ילדים שקיבלו אנטיביוטיקה בשנתיים הראשונות לחיים נמצאים בסיכון מוגבר להשמנה בילדות ובגיל ההתבגרות - כך עולה ממחקר ישראלי חדש שעקב אחר כמעט 77 אלף ילדים לאורך 18 שנה.
המחקר של מומחי המרכז הרפואי שיבא, אוניברסיטת תל אביב ומכבי שירותי בריאות שפורסם בכתב העת החשוב International Journal of Obesity מבסס את הקשר המדעי שבין חיידקי המעיים - המיקרוביום - לבין הסיכון להשמנה, סוכרת ומחלות מטבוליות. יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שהשנים הראשונות לחיים הן תקופה קריטית לעיצוב המערכת המטבולית של הגוף, וששינויים בהרכב חיידקי המעי בגיל צעיר עלולים להשפיע על הבריאות לשנים ארוכות.
4 צפייה בגלריה
המחקר מצא קשר בין חשיפה לאנטיביוטיקה בגיל צעיר לבין סיכון מוגבר לעודף משקל והשמנה בילדות ובגיל ההתבגרות
(צילום: Shutterstock)
"זהו אחד המחקרים הארוכים והמקיפים ביותר שנעשו בתחום, שמראה כיצד אירועים בתחילת החיים משפיעים על המשקל לשנים רבות, ובמקרה זה - דרך השפעה על חיידקי המעי", אומר פרופ' גל דובנוב-רז, יוזם המחקר ומנהל מרפאת ספורט ועודף משקל לילדים בבית החולים ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא.
לדבריו, "חשוב לזכור כי אנטיביוטיקה היא כלי חיוני ומציל חיים בטיפול בזיהומים, וכשצריך - כמובן שנותנים. עם זאת, יש להקפיד על שימוש מושכל בתרופות אלו, ולהקפיד על מיקוד מתאים ומשך טיפול מוגבל לפי ההנחיות הקליניות העדכניות". הוא הוסיף כי "בכל אופן, הקפדה על הרגלים בריאים חשובה לכולנו, עם או בלי חשיפה לאנטיביוטיקה".
פרופ' גל דובנוב-רזצילום: יחידת הצילום, שיבאהמחקר נערך על ידי חוקרים משיבא, אוניברסיטת תל אביב ומכבי, והתבסס על נתונים של 76,840 ילדים ובני נוער שנולדו בין השנים 1998 ל-2002. החוקרים השתמשו במאגרי המידע של מכבי שירותי בריאות ובדקו אילו ילדים קיבלו אנטיביוטיקה לפני גיל שנתיים, לצד מדידות גובה, משקל ו-BMI שנאספו לאורך השנים עד גיל 18.
מבין המשתתפים במחקר, 65,280 ילדים נחשפו לאנטיביוטיקה בשנתיים הראשונות לחייהם, בעוד 11,560 ילדים לא קיבלו אנטיביוטיקה כלל בתקופה זו.
החוקרים חילקו את סוגי האנטיביוטיקה לשתי קבוצות עיקריות: אנטיביוטיקה צרת טווח, בעיקר פניצילין ואמוקסיצילין כמו מוקסיפן, ואנטיביוטיקה רחבת טווח.
הצרה - באנטיביוטיקה צרת טווח
ממצאי המחקר הראו כי ילדים שנחשפו לאנטיביוטיקה בינקות הציגו מדדי BMI גבוהים יותר באופן עקבי לאורך כל תקופת המעקב - בילדות, בתחילת גיל ההתבגרות וגם בגיל ההתבגרות המאוחר - בהשוואה לילדים שלא נחשפו לאנטיביוטיקה כלל.
הקשר הבולט ביותר נמצא דווקא באנטיביוטיקה צרת טווח. לפי הנתונים, ככל שהילדים קיבלו יותר קורסים (מנות טיפול - חפיסות) של אנטיביוטיקה מסוג זה בשנתיים הראשונות לחיים, כך עלה הסיכון שלהם לעודף משקל ולהשמנה בהמשך החיים.
4 צפייה בגלריה
הקשר נמצא בעיקר באנטיביוטיקה צרת טווח, כמו מוקסיפן, שניתנת לעיתים קרובות בגיל הרך
(צילום: Shutterstock)
כך למשל, ילדים שקיבלו 2-1 חפיסות של אנטיביוטיקה צרת טווח היו בסיכון גבוה ב-15% לעודף משקל או השמנה לעומת ילדים שלא קיבלו אנטיביוטיקה כלל. בקרב ילדים שקיבלו 5-3 חפיסות הסיכון היה גבוה ב-19%, ואילו בקרב ילדים שנחשפו ל-10-6 חפיסות הסיכון עלה ב-43%.
העלייה החדה ביותר נרשמה בקרב ילדים שקיבלו יותר מ-10 חפיסות אנטיביוטיקה בשנתיים הראשונות לחיים: אצלם הסיכון לעודף משקל או השמנה היה גבוה ב-52% בהשוואה לילדים שלא קיבלו אנטיביוטיקה כלל. לעומת זאת, החוקרים לא מצאו קשר דומה בין השמנה לבין שימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח.
