מצבים רפואיים מורכבים, מחלות כרוניות מסכנות חיים ופצעי ירי. עשרות מבין 240 החטופים בעזה, שאף ארגון זכויות אדם לא ראה אותם כדי לוודא שהם מקבלים את מה שהם צריכים, נמצאים בסכנת חיים ללא טיפול רפואי המתאים. "יש שם אנשים שאין להם זמן. אין להם זמן, והם פשוט ימותו שם", אומרת אוריאן אדר, שסבתה יפה נמצאת בשבי חמאס. "יש אנשים שאנחנו יודעים שהם בחיים, ואם לא נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להחזיר אותם עכשיו, הם יחזרו בתור גופות".
3 צפייה בגלריה
אוריאן אדר עם תמונת סבתה יפה שנחטפה לעזה ומצבה הרפואי לא יציב
אוריאן אדר עם תמונת סבתה יפה שנחטפה לעזה ומצבה הרפואי לא יציב
אוריאן אדר עם תמונת סבתה יפה שנחטפה לעזה ומצבה הרפואי לא יציב
(צילום: שלו שלום)
יפה אדר (85) נחטפה לעזה מביתה בניר עוז, והסרטון שבו היא נראית נלקחת על ידי המחבלים פורסם בימים הראשונים של המלחמה. "זה היה אחד הרגעים היותר קשים, אולי אפילו הכי קשה", משחזרת נכדתה. "ההבנה שסבתא שלי, בגילה ובמצבה הרפואי, נמצאת בשבי של האנשים האלה, בלי התרופות שלה ובלי הדברים שהיא צריכה".
עוד בנושא זה:
אוריאן מספרת שסבתה סובלת מלחץ דם גבוה, מבעיות בלב ובכליות ומכאבים בעקבות פריצות דיסק. "היא לוקחת לא מעט משככי כאבים ועדיין סובלת. אני לא יודעת כמה זמן היא יכולה לשרוד בלי התרופות שלה. גם רופאים שראו את התיק הרפואי שלה אומרים שרואים שהיא מאוד סובלת. אם לא נחזיר אותה היום, עכשיו, היא תמות בשבי, וזה מוות שאני לא מאחלת לאף אחד בעולם".
אוריאן אדר: "אני לא יודעת כמה זמן היא יכולה לשרוד בלי התרופות שלה. גם רופאים שראו את התיק הרפואי שלה אומרים שרואים שהיא מאוד סובלת. אם לא נחזיר אותה היום, עכשיו, היא תמות בשבי, וזה מוות שאני לא מאחלת לאף אחד בעולם"
בשבוע שעבר נפגשו נציגים של משפחות החטופים ומערך הרפואה של המטה עם ראשת המשלחת של הצלב האדום (ICRC) בישראל. "אנחנו עושים הכל מול הצלב האדום וארגוני זכויות אדם כדי לקדם את החזרת החטופים ולקבל מהם אות חיים", אומרת ענבל מנדלר ממערך הרפואה והחוסן של מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים. "יש שם קשישים וקשישות, חלקם עם מחלות כרוניות כמו פרקינסון ודמנציה. יש תינוקות שצריכים תחליף חלב, אנשים עם מחלות כרוניות, מתמודדי נפש שמטופלים בתרופות, נשים עם סרטן שד שצריכות הקרנות. זה שובר את הלב".

"הם עלולים למות כתוצאה מחוסר טיפול"

מנדלר מסבירה כי "הסרטן ילך ויתפשט במי שלא מקבל טיפולים, מחלות אוטואימוניות ודלקתיות מתלקחות ומתפרצות במצבי לחץ וללא טיפול, ומצבם של קשישים שסובלים מלחץ דם גבוה או מתחלואה לבבית וכלייתית ימשיך להחמיר עד כדי כשל של האיברים האלה. האנשים האלה נשענים על תרופות כדי להמשיך לחיות, והם יכולים למות כתוצאה מחוסר טיפול".
