"הגעתי למסיבת הנובה עם תשעה חברים, ארבעה מהם נרצחו", מספר איתי בן ה-27, ששרד. "עם הרגשות של האופוריה מזה ששרדתי, והשליטה בחיים, הגיעה מיד גם תחושה של זרות – שאף אחד לא יכול להבין מה אני מרגיש", הוא מספר.
"זה היה עוד בשלב שחיפשנו אחרי החברים, עדיין לא ידענו מה קרה איתם, כבר אז הרגשתי כמו חייזר, לא רציתי ליצור אינטראקציה עם אנשים, היה לי מאוד קשה לפגוש את מי שלא מהמעגל הקרוב שלי", הוא מוסיף. לדבריו, רק לאחר שבועיים הוא ביקש עזרה מגורם מקצועי, ואת האבחנה הרשמית שהוא מתמודד עם פוסט-טראומה קיבל לאחר כחצי שנה. יותר מ-630 יום אחרי פרוץ המלחמה, ובצל המערכה מול איראן – המדינה בטראומה. לפי נתוני מכבי שירותי בריאות, קופת החולים השנייה בגודלה בארץ, בקרב מטופליה ניכרת עלייה של 112% באבחוני פוסט-טראומה בגילי 18 ומעלה בכל רחבי הארץ.
איתי סיפר שתסמיניו כוללים בין היתר פחד מהסביבה, רגישות לקולות וחוסר רצון לצאת מהבית. "היה לי קשה להיחשף למוזיקה ולתכנים מסוימים גם בטלוויזיה, כשפגשתי אדם עם חזות ערבית ברחוב הייתי חושש. זה לווה גם בתחושות אשמה על כך שהחברים שלי לא חזרו ואני כן".
ב-7 באוקטובר יצאה גליה (שם בדוי) מביתה שבדרום להציל את בנה שבילה עם חבריו במסיבת הנובה. "ברבע לשבע כבר יצאתי. מהר מאוד הבנתי שיש בלגן, התקשרתי אליו ושמעתי צרחות ברקע", היא מספרת, אבל באותו שלב הבינה שהסוללה של הטלפון שלה עומדת להיגמר, וחזרה הביתה בהבנה שלא תוכל לאתר את בנה בלי טלפון, "החזרה הביתה זה מה שהציל אותי, חלף לידי טנדר לבן של המחבלים אבל הספקתי להתחבא". היא נזכרת.
"אחרי שהגעתי הביתה תיכננתי להטעין מהר ולצאת, אבל קרסתי, לא הצלחתי לצאת שוב", סיפרה. בנה של גליה הצליח לשרוד את הטבח, ומאז ניסתה גליה לעודד אותו לגשת לטיפול. "הלכתי בעצמי, רציתי להראות לו שזה לא כואב, שזה משחרר. ואז המטפלת אמרה שצריך לדבר גם עליי, על מה שאני חווה". לדבריה, מאז היא מתמודדת עם תסמינים כמו מצבי רוח משתנים, התקפי זעם וסיוטים. אלה ממשיכים גם היום, בעצימות משתנה.
העלייה באבחון פוסט-טראומתיים במלחמה
לפי נתוני מכבי, בשנים 2022-2016 אובחנו בממוצע מדי שנה כ-3,400 פוסט-טראומתיים. בשנת 2023 הנתון קפץ ל-6,245 ובשנת 2024 הנתון זינק ל-8,234 אבחנות. ממוצע האבחנות בשנים 2024-2023 (כ-7,240 בשנה) גבוה בכמעט 4,000 אבחנות מהממוצע בשנים שלפניהן. מגמת העלייה נמשכת גם בשנה הנוכחית, כאשר ברבעון הראשון לבדו של 2025 ניתנו כבר כ-2,000 אבחנות.
"מדובר בנתונים מדאיגים, עם מגמת עלייה שלא ראינו אפילו באירועי משבר לאומיים קודמים לאורך השנים", אומרת ד"ר טלי שמואלי, פסיכיאטרית ומנהלת המחלקה לבריאות הנפש במכבי. לדבריה, העלייה מורגשת בפניות למרפאות בריאות הנפש בכל רחבי הארץ. "בתחילת המלחמה זה היה משמעותי הרבה יותר בדרום, אבל ככל שהזמן חולף והלחימה נמשכת זה רלוונטי לכל הארץ – הטילים מאיראן, הלחימה המתמשכת בעזה, אובדן החיילים, אלה אירועים טראומתיים שכל המדינה חווה".
