בדיקת שתן שניתן לאסוף בבית עשויה לסייע לרופאים למיין מטופלים עם דם בשתן, ולהחליט מי זקוקים לציסטוסקופיה דחופה - בדיקה שבה מוחדרת מצלמה דקה דרך השופכה אל שלפוחית השתן - ומי יכולים להמתין. כך עולה ממחקר שנערך בשבע מחלקות אורולוגיה של שירות הבריאות הבריטי הממלכתי, NHS. עם זאת, הבדיקה אינה מחליפה ציסטוסקופיה או אבחנה פתולוגית, ותוצאה חיובית בה עדיין מחייבת בירור.
המחקר כלל 964 מטופלים שהופנו לבירור דחוף של דם בשתן בין אוקטובר 2024 ליוני 2025. הוא הועלה תחילה כמאמר טרום-פרסום ב-medRxiv, ואוניברסיטת ברמינגהם הודיעה השבוע כי הגרסה שעברה ביקורת עמיתים פורסמה בכתב העת European Urology Oncology.
בדיקת GALEAS Bladder מחפשת בדגימת השתן שינויים ב-DNA של תאים שנשרו מדרכי השתן. היא סורקת יותר מ-450 שינויים גנטיים ב-23 גנים הקשורים לסרטן שלפוחית השתן. רוב המשתתפים במחקר אספו את דגימת השתן בבית בעזרת ערכה ייעודית, לפני שהגיעו לבדיקת ציסטוסקופיה.
ציסטוסקופיה היא בדיקה שבה מוחדרת מצלמה דקה דרך השופכה אל שלפוחית השתן, כדי לבחון אותה מבפנים. היא נחשבת כיום לחלק מרכזי בבירור של דם בשתן, לצד בדיקות הדמיה של דרכי השתן ובמקרים מסוימים גם בדיקה פתולוגית של רקמה. עם זאת, מדובר בהליך פולשני המחייב הגעה למרפאה ומשאבים רפואיים. בבריטניה מבוצעות יותר מ-300 אלף בדיקות ציסטוסקופיה בשנה, ובחלק מהאזורים קיימים תורי המתנה ארוכים.
סרטן שלפוחית השתן שכיח יותר בקרב גברים מעל גיל 60, והתסמין העיקרי שלו הוא דם בשתן. חומרת המחלה נקבעת בין היתר לפי גודל הגידול, דרגתו, חדירה לשריר שלפוחית השתן והתפשטות לאזורים אחרים בגוף.
המחלה שנוטה לחזור
פרופ' עמוס נאמן, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, מסביר כי סרטן שלפוחית השתן הוא הרביעי בשכיחותו בקרב גברים והשמיני בקרב נשים. "זהו גם סרטן שמעמיס על מערכת הבריאות, משום שהוא נוטה לחזור. במובנים מסוימים, בדומה לסרטן העור, הוא יכול להיות מחלה כרונית: אנשים חיים איתו שנים רבות, אך נדרשים לעבור פעולות וטיפולים חוזרים בכל פעם שהמחלה שבה".
פרופ' עמוס נאמןצילום: איילה ברקלדבריו, המחלה מתגלה לרוב לאחר הופעת דם בשתן. "הבירור כולל בדרך כלל בדיקת CT, בדיקת שתן לאיתור תאים ממאירים וציסטוסקופיה, שבה מכניסים סיב אופטי דרך השופכה אל שלפוחית השתן. גם לאחר האבחון נדרש מעקב באמצעות ציסטוסקופיה, שנעשית אחת לשלושה עד שישה חודשים, בהתאם לפרוטוקול המעקב".
פרופ' נאמן מסביר כי בדיקת השתן שנבחנה במחקר עשויה, תיאורטית, לצמצם חלק מהציסטוסקופיות החוזרות במסגרת המעקב. "המחקר מראה שאצל מי שאכן חולים בסרטן שלפוחית השתן, הבדיקה מזהה את המחלה בכ-92% מהמקרים".
ציסטוסקופיה מאפשרת לרופא לבחון את פנים שלפוחית השתן והשופכה באמצעות מצלמה דקה
(צילום: Shutterstock)
הוא מסביר כי הבסיס של הבדיקה הוא זיהוי מקטעי DNA שמקורם בתאים סרטניים בתוך השתן. "יש כיום כמה בדיקות כאלה בשוק, אך החידוש כאן הוא שהבדיקה מתבססת על DNA בשתן, בניגוד לבדיקות אחרות המבוססות על חלבונים או על RNA בשתן. זו בדיקה לא פולשנית לאיתור סרטן שלפוחית השתן: אם היא חיובית, יש חשד למחלה ויש להמשיך בבירור. בשלב הזה היא כנראה עדיין לא תחליף את בדיקת הזהב, הציסטוסקופיה".
