"בגיל ההתבגרות, כשכל החברות שלי התחילו לקבל מחזור, שמתי לב שאני לא. לקחו אותי לבדיקה, עשו לי אולטרסאונד והרופא 'הנחמד' פשוט הכריז שאני עקרה, הוא אפילו צחק ואמר 'טוב, חסכת טמפונים'", נזכרת עדן שטרן (29) מגבעתיים ברגע שבו גילתה שהיא נולדה ללא רחם. מדובר בתסמונת נדירה בשם רוקיטנסקי (מאייר-רוקיטנסקי-קוסטר-האוזר MRKH), שמשפיעה על אחת מכל 5,000 נשים. אצל רוב הנשים שלוקות בתסמונת השחלות המייצרות את הביציות תקינות, אולם בשל היעדר רחם או קיומו של רחם קטן ולא מתפקד, לא תופיע וסת ולא ניתן יהיה לשאת היריון.
"הייתי המומה. לא אשכח את הרגע שאמא שלי ואני ירדנו במעלית ופשוט לא הפסקתי לבכות. בסוף אנחנו גדלים במציאות כזו שהקמת משפחה היא חלק מחלום הילדות של כולנו", סיפרה עדן. "אבל אחרי יום אחד שבכיתי בלי סוף, ראיתי שההורים שלי לוקחים את זה מאוד קשה וברגע אחד עשיתי סוויץ' עם עצמי ואמרתי 'אין לי מה לעשות עם זה, אני מפסיקה לבכות', ופשוט התרוממתי משם".
2 צפייה בגלריה
"הילד שלנו לגמרי, אבל מישהי אחרת נושאת אותו ברחם שלה". המסע של עדן ויאיר שטרן להורות באמצעות פונדקאית
(צילום: יאיר שגיא)
יותר מעשור אחרי הגילוי, עדן, מעצבת ואשת קריאייטיב, ובעלה יאיר (30), קבלן בנייה מתקדמת, מצפים לבנם הבכור שייוולד בקרוב בהליך פונדקאות. במקביל, כבר החלו השניים לגשש אחר פונדקאית נוספת. "זה יכול להיראות לאנשים מאוד מוזר. אין לנו תינוק בידיים עדיין, אז איך אנחנו יודעים שאנחנו רוצים להיות הורים לשניים?" שיתפה, "אבל אנחנו יודעים שהמטרה שלנו היא בסוף לגדול כמו שאנחנו גדלנו, במשפחה גדולה עם הרבה ילדים ושמחה בבית. מהרגע שמתחילים לחפש פונדקאית זה לספור שנתיים-שלוש קדימה".
עדן שטרן: "אחרי יום אחד שבכיתי בלי סוף, ראיתי שההורים שלי לוקחים את זה מאוד קשה וברגע אחד עשיתי סוויץ' עם עצמי ואמרתי 'אין לי מה לעשות עם זה, אני מפסיקה לבכות', והתרוממתי משם"
במשך שנים חיה עדן לצד הגילוי, אך התקשתה לשתף בהתמודדות שלה. "זה לגדול לצד תחושה של שונות מאוד גדולה, והסתרה פנימית. מבחינתי ידעתי שאסור לי לדבר על זה, כי אם מישהו יידע שנולדתי 'פגומה', במיוחד כשאת מחפשת זוגיות, את מרגישה שזה הופך אותך למשהו פחות אטרקטיבי", אמרה עדן. "היום אני במקום מאוד חזק. יאיר איתי, והוא הגב הכי חזק שיש, אז אני מרגישה שאני יכולה להיות חזקה עבור כל אותן נשים שאולי לא יכולות לדבר על זה עדיין".
משל העוגה
עדן ויאיר הכירו לפני שלוש שנים, ובניגוד למערכות יחסים קודמות, בחרה עדן לשתף את יאיר בסיפור שלה כבר בדייט השלישי. "היא סיפרה לי את זה בהכי כנות ופשטות שיש", נזכר יאיר. "היא תיארה לי את זה דרך 'משל העוגה' - שיש לה את כל המצרכים לעוגה, ופשוט אין לה תנור, אז היא צריכה לשים את העוגה שהכינה בתנור של מישהי אחרת, ואז בעצם הילד שלנו לגמרי, אבל מישהי אחרת נושאת אותו ברחם שלה. האמת שלא היה לי קשה לעכל את זה, ידעתי שאנחנו נסתדר".