ד"ר שמואלי גם מדגישה כי אבחנה של פוסט-טראומה אינה מופיעה רק בעקבות חשיפה ישירה לאירוע. "היום אנחנו יודעים שפוסט-טראומה יכולה להתפתח גם לאחר שמיעת עדות אישית, או מעצם הידיעה שאירוע טראומתי קרה לאדם קרוב, בן משפחה או חבר".
בנוסף, לדבריה של ד"ר שמואלי יש גם אירועים מן העבר שמתפרצים ברקע התקופה הקשה. "אחרי 7 באוקטובר היו לא מעט מטופלים שפנו אלינו בעקבות טראומה שצפה אצלם מהעבר, חלקם לחמו במלחמות קודמות – יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה והשנייה, ובזמנו הצליחו איכשהו להתמודד ולהמשיך הלאה", היא מספרת, "ככל שאנחנו חשופים ליותר אירועים טראומתיים, הסיכוי שנפתח בשלב מסוים הפרעה פוסט-טראומתית עולה".
למרות הנתונים המדאיגים, ד"ר שמואלי מבהירה: "יותר מ-80% מהאנשים יצליחו בסופו של דבר להישען על הכוחות הפנימיים שלהם ולא לפתח פוסט-טראומה. הגזע האנושי חזק מאוד", היא מסבירה.
מהם התסמינים של פוסט-טראומה?
לפוסט-טראומה יש שלושה שלבים מרכזיים. "השלב הראשון הוא תגובת הדחקה מיידית, שמתרחשת בטווח של עד 48 שעות מרגע האירוע. בשלב הזה עלולות להופיע תגובות כמו הלם, שוק, בכי בלתי נשלט, חוסר שינה, תחושת חרדה מציפה או ניתוק רגשי – תגובות נורמליות שמתאימות למצב טראומתי ובדרך כלל חולפות מעצמן", מסבירה ד"ר שמואלי.
ד"ר טלי שמואליצילום: תקשורת מכבי"השלב השני הוא הופעה של הפרעת דחק אקוטית, שבה התסמינים נמשכים מעבר ל-72 שעות ועד ארבעה שבועות. אם התסמינים אינם חולפים גם לאחר מכן, והמצוקה אינה פוחתת, מדובר כבר בהפרעה פוסט-טראומתית", היא מבהירה. היא מציינת כי הפרעה פוסט-טראומתית יכולה להופיע גם לאחר חודשים או שנים כתגובה לאירוע.
ד"ר טלי שמואלי: "מדובר בנתונים מדאיגים, עם מגמת עלייה שלא ראינו אפילו באירועי משבר לאומיים קודמים לאורך השנים. בתחילת המלחמה זה היה משמעותי הרבה יותר בדרום, אבל ככל שהזמן חולף והלחימה נמשכת זה רלוונטי לכל הארץ – הטילים מאיראן, הלחימה המתמשכת בעזה, אובדן החיילים, אלה אירועים טראומתיים שכל המדינה חווה"
לדבריה, זיהוי מוקדם של התסמינים וטיפול מתאים יכולים במקרים מסוימים לסייע למנוע הופעה של פוסט-טראומה מלאה. "אם התסמינים נמשכים יותר ממספר ימים, גורמים למצוקה קשה ופוגעים בתפקוד היומיומי, יש מקום לפנות לקבלת עזרה מקצועית".
החשיבות בטיפול
ד"ר שמואלי מסבירה כי קיימות דרכים רבות לטיפול בפוסט-טראומה. "הטיפול יכול לצמצם את התסמינים והמצוקה ולסייע בחזרה לתפקוד מלא, כשזה נמצא שם ברקע, כמו התמודדות עם מחלות אחרות".
איתי, שמטופל כבר למעלה משנה בטיפול פסיכותרפי, מדגיש את החשיבות בטיפול בפוסט-טראומה: "לאט-לאט אני מרגיש טוב יותר, אפילו שהתסמינים מופיעים עדיין בעצימות משתנה. במהלך התקופה הזו הבנתי שיש אינספור דרכי טיפול, ולכל אדם עשוי להתאים משהו אחר. גם אם שיטה אחת לא עובדת, זה לא אומר שאחרת לא תעזור. חשוב לזכור תמיד להיעזר בסביבה הקרובה – זה משמעותי מאוד".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.07.25