71 מתוך 77 מקרי סרטן זוהו
במחקר אובחן סרטן שלפוחית השתן אצל 77 מתוך 964 המשתתפים, כ-8% מהקבוצה. הגיל החציוני של מי שאובחנו היה 77, לעומת 66 בקרב המשתתפים שלא אובחנו עם המחלה. בדיקת GALEAS זיהתה 71 מתוך 77 מקרי הסרטן, שיעור זיהוי של 92.2%. היא זיהתה את כל 17 המקרים שבהם הגידול חדר לשריר שלפוחית השתן, וכן 35 מתוך 36 הגידולים בדרגה גבוהה. ששת מקרי הסרטן שהבדיקה לא זיהתה היו כולם גידולים שלא חדרו לשריר.
הבדיקה זיהתה נכונה גם 92% מהמשתתפים שלא אובחנו עם סרטן שלפוחית השתן. תוצאה שלילית נקשרה לסבירות של 99.3% שלא מדובר בסרטן שלפוחית השתן. כאשר מדובר בגידולים בדרגה גבוהה, הסבירות שתוצאה שלילית אכן שוללת את המחלה עמדה על 99.9%.
תוצאה חיובית בבדיקת השתן אינה מספיקה לבדה כדי לאבחן סרטן. אצל 71 משתתפים התקבלה תוצאה חיובית, אך בציסטוסקופיה לא נראה גידול. לכן, במחקר הזה רק כמחצית מהתוצאות החיוביות תאמו אבחנה מאומתת של סרטן שלפוחית השתן. המשמעות היא שתוצאה חיובית יכולה לסמן למרפאה שיש לתת למטופל עדיפות לציסטוסקופיה מהירה, אבל היא אינה מחליפה את הציסטוסקופיה ואת הבדיקות הנוספות הנדרשות כדי לקבוע אבחנה.
מבין 575 המשתתפים שדיווחו על דם הנראה לעין בשתן, 68 אובחנו עם סרטן שלפוחית השתן, 11.8% מהקבוצה. לעומת זאת, בקרב 294 המשתתפים עם דם שאינו נראה לעין אובחנו שבעה מקרים, 2.4%. בדיקת GALEAS זיהתה את כל שבעת המקרים בקבוצה זו, אך מדובר במספר קטן של חולים.
הפוטנציאל: פחות בדיקות פולשניות
החוקרים העריכו כי אם הבדיקה תשמש כלי למיון מטופלים, מספר הציסטוסקופיות הנדרשות כדי לאתר מקרה סרטן אחד עשוי לרדת מ-12.5 לשתיים בלבד. לפי ניתוח נוסף שפרסמה אוניברסיטת ברמינגהם, שימוש בבדיקה עשוי לחסוך 730 ציסטוסקופיות דחופות לכל 1,000 מטופלים, לעומת מצב שבו כל מי שמופנים בשל דם בשתן עוברים בדיקה דחופה.
סרטן שלפוחית השתן עלול לחזור, ולכן מטופלים רבים נדרשים למעקב ממושך
(צילום: Shutterstock)
פרופ' ריצ'רד בריאן, מנהל המרכז לחקר סרטן שלפוחית השתן באוניברסיטת ברמינגהם וממחברי המחקר, אמר בהודעת האוניברסיטה: "המחקר מראה שהביצועים המבטיחים שנראו קודם לכן שוכפלו כעת בכמה מרכזי NHS ובקרב אוכלוסיית מטופלים גדולה בעולם האמיתי". הוא הוסיף כי "הבדיקה זיהתה 35 מתוך 36 מקרי הסרטן בדרגה גבוהה וכל מקרה של סרטן חודר שריר שאובחן במחקר. הממצאים מראים שבדיקת שתן מולקולרית יכולה לסייע לרופאים להחליט מי מהמטופלים זקוקים לציסטוסקופיה דחופה, ואצל מי אפשר לדחות את ההליך בבטחה".
מישל מיטשל, מנכ"לית Cancer Research UK, שסייעה במימון הפיתוח המקורי של הבדיקה, אמרה ל-BBC: "יותר מדי אנשים ממתינים זמן רב מדי לאבחנה של סרטן שלפוחית השתן, וחיוני שנמצא דרכים להתמודד עם הבעיה". עם זאת, היא הדגישה: "אלה עדיין ימים מוקדמים עבור הבדיקה ונדרש מחקר נוסף".
המחקר הוא תצפיתי ונערך כולו במערכת הבריאות הבריטית, ולכן יש לבחון את הממצאים גם במחקרים נוספים ובאוכלוסיות אחרות. אחת המגבלות היא שהחוקרים לא עקבו באופן שיטתי אחר משתתפים שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקת השתן, אך לא נמצא אצלם גידול בבירור המקובל. לכן לא ידוע אם חלקם אובחנו בהמשך בסרטן. כמו כן, המחקר לא כלל סוגים היסטולוגיים נדירים של סרטן שלפוחית השתן.
המחקר מומן על ידי חברת Nonacus, המשווקת את הבדיקה. בהצהרת ניגודי העניינים צוין כי שניים מהחוקרים פיתחו את בדיקת GALEAS Bladder יחד עם החברה, וכי שבעה מהמחברים מועסקים בה.
