רופא מומחה אחד השתכר ב-2024 בממוצע 104,550 שקל בחודש. רופא מומחה אחר, באותו דירוג, השתכר 17,323 שקל - פחות משישית מעמיתו. הפער הזה נחשף היום (חמישי) בדוח מקיף של משרד האוצר על השכר במערכת הבריאות הציבורית, שחושף עוד פערים רבים: בין רופאים לרופאים, בין מרכז לפריפריה, בין גברים לנשים ובין התמחות אחת לאחרת.
הדוח, שערך אגף השכר והסכמי עבודה באוצר, מנתח את נתוני השכר של יותר מ-120 אלף מתוך כ-134 אלף העובדים והעובדות המועסקים במערכת הבריאות הציבורית - בבתי החולים ובקהילה - ומציג לראשונה תמונה אחודה של השכר במערכת לפי מקצועות, דירוגים, אזורים גיאוגרפיים, התמחויות ושלבי הקריירה.
מבין המשרות בבתי החולים, כ-87% הן בבתי חולים כלליים, כ-8% בפסיכיאטריים וכ-5% בגריאטריים. מבחינת הבעלות, 44% מהמשרות הן בבתי החולים של שירותי בריאות כללית, 34% בבתי החולים הממשלתיים, 11% בבתי חולים ציבוריים בפיקוח ו-10% בבתי חולים עירוניים. בקהילה מחזיקה כללית ב-55.2% מכלל המשרות - נתח גדול יותר מחלקה היחסי במספר המבוטחים (52%) - בעוד שבמכבי היחס הפוך: 21.3% מהמשרות מול 28% מהמבוטחים, פער שבאוצר מסבירים בהיקף השימוש הרחב יותר של מכבי ברופאים עצמאיים שאינם נכללים בנתוני הדוח.
מאז 2019 גדל כוח האדם בבתי החולים בקצב מהיר מגידול האוכלוסייה (10.1%): מקצועות הבריאות גדלו ב-28.4%, מנהל ומשק ב-21.3%, רופאים ב-18.3% ואחים ואחיות ב-15.2%. בקהילה בלט בעיקר הגידול במספר הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים - 27.4%.
כמה מרוויחים בפועל?
בבתי החולים הציבוריים, על פני 69,609 משרות, עמד השכר הממוצע למשרה על 22,560 שקל בחודש ב-2024, והשכר החציוני על 18,804 שקל. בקהילה, על פני 34,157 משרות בארבע קופות החולים, השכר הממוצע למשרה עמד על 23,326 שקל והחציוני על 16,971 שקל - פער גדול יותר בין הממוצע לחציון מזה שבבתי החולים, שמעיד על פיזור רחב יותר של השכר בקהילה סביב הקצוות. עם זאת, נתוני התגמולים המשולמים לרופאים העצמאיים בקופות אינם מוצגים בדוח, וגם לכך יש השפעה.
כ-71% מעובדי בתי החולים וכ-62% מעובדי הקהילה משתכרים בממוצע מעל 15,000 שקל בחודש למשרה מלאה, ויותר מרבע מהעובדים במערכת משתכרים מעל 25,000 שקל למשרה מלאה. בקצה השני, כ-3% בבתי החולים וכ-8% בקהילה משתכרים פחות מ-9,000 שקל בחודש.
קיים הבדל בשכר גם בין סוגי המוסדות: עובדי בתי החולים הכלליים משתכרים בממוצע 22,569 שקל - כ-9% יותר מעובדי בתי החולים הגריאטריים (20,746 שקל) וכ-5% יותר מעובדי בתי חולים הפסיכיאטריים (21,434 שקל). לפי הדוח, עיקר הפער נובע מהיקף רחב יותר של עבודה נוספת, הכוללת כוננויות ותשלומים המותנים בתפוקות ובביצועים, בבתי החולים הכלליים: כ-7,400 שקל בממוצע למשרה, לעומת כ-6,200 שקל בפסיכיאטריים וכ-6,000 שקל בגריאטריים.
