כבר יותר מחודש שנכים שזקוקים לסדים, בהם ילדים רבים, אינם מקבלים את האביזרים החיוניים כי הספקים לא מוכנים לייצר אותם בתעריפים של המחירונים הקיימים.
לפני כשנה יצאה לדרכה הרפורמה של משרד הבריאות בנוגע למכשירי השיקום והניידות, ובמסגרתה הוחלט על העברת האחריות על אספקת המכשירים ממשרד הבריאות לקופות החולים. באפריל 2024 עברה האחריות על מכשירי השיקום והניידות הפשוטים, בהם קביים וכיסאות גלגלים ידניים, ובחודש שעבר עברה האחריות על מכשירי שיקום וניידות מורכבים כגון כיסאות גלגלים ממונעים, סדים ונעליים רפואיות מיוחדות.
אלא שיישום הפעימה השנייה נתקל בקשיים רבים, ונכים הזקוקים לסדים מתקשים לקבל אותם כבר שבועות ארוכים. מדובר במכשירי עזר אורטופדיים חיוניים המשמשים לתמיכה, קיבוע מפרקים ותיקון עיוותים אצל נכים ואנשים עם מוגבלויות, והינם חלק בלתי נפרד מהטיפול השיקומי או המשמר.
דוד פשקוס בן החמש סובל מנכות קשה ברגליו בשל תסמונת נדירה בשם Sacral Agenesis. התסמונת גורמת לעיוות מבני בגפיים התחתונות, שמשפיע משמעותית על יכולת ההליכה שלו. "הוא משתמש בסדים כבר מגיל שלוש", מספרת אמו, רחל, "כל שנה הוא צריך סדים חדשים גם כי הרגל גדלה וגם כי העצמות שלו זזות".
רחל פשקוס: "אמרו לי לפנות ישירות לספקים של הקופה למדידות, אבל כשפניתי אליהם הם אמרו שהם לא לוקחים הזמנות. כשפניתי לקופת החולים שלי אמרו לי שלא נחתמו הסכמים עם הספקים, וזרקו אותי מכל המדרגות"
כבר למעלה מחודש, דוד ממתין לקבלת סדים חדשים. "עדיין לא עשינו מדידות אפילו", אומרת פשקוס, "אמרו לי לפנות ישירות לספקים של הקופה למדידות, אבל כשפניתי אליהם הם אמרו שהם לא לוקחים הזמנות. כשפניתי לקופת החולים שלי אמרו לי שלא נחתמו הסכמים עם הספקים, וזרקו אותי מכל המדרגות". פשקוס מוסיפה כי פנתה גם לאגף פניות הציבור במשרד הבריאות, אך המוקדנית טענה שהמחלקה המטפלת בנושא נסגרה. "מבחינתם, אחרי שהאחריות הועברה לקופות לא מעניין אותם כלום", היא אומרת, "איך זה ייתכן שהם לא נותנים מענה, לפחות עד שתיפתר הבעיה של הקופות מול הספקים?".
היא מספרת ש"גם עם סד, דוד סובל מבעיות בהליכה, אז בלעדיו זה הרבה יותר גרוע. יש נפילות מרובות והעצמות שלו זזות. הוא הולך היום עם סד שלא טוב לו, שלוחץ לו. זה מרגיז אותי בטירוף. יש מאות אנשים כמונו שתקועים במצב הזה".
עופרי דר בת השמונה, שסובלת מתסמונת נדירה בשם FOXG1, ממתינה גם היא לסדים כבר שבועות ארוכים. "יש תשעה ילדים עם התסמונת הזו בישראל", אומרת אמה, שירה, "היא עברה ניתוחים ברגליים ובחודשים הקרובים צריכה לעבור גם ניתוחים בברכיים. כל שנתיים אנחנו הולכים לאורתופד שממליץ על סדים חדשים. פנינו אליו בתחילת חודש אפריל, אבל במכון לואיס, שאמור לתת את האישור, טוענים שהם לא יכולים לעשות זאת כי לא נחתם הסכם בין הספקים לקופות החולים".
"הסדים תומכים ברגליים שלה", מוסיפה האם, "היא בכיסא גלגלים, אבל חשוב להעמיד ילדים כאלה על הרגליים לפחות פעם ביום כדי לשמור על צפיפות העצם ולהימנע משברים וממצב שהשרירים יתקצרו. היא לא יכולה לעמוד בלי הסד".
בשל הדחיפות, גם שירה וגם רחל פנו לספקים וביקשו לבצע את ההזמנה באופן פרטי. הן היו מוכנות לשלם אלפי שקלים, אך נענו בשלילה. "הם אמרו שהם לא מקבלים עבודות פרטיות, זה הרגיש כמו סוג של שביתה", אומרת שירה.
