בין השנים 2017 ל-2021 הוכפלה שכיחות האוטיזם בישראל: מחקר לאומי חדש מטעם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, שירותי בריאות כללית, משרד הבריאות, אלו"ט וסורוקה בחן מידע מקרב 3.5 מיליון ילדים בגילאי שנה עד 17, ומצא עלייה דרמטית בשכיחות ילדים על הרצף האוטיסטי, במיוחד בגילאי שנתיים עד שלוש.
"אנחנו לא באמת יודעים איך להסביר את העלייה הגדולה", מסביר פרופ' אילן דינשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות באוניברסיטת בן גוריון בנגב. "אנחנו משערים שמדובר בשילוב של מודעות יותר גדולה של ההורים ומערכות החינוך, שיותר ערים לאיך נראים סימפטומים של אוטיזם ולכך שלאבחון מוקדם יש יתרון. בנוסף יש ירידה של סטיגמה שלילית לאוטיזם בציבור כך שמשפחות פחות חוששות ללכת לאבחון".
2 צפייה בגלריה
שכיחות אבחון האוטיזם הוכפלה. אילוסטרציה
שכיחות אבחון האוטיזם הוכפלה. אילוסטרציה
שכיחות אבחון האוטיזם הוכפלה. אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
לפי פרופ' דינשטיין, שינוי נוסף הוא הורדת הסף הקליני למתן האבחנה. "יש כיום יותר ילדים עם אוטיזם ברמת חומרה נמוכה, כלומר עם סימפטומים יותר קלים", הוא אומר. "בעבר לרוב הילדים עם אוטיזם היו גם קשיי שפה וקוגניציה, כיום זה לאו דווקא המצב. מעבר לכל השינויים הללו, נראה שיש בכל זאת עלייה אוביקטיבית בכמות הילדים עם אוטיזם בעולם. יכולות להיות לכך הרבה סיבות נוספות כגון גיל הורות יותר מבוגר, עליה בכמות הילדים הפגים ששורדים, חשיפה לחומרים שונים במהלך ההיריון, ועוד גורמי סיכון נוספים שנפוצים יותר בעולם המערבי".
על-פי נתוני המחקר, השכיחות הכוללת של אוטיזם הוכפלה, בעוד השכיחות בילדים בני שנתיים עד שלוש עלתה פי 4.4 יותר. צוות המחקר ניתח נתונים שהתקבלו הן מהמוסד לביטוח לאומי, המאשר ומפקח על קצבאות והטבות שמוקצות לכל הילדים המאובחנים עם אוטיזם בארץ, והן נתונים של כללית, ארגון הבריאות המעניק טיפול רפואי ל-52.8% מאוכלוסיית ישראל. שני מקורות הנתונים חשפו עלייה של כמעט פי שניים יותר בשכיחות ילדים על הרצף האוטיסטי בגילאי שנה עד 17. מספר הילדים עם אבחנה רשמית של אוטיזם בגילאים אלו עלה מ-14,914 בשנת 2017, ל-32,222 בשנת 2021.
הנתונים מצביעים גם על שינוי דרמטי במיוחד בגילאים הצעירים. אחוז הילדים בני שנתיים עד שלוש עם אוטיזם עלה מ-0.27% ל-1.19%, בילדים בגילאי ארבע עד שש השכיחות גדלה מ־0.8% ל־1.83% ובילדים בגילאי שמונה השכיחות עלתה מ-0.82% ל-1.56%.
צוות המחקר מדגיש כי הערכה מדויקת של הגידול בשכיחות אוטיזם היא קריטית לתכנון הרחבת שירותי האבחון, החינוך וההתערבות בהתאמה לקצב השינוי - שכבר היום נמצאת בחסר. לדברי פרופ' דינשטיין, יש חוסר אדיר באנשי מקצוע במיוחד בקלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיות ופסיכולוגיות התפתחותיות. "החוסרים הללו גורמים לזמני המתנה אדירים לאבחון שמגיעים לשישה ואף 12 חודשים במערכת הציבורית וגם מחסור אדיר בשעות טיפול", הוא אומר.