רופאים מומחים הם בעלי השכר הממוצע הגבוה ביותר בקרב עובדי בתי החולים, עם שכר ממוצע למשרה של 45,290 שקל. אחריהם נמצאים מהנדסים (27,382 שקל), רופאים תחומיים (27,275 שקל) ורופאים מתמחים (26,784 שקל). בתחתית נמצאים סטאז'רים (12,619 שקל), פסיכולוגים (15,420 שקל) ועובדים סוציאליים (15,712 שקל) - כאשר לגבי הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים, הדוח מציין כי הסכם השכר עמם נחתם רק ב-2025, כך שהשפעתו טרם משתקפת בנתונים.
פי שישה: הפער שבין רופאים לרופאים
בפילוח הנתונים לפי עשירונים מתגלים פערי שכר גדולים בין עובדים באותו דירוג בדיוק. הפער בין הרופאים המומחים בעשירון העליון לתחתון, שהודגם בפתיח, אינו ייחודי לבתי החולים - גם בקהילה התמונה דומה בסדר גודל: העשירון העליון של הרופאים המומחים בקהילה הרוויח בממוצע 103,717 שקל, מול 18,800 שקל בעשירון התחתון - פער של כפי חמישה וחצי.
פערי השכר בין ההתמחויות תלויים מאוד היכן בודקים אותם - בבתי החולים או בקהילה - ומדובר בשתי סקאלות שכר נפרדות לגמרי. בתוך בתי החולים, הגריאטריה היא ההתמחות הרווחית ביותר בממוצע (46,958 שקל למשרה), ואחריה אף-אוזן-גרון וכירורגיה של ראש וצוואר (46,037 שקל) ויילוד וגינקולוגיה (43,183 שקל). פסיכיאטריה ניצבת שם במקום גבוה יחסית - 41,905 שקל - ובתחתית נמצאות רפואת ילדים (31,813 שקל) ועיניים (31,903 שקל).
גינקולוגיה - בצמרת טבלת השכר. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בקהילה התמונה שונה כמעט לגמרי: תחום היילוד והגינקולוגיה מוביל בהפרש ניכר, עם שכר ממוצע של 78,603 שקל למשרה, ואחריו עיניים (75,244 שקל) ומחלות עור ומין (69,654 שקל). פסיכיאטריה נמצאת שם דווקא בתחתית טבלת ההתמחויות, עם שכר ממוצע של 42,663 שקל - כ-54% משכר הגינקולוגים באותה זירה, פער של כמעט פי שניים. באגף השכר מבהירים כי שכר הפסיכיאטרים עלה משמעותית בהסכם הרופאים האחרון מספטמבר 2024, אך הנתונים המשופרים ישתקפו רק בדוח לשנים 2026-2025. לפי הדוח, הפער בין הקהילה לבתי החולים בתחומים כמו גינקולוגיה ועיניים נובע מכך שחלק ניכר מהעבודה בהם מתבצע במסגרות קהילתיות או פרטיות, ולכן דווקא שם מגיע השכר לשיאו.
מנהלים בתחומים עתירי כוננויות בבתי החולים מרוויחים אף יותר: מנהל בטיפול נמרץ ילדים השתכר בממוצע 86,911 שקל למשרה, מנהל בטיפול נמרץ כללי 82,394 שקל, ומנהל מחלקת הרדמה 80,520 שקל.
ההכנסה שלא נראית בתלוש הבסיסי
מי שעובד בבתי חולים בפריפריה - בהם צפת, טבריה ומאז ההסכם האחרון גם אילת - משתכר בממוצע יותר מעמיתו במרכז, וההפרש דווקא גדל ככל שהדרגה בכירה יותר: מנהל בפריפריה השתכר 70,156 שקל בממוצע מול 49,150 שקל במרכז (פער של 43%), מומחה בכיר 52,657 שקל מול 39,262 שקל (34%), מומחה צעיר 41,247 שקל מול 32,494 שקל (27%), ומתמחה 26,685 שקל מול 22,753 שקל (17% בלבד).
המענקים לרופאים בפריפריה נקבעו במסגרת הסכם 2011 כדי למשוך כוח אדם רפואי לאזורים מרוחקים, אך מחקר פנימי של אגף השכר משנת 2021 מצא שהשפעתם על משיכת רופאים הייתה מוגבלת. באוצר ציינו כי נדרש תכנון ארוך טווח למפת ההתמחויות, המבוסס על תחזיות כוח אדם ומגמות דמוגרפיות, ולא רק על תמריצי שכר.