"לא נעבוד בצורה הזו"
גורמים בקופות החולים מציינים כי התעריפים עדיין באחריות משרד הבריאות, ורק הוא יכול לשנותם. אולם לטענת מיכאל אלכסנדר, טכנאי אורתופדיה, אורתוטיסט ובעל חברת סטרייד, "המשרד הסיר מעליו את האחריות לנושא, וגם קופות החולים אינן מוכנות לבצע שינויים בתעריף. מאז תחילת אפריל, לי ולעוד שלושה מכונים מרכזיים בתחום אין הסכם עם אף קופה. עבר יותר מחודש מאז כניסת הרפורמה, ואף אחד לא מקבל שירות במדינת ישראל. אני בן 68, אשתי בת 67, ואם אני נדרש לעבוד במחיר הפסד, אז אני הולך הביתה".
אלכסנדר מסביר כי כבר למעלה מעשור לא עודכנו המחירונים, למעט הצמדות חלקיות למדדים מסוימים, לפיהם מתגמל משרד הבריאות את המכונים הן עבור סדים והן עבור תותבות (שאינן נכללות ברפורמה הנוכחית). זאת על אף העלויות החדות בהוצאות השונות, לרבות חומרי גלם, מסים, שכר דירה ועלויות שכר העובדים. "כבר ארבע שנים שאנחנו מתריעים בפני כלל הגורמים שלא נוכל להמשיך לעבוד בצורה הזו", אומר אלכסנדר, "מעולם לא נעשה תחשיב אמיתי בתחום, ניקח למשל סד מאוד נפוץ (AFO) שלפי המחירון כיום, המחיר שאני מקבל עבורו הוא כ-1,400 שקלים בלבד. משתלם לי יותר לעשות מדרסים, אני מקבל על זה יותר כסף".
מיכאל אלכסנדר: "לי ולעוד שלושה מכונים מרכזיים בתחום אין הסכם עם אף קופה ואף אחד לא מקבל השירות הזה במדינת ישראל. אני בן 68, אשתי בת 67, ואם אני נדרש לעבוד במחיר הפסד, אז אני הולך הביתה"
עו״ד צביקה גושן, מנהל איגוד הבריאות בלשכת המסחר, אומר כי "במצב זה אין כדאיות כלכלית להמשך עבודת המכונים. אנו צופים שבעוד זמן קצר רבים מהם ייסגרו, והדבר ייצור משבר בקרב הציבור הנזקק להם מאוד. מדובר בילדים שהתפקוד היומיומי שלהם תלוי במכונים אלה".
"קופות החולים קיבלו תוספת תקציב לקראת הרפורמה הזו. איפה היא?", מוסיף אלכסנדר. "אין היום אף ספק חדש שמוכן להיכנס לתחום וההתעמרות הזו פוגעת בסוף בנכים שצריכים את הסדים".
נעמה וינר, מנכ"לית האגודה לזכויות החולה בישראל, מסרה כי "מצער שלמרות שחלפו כמעט שלוש שנים מאז שהוחלט על הרפורמה במכשירי השיקום והניידות, קופות החולים ומשרד הבריאות עדיין לא התארגנו כנדרש למימושה באופן ראוי. על משרד הבריאות לוודא כי קופות החולים דואגות לכך שהמטופלים מקבלים את כל אחד מן הפריטים הכלולים בסל הבריאות, בסטנדרט גבוה של איכות וזמינות, לרבות דאגה קפדנית לאכיפת ביצוע ההסכמים כדין בין קופות החולים למכונים המייצרים אותם".
כללית ציינה שפנתה למשרד הבריאות בבקשה למצוא פתרון מהיר לאי ההסכמות של יצרני האביזרים למחירון שקבע המשרד. כמוה, פנו גם יתר הקופות ובהן מכבי. במאוחדת ציינו כי "נושא הסדים והנעליים עבר לאחריות הקופות באמצעות גורם שלישי – מכון לואיס שהוא גורם המקצוע והידע היחיד שקיים כיום בארץ, ושגם נתן את השירות למשרד הבריאות עד כה. לצערנו, טרם נחתם הסכם מסודר בין מכון לואיס לבין בתי המלאכה שמייצרים את הסדים והנעליים, ולכן במקרים בודדים קיימים עיכובים באספקה". בלאומית אמרו ש"הנושא נמצא בדיונים מול משרד הבריאות. מקרים פרטניים שהגיעו לקופה, מקבלים מענה פרטני".
משרד הבריאות מסר בתגובה: "בימים אלה נמצאות קופות החולים במשא ומתן עם מכון לואיס ודרכו עם הספקים. משרד הבריאות מסייע ופועל על מנת שהמטופלים לא ייפגעו".
פורסם לראשונה: 00:00, 13.05.25