טיפול מוקדם מגדיל את הסיכוי לשיפור ביכולות התקשורת

"רוב הילדים בארץ לא מקבלים כיום את כל הסל שהם זכאים לו בגלל מחסור באנשי מקצוע", מוסיף פרופ' דינשטיין, "לילדים שמאובחנים בגיל צעיר, כבר בגיל שנתיים וחצי, יש סיכוי גדול פי שלושה יותר להתקדם משמעותית ביכולות התקשורת והכישורים החברתיים ביחס לילדים המאובחנים בגילאים מאוחרים יותר - אבל ההזדמנות לשיפור תלויה בזמינות של שרותי תמיכה וטיפול. העלייה הדרמטית במספר המאובחנים הצעירים מדגישה את האתגר העומד מול מערכות הבריאות והחינוך שנדרשות להגדיל את מערכות התמיכה בקצב מסחרר".
נוירולוגית הילדים ד"ר דורית שמואלי, אחראית התפתחות הילד באגף קהילה בכללית, מוסיפה כי העלייה באבחנת אוטיזם היא עולמית, וסיבותיה רבות. "העיקריות שבהן הן הרחבת ההגדרה, כך שכיום היא כוללת ילדים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין, ועלייה במודעות, הן של הורים והן של מסגרות החינוך", היא אומרת. "בארץ, העלייה בפניה לאבחון אוטיזם והגידול הדרמטי במספר הילדים שמקבלים אבחנה מורגשים היטב - ונדרשת תוכנית לאומית מקיפה והקצאת משאבים כדי לתת מענה לצרכים הגוברים".
פרופ' דינשטיין: "רוב הילדים בארץ לא מקבלים כיום את כל הסל שהם זכאים לו בגלל מחסור באנשי מקצוע. לילדים שמאובחנים בגיל צעיר, כבר בגיל שנתיים וחצי, יש סיכוי גדול פי שלושה יותר להתקדם משמעותית ביכולות התקשורת והכישורים החברתיים ביחס לילדים המאובחנים בגילאים מאוחרים יותר"
לפי הדו"ח של אלו"ט לשנים 2022-2021, כבר כיום קיים מחסור משמעותי בשירותי חינוך, רווחה ורפואה, וללא התערבות ותכנון שירותים פער זה יילך ויעמיק בשנים הקרובות. "לילדים שמאובחנים ומתחילים טיפול לפני גיל שנתיים יש סיכוי גדול פי שלושה יותר להתקדם משמעותית ביכולות התקשורת החברתית לעומת ילדים שאובחנו בגיל מאוחר יותר", מדגיש פרופ' דינשטיין. "כלומר העבודה שנעשית בגיל צעיר בשביל ללמד ילדים על הרצף האוטיסטי איך לשפר את התקשורת עם הסובבים אותם היא השקעה מצוינת שחוסכת בהמשך המון שעות של טיפול ותמיכה".
לדברי פרופ' גל מאירי, מנהל היחידה לפסיכיאטריה לילדים ונוער במרכז רפואי סורוקה ומנהל רפואי במרכז לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן גוריון בנגב, העלייה הגדולה בשכיחות אוטיזם בישראל מתכתבת עם הנתונים העולמיים בתחום זה. "עלייה זו מאתגרת את הקלינאים ואת המערכות השונות שנותנות שירותים לילדים ואנשים על הרצף האוטיסטי ומסקרנת את החוקרים בארץ ובעולם. התערבות מוקדמת ואינטנסיבית הוכחה כיעילה ומקדמת את הילדים עם אוטיזם והנתונים החדשים מצריכים התייחסות והיערכות של קובעי המדיניות בתחום זה, על מנת שההתערבויות המוכחות יוכלו להגיע לכל ילד ולכל אדם שזקוק להם".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.01.24