לפני קצת פחות משנה עמדו השניים מתחת לחופה. הם מעידים כי הבחירה לגשת להליך פונדקאות ולא לאימוץ הייתה יחסית טבעית. את הפונדקאית, מור, איתרה עבורם אחות של עדן, דרך פייסבוק. "זה קשר מיוחד שקשה לתאר במילים. אנחנו מעריכים ומוקירים תודה על זה שמור עוזרת לנו להגיע למתנה הכי גדולה שאנחנו בעצם יכולים לקבל", אמר יאיר. עדן הוסיפה: "אני מרגישה כאישה שמור היא הריפוי שלי".
במקביל להמתנה המרגשת להולדת בנם, מחפשים השניים בימים אלה אישה שתעבור איתם את המסע בפעם השנייה. "דווקא עכשיו, כשהחיים במדינה שלנו מרגישים כל כך שבריריים, אנחנו בוחרים לאחוז חזק באור", כתבו בפוסט שפרסמו בפייסבוק. "אנחנו מחפשים לא 'פונדקאית', אלא אישה אמיצה, שתהפוך לשותפה אמיתית לדרך הזו".
יאיר שטרן על הפונדקאית: "זה קשר מיוחד שקשה לתאר במילים. אנחנו מעריכים ומוקירים תודה על זה שמור עוזרת לנו להגיע למתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לקבל"
הפוסט זכה תוך זמן קצר לאלפי שיתופים ותגובות. אלא שלא כל התגובות היו אוהדות: "כשיש לך כבר ילד אחד בדרך את מקבלת תגובות לפעמים בסגנון של 'בואי תני לאחרים', כי אין הרבה פונדקאיות ויש לא מעט אנשים שצריכים את העזרה. זו תחושה כזו שאנחנו צריכים להתנצל, קיבלתי גם פניות בפרטי ששאלו אותי למה אני לא מאמצת", שיתפה עדן. "אני מבינה את החשיבה, אבל צריך גם להבין אותנו כנשים. בסך הכול ביקשתי להיות אמא. נולדתי בלי רחם, אבל דווקא זכיתי שיהיו לי ביציות ואת הזכות להקים משפחה. והמסר מבחינתנו לפונדקאיות ששוקלות זה, שיידעו שעבורנו המצווה אדירה גם בילד השני והשלישי".
קול לאחרות
החיפוש אחר פונדקאית הוא רק השלב הראשון בתהליך ארוך ויקר, בעלות של מאות אלפי שקלים. "אם המדינה באמת מאמינה בערכי משפחה וילודה, היא לא יכולה להשאיר אותנו לבד", סיפרו הזוג שטרן. "וזה לא רק הסיפור שלנו. מאז הפוסט הציפו אותי נשים וגברים שסיפרו שהם חיים בדיוק את אותו כאב, רק בשקט. אני מרגישה שניתנה לי הזכות להיות הקול שלהם".
המסע שהם יצאו אליו רצוף אתגרים. "כיום בחברות היי-טק עובדים מקבלים מענקים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים על פונדקאות, והמדינה לא נותנת אפילו שקל לאזרחים שלה, שום הכרה או סיוע", תיארה. "גם קופות החולים עוד לא השכילו להבין שכאשר פונדקאית עושה בדיקות עבור התינוק שלנו, ההחזרים צריכים להיות מוכרים לנו כהורים מיועדים".
השניים מספרים גם על בירוקרטיה מתישה. "הוועדה לנשיאת עוברים קמה לפני 30 שנה ועד היום הם נראים ככה, ברמה שהייתי צריכה ללכת לבית דפוס ולהדפיס לכל חבר ועדה עותק של כל המסמכים שלנו ושל הפונדקאית. זה עד כדי כך מיושן", תיארה עדן. "ככל שזה יותר מסורבל, כך יש פחות נשים שהולכות להיות פונדקאיות. מישהי נותנת מעצמה דבר כל כך גדול, והמעט זה להפוך את התהליך לנגיש יותר".
"למה צריכים להכווין אותנו להביא ילד באוקראינה או בגיאורגיה כי שם זה פחות מסורבל? כאן הבית שלי. כאן המדינה שלי וכאן אני רוצה להביא ילד", הוסיף יאיר. "החוק בישראל נכתב ב-1996 ומאז כמעט לא השתנה. גם היום, כדי לרשום את הילד על שמנו, אנחנו נגררים להליך משפטי ארוך ומיושן. הגיע הזמן לעדכן את החוק למציאות של 2025 להפוך את התהליך ליעיל, מכבד ואנושי יותר".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.09.25