לדברי החוקרים, מדובר בקשר "תלוי מינון" - כלומר, ככל שהחשיפה לאנטיביוטיקה צרת טווח הייתה גדולה יותר, כך גדל גם הסיכון להשמנה.
"השפעה יכולה להימשך שנים רבות"
החוקרים מסבירים כי אחד ההסברים האפשריים לממצאים קשור להשפעה של אנטיביוטיקה על אוכלוסיית חיידקי המעי בתקופה קריטית במיוחד להתפתחות הגוף.
לפי המחקר, חשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה עלולה להפחית את מגוון החיידקים במעי ולפגוע בחיידקים שנחשבים מועילים למערכת המטבולית, בהם חיידקי ביפידובקטריום. במקביל, היא עשויה לאפשר התרבות של חיידקים אחרים שנקשרו במחקרים קודמים לעלייה בשומן הגוף ולהפרעות מטבוליות.
החוקרים מציינים כי שינויים אלה עלולים להשפיע על תהליכים הקשורים לאגירת שומן, דלקתיות, ויסות התיאבון ועמידות לאינסולין.
4 צפייה בגלריה
המחקר הישראלי התבסס על נתונים של יותר מ-76 אלף ילדים שנבדקו לאורך שנים, עד גיל 18
(צילום: Shutterstock)
עוד עולה מהמחקר כי למרות שההבדלים ב-BMI בין הקבוצות נראים קטנים יחסית ברמה האישית, מדובר בשינוי משמעותי מבחינה ציבורית כאשר בוחנים אוכלוסיות גדולות לאורך שנים.
שאלה נוספת שעלתה בעקבות המחקר היא האם קיימת תקופה רגישה במיוחד להשפעת אנטיביוטיקה על הגוף והמיקרוביום. לדברי פרופ' דובנוב-רז, נראה כי בשנתיים הראשונות לחיים קיימת רגישות גבוהה במיוחד להשפעות אלו. "בתקופה הזו מתרחשים שינויים משמעותיים בהתבססות אוכלוסיות חיידקי המעי, שהופכות בהדרגה למגוונות ובשלות יותר", הסביר.
למה דווקא אנטיביוטיקה צרת טווח נמצאה קשורה להשמנה, בעוד שאנטיביוטיקה רחבת טווח לא הראתה קשר דומה?
"למעשה, חלק מהמחקרים מצאו דווקא תוצאות הפוכות", מסביר פרופ' דובנוב-רז. "אבל אחת האפשרויות היא שמדובר בתרופות הנפוצות ביותר בגיל הרך, כמו מוקסיפן או מוקסיוויט, שניתנות לעיתים קרובות לטיפול בדלקות אוזניים ודלקות ריאה. לכן יש ילדים שנחשפים אליהן שוב ושוב. לעומת זאת, רק מעט ילדים נזקקים לטיפולים חוזרים באנטיביוטיקה רחבת טווח".
האם אפשר לשקם את חיידקי המעי לאחר טיפול אנטיביוטי בגיל צעיר?
"מחקר חשוב של עמיתינו ממכון ויצמן, שפורסם לפני כמה שנים, הראה שעדיף לאפשר לאוכלוסיית חיידקי המעי להשתקם באופן טבעי, ולא לנסות להתערב באמצעות מתן פרוביוטיקה באופן מלאכותי", אמר. "עם זאת, נדרש עוד מחקר רב בתחום, במיוחד כדי להבין כיצד ניתן בעתיד לצמצם אוכלוסיות של חיידקים שעלולות לעודד השמנה בעקבות חשיפה לאנטיביוטיקה".
4 צפייה בגלריה
חוקרים סבורים כי אנטיביוטיקה בגיל צעיר משנה את הרכב חיידקי המעי - המיקרוביום - ומשפיעה על חילוף החומרים
(צילום: shutterstock)
לדבריו, הממצאים מחזקים את החשיבות של שימוש זהיר ומבוקר באנטיביוטיקה בילדים. "הממצאים תומכים בעיקרון של 'שימוש מושכל באנטיביוטיקה', שמכוון לא רק לרופאים אלא גם להורים, שלעיתים חושבים שזה בהכרח הטיפול שהילד צריך", אמר. "מדובר בתרופות חשובות ומצילות חיים, אבל צריך לדעת מה לתת, באיזה מינון ומתי - בהתאם להנחיות הקליניות".
לצד הממצאים, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי, ולכן הוא אינו מוכיח באופן חד-משמעי שאנטיביוטיקה גורמת להשמנה. לדבריהם, ייתכן שיש גורמים נוספים שלא נבדקו באופן מלא, בהם הרגלי תזונה, הנקה, פעילות גופנית או משקל ההורים, שיכלו להשפיע גם הם על הסיכון להשמנה.
עם זאת, החוקרים מציינים כי גם לאחר שנטרלו גורמים כמו משקל לידה, מצב סוציו-אקונומי, אשפוזים ומחלות זיהומיות בילדות המוקדמת, הקשר בין אנטיביוטיקה צרת טווח לבין עודף משקל נותר מובהק. לדבריהם, הממצאים מחזקים את ההבנה ההולכת ומתרחבת לגבי החשיבות של המיקרוביום בשנים הראשונות לחיים, ואת הצורך בשימוש זהיר ומושכל באנטיביוטיקה בילדים.
