בשיתוף אונקוטסט
בדיקת הדם ״גלרי״ (Galleri) המיועדת לגילוי מוקדם של עשרות סוגי סרטן באמצעות דגימת דם אחת מציגה תוצאות מעודדות במחקר רחב היקף שהוצג בימים האחרונים בכנס האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה קלינית (ASCO) בשיקגו - אחד הכנסים החשובים בעולם בתחום הסרטן. על פי ממצאי מחקר PATHFINDER2, הוספת בדיקת ״גלרי״ לתוכניות הסקר המקובלות הובילה לגידול של פי 6.5 במספר מקרי הסרטן שאובחנו, בהשוואה לבדיקות הסקר המומלצות בלבד לגילוי סרטן השד, צוואר הרחם, המעי הגס והריאה.
2 צפייה בגלריה
הבדיקה איתרה למעלה משני שליש ממקרי הסרטן בשלב בו המחלה לא התפשטה לאיברים מרוחקים
(תמונה: GRAIL)
במחקר השתתפו 35,878 נשים וגברים בני 50 ומעלה מארצות הברית וקנדה, שלא היה אצלם חשד קליני לסרטן בעת ההצטרפות למחקר. מטרת החוקרים הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של בדיקת ״גלרי״ כשהיא משמשת ככלי משלים לבדיקות הסקר הקיימות - ולא כתחליף להן.
אחד הממצאים הבולטים במחקר הוא שרוב מקרי הסרטן שאותרו באמצעות בדיקת "גלרי" התגלו בשלבים מוקדמים יחסית, עוד לפני הופעת מחלה גרורתית. על פי הנתונים, 53% מהגידולים שאובחנו בעקבות הבדיקה היו בשלבים 1-2, ואילו 70.9% התגלו בשלבים 1-3. המשמעות היא שלמעלה משני שלישים ממקרי הסרטן החדשים אותרו בשלב שבו המחלה עדיין לא התפשטה לאיברים מרוחקים, מצב המאפשר בדרך כלל מגוון של אפשרויות טיפול ולעיתים אף טיפול בעל פוטנציאל ריפוי מלא.
בירור עשרות סוגי סרטן בבדיקה אחת
בדיקת ״גלרי״ שייכת לדור חדש של בדיקות המכונות MCED(Early Detection (Multi-Cancer, בדיקות לגילוי מוקדם של סוגי סרטן רבים באמצעות דגימת דם אחת. הבדיקה מחפשת בדם מקטעי דנ״א חופשי שמקורם בתאים סרטניים, ומזהה דפוסים ביולוגיים שעשויים להעיד על הימצאות גידול ממאיר. בניגוד לבדיקות הסקר המקובלות, הבודקות הימצאות תאים סרטניים באיבר מסוים - כמו ממוגרפיה לגילוי סרטן השד או בדיקת דם סמוי בצואה לגילוי סרטן המעי הגס, "גלרי" נועדה לאתר אותות הקשורים לעשרות סוגי סרטן במקביל. בין היתר, היא עשויה לזהות סוגי סרטן שאין כיום עבורם תוכניות סקר שגרתיות באוכלוסיה הכללית, ובהם סרטן הלבלב, סרטן הכבד, סרטן שחלות ועוד.
היכולת לסרוק במקביל מגוון רחב של סוגי סרטן באמצעות בדיקת דם אחת היא הסיבה שבדיקות MCED מעוררות עניין רב בקהילה הרפואית, שכן הן עשויות להרחיב את אפשרויות הגילוי המוקדם מעבר למגבלות של תוכניות הסקר הקיימות כיום.
כאשר בדיקת "גלרי" מזהה אות שעשוי להעיד על קיומו של סרטן, מעבר לזיהוי עצמו, הבדיקה מספקת גם הערכה לגבי האיבר או הרקמה שממנה ככל הנראה מגיע מקורו של האות החשוד. חשוב להדגיש כי תוצאה חיובית לא מהווה אבחנה של סרטן, אלא מחייבת המשך בירור אבחנתי לצורך אישור או שלילה של סרטן. היכולת להעריך את מקור האות מסייעת לרופאים למקד את תהליך האבחון ולבחור את הבדיקות המתאימות ביותר להמשך הבירור. במחקר PATHFINDER2, עמדה רמת הדיוק בזיהוי מקור הגידול על 91.3%, נתון שעשוי להיות בעל משמעות קלינית חשובה. ככל שהבדיקה מצליחה לכוון באופן מדויק יותר למיקום החשוד, כך ניתן לבצע בירור ממוקד ויעיל, להפחית בדיקות מיותרות ולהוביל את המטופל במהירות רבה יותר לאבחנה מדויקת ולטיפול המתאים, במידת הצורך.