כמה מרוויחים פסיכיאטרים? תלוי במקום העבודה
(צילום: shutterstock)
חלק ניכר מהשכר האמיתי של רופאים בישראל לא מופיע בשכר הבסיסי מבית החולים. כדי לנצל את התשתיות של בתי החולים גם אחרי השעה 16:00 - השעה שבה בתי חולים ממשלתיים ועירוניים רבים מסיימים את יום העבודה הרגיל, לפי הסכמי העבודה - הוקמו תאגידי בריאות: גופים משפטיים נפרדים, אך כאלה שפועלים בתוך מתקני בית החולים, ולעיתים קרובות מעסיקים את אותם עובדים המועסקים בבית החולים ביום, בתשלום נפרד. בבתי החולים של כללית קיימת גם תוכנית מקבילה לקיצור תורים, קצ"ת.
לפי הדוח, 31% מהשכר הכולל הממוצע של רופאים מומחים - כ-18 אלף שקל מתוך כ-58,571 שקל בממוצע לעובד - הגיע מהתאגידים או מהקצ"ת, ולא מהמשרה הרגילה בבית החולים. אצל מהנדסים הנתח גבוה עוד יותר: 36% מהשכר הכולל. כשמחברים את השכר מבית החולים ומהתאגיד יחד, השכר הממוצע בעשירון העליון בקרב רופאים, ללא סטאז'רים, הגיע ל-102,268 שקל.
פער מגדרי: לא רק בחירת מקצוע
נשים מהוות כ-65% מעובדי בתי החולים, אך משתכרות בממוצע כ-19% פחות מגברים במשרה מלאה - שכר הגברים עומד בממוצע על 25,874 שקל, ושכר הנשים על 20,797 שקל. בקהילה נשים מהוות כ-76% מהעובדים, ופער השכר מגיע לכ-40%: 20,777 שקל לנשים מול 35,012 שקל לגברים.
לפי הדוח, חלק מהפער נובע מבחירה במקצועות שונים, אך הוא נשמר גם בתוך אותו דירוג בדיוק. הגורם המרכזי, כך עולה מהניתוח, הוא אופן התגמול על עבודה נוספת: רופאים גברים מקבלים תגמול גבוה ב-20% מרופאות עבור עבודה נוספת, בעיקר משום ששיעור הגברים בתפקידי ניהול - המזכים במכסת כוננויות גדולה יותר - גבוה משמעותית משיעור הנשים בתפקידים האלה.
מבחינת גובה השכר בפועל, קיים הבדל מעניין בין בתי החולים לקהילה - וכיוון הפוך מזה שרואים במרבית שאר הדירוגים. בעוד שהשכר הממוצע הכללי בקהילה גבוה במקצת מזה שבבתי החולים, אצל אחים ואחיות זה הפוך: השכר הממוצע בבתי החולים עומד על 23,458 שקל למשרה (חציון 21,430 שקל), לעומת 21,978 שקל בממוצע בקהילה (חציון 20,219 שקל).
כבר בשלב הכניסה למקצוע השכר נחשב גבוה יחסית: אחות בדרגת הכניסה השתכרה ב-2024 בממוצע כ-19,700 שקל. לפי הדוח, ככל שהוותק והתפקיד הניהולי עולים, כך ניכרת גם מגמת עלייה נוספת בשכר.
מי עובד הכי הרבה לילות?
מספר התורנויות הממוצע לרופא מתמחה ירד בהדרגה בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות הגידול במספר המתמחים, מיותר מ-5 תורניות בחודש בבתי החולים הכלליים, בשנת 2018, ל-4.8 תורניות בשנת 2024, אך העומס רחוק מלהיות שוויוני. מתמחים בכירורגיה כללית ביצעו ב-2024 בממוצע כלל ארצי 5.4 תורנויות בחודש - השיעור הגבוה ביותר מבין ההתמחויות - ואחריהם מתמחים ברפואת ילדים (4.8) ובהרדמה (4.3). בקצה השני נמצאים מתמחים במחלות עור ומין, עם 2.2 תורנויות בלבד בממוצע, ומתמחים ברפואת עיניים - 2.7.