3 צפייה בגלריה
ג'ון ורייצ'ל גולדברג-פולין עם תמונת בנם הרש, שידו נקטעה - חטוף בעזה
ג'ון ורייצ'ל גולדברג-פולין עם תמונת בנם הרש, שידו נקטעה - חטוף בעזה
ג'ון ורייצ'ל גולדברג-פולין עם תמונת בנם הרש, שידו נקטעה והוא זקוק לניתוח
(צילום: עמית שאבי)
הרש גולדברג-פולין (23) נפצע קשה במתקפת הפתע של חמאס על מסיבת הטבע בדרום. "כשהחלו הטילים הם הבינו שהמצב הולך להיות גרוע ונכנסו למיגונית", משחזר אביו ג'ון. בסביבות שבע וחצי בבוקר התחילה מתקפה קשה. אנחנו מבינים מעדויות שזרקו לתוך המיגונית 11 רימונים. 18 מהאנשים שהיו שם נרצחו".
הוריו של הרש גולדברג-פולין: "בסרטון רואים באופן ברור מאוד את קטיעת היד. אנחנו מבינים שהטנדר יצא לכיוון עזה, ומאז אנחנו לא יודעים כלום. רופאים שנפגשנו איתם אמרו שהוא היה צריך ניתוח מיידי ושהוא חייב לקבל אנטיביוטיקה"
הרש נחטף לעזה כשידו השמאלית קטועה כתוצאה מהרימונים שנזרקו לתוך המיגונית. "אנחנו מבינים שהוא ניסה לטפל בעצמו וחבש את הפצע עם היד השנייה", אומר אביו. "ראיתי סרטון שמעלים אותו לטנדר, והוא מושך את עצמו לטנדר עם היד החלשה. בסרטון רואים באופן ברור מאוד את קטיעת היד. אנחנו מבינים שהטנדר יצא לכיוון עזה, ומאז אנחנו לא יודעים כלום. רופאים שנפגשנו איתם אמרו שהוא היה צריך ניתוח מיידי ושהוא חייב לקבל אנטיביוטיקה".
"זו קטסטרופה הומניטרית", הוא מוסיף. "אנחנו מבקשים באופן הכי ברור וחזק שיאפשרו לארגונים הומניטריים להיכנס ולראות אותם. אני בקשר עם הצלב האדום, הם ממשיכים להגיד לי שהם בגבול ורוצים להיכנס, אבל מישהו צריך לפתוח להם את הדלת. אף אחד לא יכוך לדמיין מה עובר עלינו. 25 ימים אנחנו יושבים, מחכים, מתפללים ועושים כל מאמץ כדי לשחרר את האהובים שלנו ואת כל החטופים. זה סיוט לכל משפחה, ועבורנו כמשפחה של מישהו שפצוע קשה, זה מסבך את כל הסיפור".
3 צפייה בגלריה
ניבה ונקרט עם תמונת בנה עומר חולה קוליטיס ונחטף לעזה
ניבה ונקרט עם תמונת בנה עומר חולה קוליטיס ונחטף לעזה
ניבה ונקרט עם תמונת בנה עומר, חולה קוליטיס, שנחטף לעזה
(צילום: אביגיל עוזי)
עומר ונקרט (22) נחטף מהמסיבה ברעים. הוא סובל מקוליטיס, שהיא מחלה כרונית שעלולה להיות מסוכנת. "זו מחלה אוטואימונית והלחץ הוא פקטור מאוד משמעותי", מסבירה אימו ניבה. "הוא נוטל תרופות כדי שלא תהיה התפרצות. כשהם חטפו אותו הוא היה מאוזן, אבל כשהוא לא מטופל הוא עלול להגיע למצבים שהקוליטיס משתולל, וזה יכול להיות מצב מסכן חיים. אם הקוליטיס יוצא משליטה מאוד קשה לאזן את זה חזרה. זה דלקת חריפה, מה גם שהסבל בלתי ניתן לתיאור".
"אין לי מילים לתאר את מה שעובר עלינו, זה סיוט, חרדה יומיומית", היא מוסיפה. "אנחנו חיים במטרה אחת - להחזיר אותו הביתה. זה פשוט סיוט אחד מתמשך. אני רוצה לדעת שהוא בסדר, שהוא מטופל, שרופא רואה אותו ושהוא מקבל תרופות".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.11.23