשינוי כבר מתרחש: "עובדתית, בשנה האחרונה נסגרו פה, שונו פה כל כך הרבה דברים, ואני חושב שהמדינה מחכה לאיזה משבר ממש עמוק. לפתוח פה חברה זו החלטה מאוד מורכבת. ולסגור, אבל, היא הרבה יותר פשוטה. ולהחזיר אותם אחרי זה כמעט בלתי אפשרי".
אותו עיקרון, הוא אומר, חל גם על מחקרים קליניים: "אם היום אנחנו מפסידים מחקר מסיבה מסוימת, יהיה לנו מאוד מאוד קשה לחזור ולהביא את המחקר הזה למדינת ישראל". מבחינתו, זו הסיבה שלא נכון להמתין למשבר. "זה דבר שצריך לטפל בו ולשים אותו בראש סדר העדיפויות של מערכת הבריאות".
"אנחנו לא מוותרים"
למרות התחזית המדאיגה, צורף מבקש לסיים בנימה אחרת. "מי שמכיר אותי, אנחנו לא מוותרים. אני לא מוותר כל כך מהר, וגם הצוות שעובד איתי לא מוותר כל כך מהר". לדבריו, פארמה ישראל ממשיכה לנסות לרתום גורמים שונים במערכת הבריאות ולקיים שיחות עם משרד הבריאות כדי לקדם פתרונות שניתן ליישם גם ללא המתנה לממשלה חדשה או לתקציבים גדולים.
אחד הניסיונות האלה הוא יוזמת Trust in Pharma, שמטרתה, לדבריו, ליצור דיאלוג פתוח יותר בין תעשיית התרופות לבין יתר הגורמים במערכת.
מה עומד מאחורי היוזמה?
"היוזמה הזאת נועדה לחבר את האקו-סיסטם לפארמה, ולהבין שחברות התרופות הן חלק ממנו ושצריך לחזר את הדיאלוג".
צורף אינו מנסה להסתיר את האינטרס העסקי של החברות - להפך: "האינטרסים שלנו על השולחן. כשנכנס מנכ"ל של חברת תרופות, כולם יודעים שהוא רוצה למכור אפשר לנהל דיאלוג ולהגיע להרבה דברים, להסכמות, גם בלי להילחם, ולהכיר אחד את השני ואת הצד השני, ולראות שאנחנו יכולים להגיע למצב של win-win. כנראה לא על הכול, אבל על רוב הדברים".
בסופו של דבר, הדיון ב-MFN מתחיל במחירי התרופות בארצות הברית, אבל מבחינת צורף הוא מסתיים בשאלה הרבה יותר מקומית: האם בעוד כמה שנים ישראל עדיין תהיה מדינה שחברות התרופות רוצות להביא אליה את המחקרים, ההשקעות והטיפולים החדשים – או שנגלה מאוחר מדי שהתחרות העולמית כבר המשיכה בלעדינו.
****תגובת משרד הבריאות****
בשיתוף פארמה ישראל