גם כאן ניכר פער גיאוגרפי, אם כי מתון יותר מזה של השכר: מתמחים בפריפריה ביצעו בממוצע כחמש תורנויות בחודש, לעומת 4.7 תורנויות שביצע מתמחה במרכז הארץ.
מעבר לפערי השכר, הדוח מצביע על אתגר דמוגרפי שעשוי להעמיק את המחסור ברופאים בשנים הקרובות: 24% מהרופאים המומחים בבתי החולים נמצאים כיום לקראת גיל פרישה. בתחומים מסוימים המצב חמור עוד יותר: בפרמקולוגיה קלינית 47% מהמומחים לקראת פרישה, ברפואה פליאטיבית 46%, בכירורגיית ילדים 36% ובגריאטריה 34%.
אפי מלכין: הדוח מציף פערים, אתגרים וצרכים לאומיים שמחייבים אותנו לדייק את מדיניות השכר ולהפנות את המשאבים למקומות שבהם הם נדרשים ביותר - בבריאות הנפש, בפריפריה ובתחומי ההתמחות שבהם קיים מחסור
מהדוח עולה כי על אף שבעשור האחרון נרשמה עלייה ביחס בין מספר הרופאים לגודל האוכלוסייה, המגמה לפי תחזיות משרד הבריאות עלולה להתהפך בשנים הקרובות, בין היתר בעקבות רפורמת יציב.
עלייה של עד 59% בעשור האחרון
השכר של עובדים המתמידים במערכת בתי החולים - מי שהחל לעבוד בהם ב-2014 או קודם לכן והמשיך לעבוד עד סוף 2024 - עלה בעשור האחרון ב-42% בממוצע. בין הדירוגים, אחים ואחיות רשמו את העלייה הגבוהה ביותר - 59% - ואחריהם הרופאים עם 58%. אצל עובדי מנהל ומשק העלייה עמדה על 39%, ובמקצועות הבריאות על 35%. העלייה משקפת קידום בדרגות, מינוי לתפקידים בכירים, תוספות ותק, והשפעות של הסכמי שכר ופעימות הסכמי מסגרת ששולמו במהלך השנים האלה.
כוננויות ועבודה נוספת במסגרת תאגידי הבריאות אחראים לחלק מהפער הגדול בשכר. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הממונה על השכר והסכמי עבודה, אפי מלכין, אמר כי מערכת הבריאות זוכה בשנים האחרונות להשקעה משמעותית בשכר עובדיה, בהיקף של כ-3 מיליארד שקל בשנה, וכי הנתונים בדוח כבר משקפים חלק מהשינוי. "לצד זאת, הדוח מציף פערים, אתגרים וצרכים לאומיים שמחייבים אותנו לדייק את מדיניות השכר ולהפנות את המשאבים למקומות שבהם הם נדרשים ביותר - בבריאות הנפש, בפריפריה ובתחומי ההתמחות שבהם קיים מחסור", אמר מלכין. "במקביל, עלינו לפעול להפחתת העומסים והשחיקה באמצעות ריבוד ושינוי תמהיל המקצועות במערכת, לרבות שילוב תפקידים נוספים כמו טכנאי בתי מרקחת ועמיתי רופא. כך נביא ליעילות ונוכל לאפשר לצוותים הרפואיים להתמקד בעבודה המקצועית והחיונית שלשמה הוכשרו, להרחיב את זמינות השירות, ולחזק את מערכת הבריאות הציבורית לאורך זמן".
הדוח, המבוסס על נתוני 2024-2023, נכתב על רקע תקופה של הסכמי שכר רוחביים במגזר הציבורי - ובהם ההסכם עם הסתדרות האחים והאחיות וההסכם עם ההסתדרות הרפואית - שנועדו להתמודד עם ההשלכות של מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. השפעתם של הסכמים נוספים שנחתמו ב-2025, ובהם עם עובדי מקצועות הבריאות, הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים, טרם משתקפת בנתונים ותופיע רק בדוחות הבאים.
