"בתור רופאת משפחה, הרגשתי בשנים האחרונות, שיותר ויותר מטופלים פונים אלינו עם פניות שקשורות לבריאות הנפש, הכוללות דיכאון וחרדה, לעומת מטופלים אחרים", אומרת ד"ר מרינה מור שלום, סגנית ראש מערך הרפואה במכבי שירותי בריאות, ויוזמת המחקר המקיף שערכה קופת החולים שהתפרס על פני 12 שנים. "רציתי לבדוק אם מדובר במגמה בקרב כל המבוטחים".
לפי הנתונים, העלייה במספר מטופלי דיכאון וחרדה שפונים לרופאי המשפחה נמשכת זה למעלה מעשור - אך קיבלה תאוצה בשנים האחרונות.
1 צפייה בגלריה
"אני פוגשת אצלי במרפאה יותר ויותר מבוגרים שלא היה להם רקע קודם של התמודדות נפשית, והמלחמה שינתה את זה". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
מהמחקר עולה כי העלייה בקרב מטופלים שהגיעו לרופאים אלו עם דיכאון וחרדה כמעט והכפילה את עצמה, ועומדת על 94% - מ-146 אלף מטופלים ב-2013 ל-284 אלף ב-2024. גם מבחינת מספר הביקורים חלה עלייה ניכרת בשנים אלה - בעוד כמות הביקורים הכללית אצל רופאי משפחה עלתה ב-82% משנת 2013 ועד לשנת 2024, מספר הביקורים אצל רופאים אלה בקרב מטופלי חרדה ודיכאון זינק ב-117% - מ-1.6 מיליון ביקורים ב-2013 ל-3.5 מיליון ביקורים ב-2024.
ד"ר מור שלום מציינת כי הצורך בזמינות מטפלים בבריאות הנפש עלה משמעותית עם השנים, ולדבריה ימשיך לעלות בעקבות מלחמת חרבות ברזל. "אני פוגשת אצלי במרפאה יותר ויותר מבוגרים שלא היה להם רקע קודם של התמודדות נפשית, והמלחמה שינתה את זה. זה רק ילך ויגדל, עדיין לא ראינו את האפקט של המלחמה האחרונה", היא מסבירה.
ד"ר מרינה מור שלוםצילום: תקשורת מכביאף שהמחקר לא בדק את הסיבות מדוע בוחרים מטופלי חרדה ודיכאון לגשת לרופאי המשפחה, ההערכה בקרב החוקרים היא כי קיים קשר לעלייה בביקוש, לצד העומסים הקיימים על מערך בריאות הנפש במערכת הבריאות כולה, והתורים הארוכים לפסיכולוגים ופסיכיאטרים. "אין ספק שהזמינות של רופאי המשפחה גדולה יותר", אומרת ד"ר מור שלום.
לפי הנתונים, מטופלים עם דיכאון וחרדה מבקרים אצל רופאי המשפחה בשיעור הגבוה ב-45% משאר המטופלים. כך למשל, מטופלי דיכאון וחרדה ביקרו בשנת 2024 בממוצע 14.2 פעמים לעומת שאר המטופלים שביקרו בשנה זאת בממוצע 9.8 פעמים אצל רופאי המשפחה, כך למעשה כ-25% מהביקורים אצל רופאים בשנה זו הם כאמור של מטופלים עם דיכאון וחרדה. המחקר מצא עוד כי מאז 2013, אחוז המטופלים שרכשו תרופות לדיכאון וחרדה עלה ב-35%.
בכל הקשור לחלוקה למגדר, נמצא במחקר כי 64% מהמטופלים עם דיכאון וחרדה שמגיעים לרופאי המשפחה הן נשים. המחקר, שבוצע על ידי מערך הרפואה והמחלקה להערכה מדידה ומחקר יישומי בקופת החולים, בחן נתונים של כלל חברי הקופה בגילי 18 ומעלה בין השנים 2024-2013. בשנת 2015 נכנסה לתוקפה גם הרפורמה בבריאות הנפש, במסגרתה הועברה האחריות על מתן שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. מהלך זה השפיע גם כן לחיוב על בחירתם של המבוטחים לפנות לסיוע נפשי במסגרת קופות החולים.
לדברי ד"ר מור שלום, נדרש שינוי תפיסתי ומערכתי לטובת ריבוד המענים והכשרת מטפלים נוספים למענים קצרים ומיידיים לתחלואת הנפש הקלה כגון חרדה ודיכאון, בדגש על רופאי המשפחה שנמצאים בחזית. "כיום רופאי משפחה מוסמכים לתת מענה ראשוני, לכתוב מרשמים לתרופות פסיכיאטריות בעת הצורך, או להפנות לגורם מטפל מתאים. עם זה, צריך להכשיר את רופאי המשפחה, כך שנוכל להעניק למטופלים עם תחלואת נפש קלה, טיפול קוגניטיבי, סשן פסיכולוגי קצר במסגרת הביקור שלהם במרפאה", היא מסבירה. מהמחקר עולה גם כי מטופלי דיכאון וחרדה סובלים בשיעור גבוה יותר ממחלות כרוניות ביחס לשאר המטופלים: 84.2% מהמטופלים עם דיכאון וחרדה שפנו לרופאי משפחה, פונים גם לרפואה שניונית (לא כולל פסיכיאטר). מטופלי דיכאון וחרדה פונים יותר למיון, ומתאשפזים יותר במחלקות הפנימיות בבתי החולים.
"רופא משפחה יודע לתת מענה לתחלואה נפשית קלה", היא מסכמת. לדבריה, מתן המענה באופן רחב יותר אצל רופאי המשפחה יסייע גם בשבירת הסטיגמה, שקיימת עד היום. "אחת המטרות של הרפורמה בבריאות הנפש הייתה לייצר מצב שאנשים ירגישו בנוח יותר לפנות לטיפול. על אף השינוי הגדול שנעשה מאז, גם היום יש כאלה שחוששים ללכת לפסיכיאטר, וקבלת מענה אצל רופא משפחה תוכל לסייע".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.08.25