מעט אזעקות שווא, שיעור גבוה של אבחונים מאומתים
במחקר, 287 משתתפים קיבלו תוצאה חיובית בבדיקת "גלרי" - כלומר נמצא אצלם אות שעשוי להעיד על הימצאות סרטן. מתוך קבוצה זו, 173 אובחנו בסרטן במהלך 12 החודשים שלאחר הבדיקה בעקבות השלמת הבירור האבחנתי. המשמעות היא שערך הניבוי החיובי (PPV) של הבדיקה עמד על 60.3%, כלומר, בכשישה מכל עשרה מקרים שבהם התקבלה תוצאה חיובית, אכן אובחן סרטן. זהו נתון בולט בתחום בדיקות הסקר. לשם השוואה, ערך הניבוי החיובי של ממוגרפיה עומד על כ-25%, של דם סמוי בצואה על כ-9%, ושל בדיקת סי-טי במינון נמוך לגילוי מוקדם של סרטן הריאה על 7% בלבד.
נתון נוסף שמחזק את פרופיל הבטיחות של הבדיקה הוא שיעור הספציפיות הגבוה שלה - מדד המשקף את יכולתה לזהות נכון אנשים שאינם חולים בסרטן. על פי ממצאי המחקר, שיעור הספציפיות של "גלרי" עמד על 99.6%, נתון המעיד על שיעור נמוך מאוד של תוצאות חיוביות שגויות. בהתאם לכך, רק 0.6% מכלל המשתתפים שנכללו בניתוח הבטיחות עברו הליך פולשני בעקבות תוצאה חיובית בבדיקה, כאשר רובם המכריע של הבירורים לא כלל ניתוחים או פרוצדורות מורכבות.
החוקרים מציינים כי בדיקת "גלרי" הצליחה להרחיב משמעותית את יכולת הגילוי של סוגי סרטן מעבר לבדיקות הסקר המקובלות, תוך שמירה על שיעור נמוך של תוצאות חיוביות שגויות ושל בירורים פולשניים מיותרים. ממצאים אלה מחזקים את הפוטנציאל של בדיקות MCED לשמש בעתיד ככלי משלים בתוכניות לגילוי מוקדם של סרטן.
“פוטנציאל לשנות את עולם בדיקות הסקר לסרטן”
ד״ר נימה נבוויזדה (Nima Nabavizadeh), אחד החוקרים הראשיים במחקר PATHFINDER2 מאוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע (Oregon Health & Sciences University), הדגיש את המשמעות הקלינית של הממצאים: “כאונקולוג, ראיתי יותר מדי מטופלים שאובחנו רק לאחר שהסרטן שלהם כבר התפשט, כאשר אפשרויות הטיפול הופכות למורכבות יותר. בדיקת גלרי מסייעת לאתר יותר מקרי סרטן בשלב מוקדם יותר, כאשר לעיתים קיימות יותר אפשרויות טיפול. לגילוי מוקדם של סוגי סרטן מרובים יש פוטנציאל לשנות את עולם בדיקות הסקר לסרטן”.
המסר העיקרי העולה מדבריו של ד״ר נבביזאדה כמו גם ממסקנות המחקר, הוא שבדיקת "גלרי" אינה מיועדת להחליף את בדיקות הסקר המקובלות אלא להשלים אותן. החוקרים בחנו את הבדיקה כתוספת לממוגרפיה, לבדיקות לגילוי סרטן המעי הגס, צוואר הרחם והריאה – ולא כחלופה להן.
ומה הראה המחקר הבריטי הענק?
תוצאות מחקר PATHFINDER2 מצטרפות לממצאים ממחקר NHS-Galleri שהוצגו אף הם בכנס ASCO מדובר באחד המחקרים הגדולים ביותר שנערכו עד כה בתחום בדיקות ה־ MCED והוא כלל יותר מ־142 אלף משתתפים בני 50–77 ברחבי אנגליה. במסגרת המחקר חולקו המשתתפים לשתי קבוצות:
חלקם ביצעו רק בדיקות סקר המקובלות במסגרת מערכת הבריאות הבריטית, ואילו אחרים ביצעו את אותן בדיקות הסקר לצד בדיקת הדם "גלרי". מטרת החוקרים הייתה לבחון האם הוספת הבדיקה יכולה לשפר את יכולת הגילוי המוקדם של סרטן באוכלוסייה הכללית.
הממצאים הצביעו על שינוי בדפוס האבחון של 12 סוגי סרטן הנחשבים לקטלניים במיוחד. בקרב המשתתפים שביצעו גם את בדיקת "גלרי" נרשמה ירידה הדרגתית במספר האבחונים בשלב 4- השלב שבו המחלה כבר התפשטה לאיברים מרוחקים .הירידה עמדה על 9% בשנה הראשונה, 22% בשנה השנייה ו-26% בשנה השלישית למעקב. במקביל, החוקרים מצאו כי הוספת בדיקת "גלרי" הגדילה פי ארבעה את מספר מקרי הסרטן שהתגלו באמצעות תוכניות הסקר, בהשוואה לבדיקות הסקר המקובלות בלבד.
בחסות אונקוטסט משווקת בדיקת גלרי בישראל
פורסם לראשונה: 16:17, 10.06.26
