לפני ימים אחדים נכנסה אחות בית החולים איכילוב בתל אביב לחדרו של החייל הפצוע ש' במחלקת השיקום, ובידה זר פרחים. השעה כבר הייתה חצות ולש' לא היה מושג ממי הזר. "חשבתי שהיא אולי התבלבלה", הוא מספר. אלא שאז אמרה האחות כי הזר נשלח אליו מעמרי מירן, החטוף שזה עתה שב הביתה - וביקש למסור זרי פרחים לכל החיילים הפצועים בבית החולים: "בת הזוג שלי עמית הייתה לידי והתחילה לבכות מהתרגשות".
ובכל זאת לרס"ן ש', מ"פ בגדוד 82 בשריון, עדיין דרך ארוכה להתמודד עם הכאב והפציעה. שלוש שעות בלבד לפני שהגדוד שלו היה צריך לצאת מעזה, ושבועיים לפני חזרתם של 20 החטופים החיים, ש' נפצע - לאחר שמחבלים פרצו אל המגנן שבו שהה הגדוד. ש' מאושפז כעת בבית החולים איכילוב, מתמודד עם השיקום ומחכה יותר מכל לשוב ולשרת בצה"ל.
5 צפייה בגלריה
"בת הזוג שלי עמית הייתה לידי והתחילה לבכות מהתרגשות". רס"ן ש' מ"פ בשריון נפצע במלחמה קיבל זר פרחים מהחטוף עמרי מירן
(צילום: יריב כץ)
החיים התהפכו
"הם הפעילו מטען על הטנק בכניסה לעמדה, ובחסות הפיצוץ נכנסו שלושה מהם למגנן, אחד הגיע שניים-שלושה מטרים מהטנק שלי וביצע ירי מסיבי, כעשרה כדורים", נזכר ש' בהיתקלות עם המחבלים. כדור אחד פגע ברגלו הימנית. ארבעה לוחמים נוספים נפצעו בתקרית.
על אף ההפתעה, הצליחו הלוחמים לחסל את המחבלים בתוך דקות: "אני זוכר הכול, הייתי בהכרה מלאה - הלם מצד אחד, אבל גם אדרנלין גבוה מאוד מצד שני. אני גם מ"פ, אז ישר התחלתי לנתח את הסיטואציה. כמו כל מפקד, הדבר הראשון שעובר בראש זה מה קורה עם הפקודים שלי", הוא מספר. "בתפיסה שלי הרגל שלי נקטעה, כי מהברך ומטה לא הרגשתי כלום. אמרתי לעצמי 'אוקיי, הרגל נקטעה', אבל נהג הטנק איבד כמויות של דם - והיה לי חשוב שיקבל קודם את הטיפול".
רס"ן ש' משחזר: "הם הפעילו מטען על הטנק בכניסה לעמדה, ובחסות הפיצוץ נכנסו שלושה מהם למגנן, אחד הגיע שניים-שלושה מטרים מהטנק שלי וביצע ירי מסיבי, כעשרה כדורים. זה נגמר ברגע. בתוך שלוש דקות הפכתי ממ"פ עם 70 אנשים תחתיו, לבן אדם שצריך ללמוד ללכת. זה כאפה, אתה לא אותו בן אדם"
סגן מפקד הפלוגה, שהגיע למקום במהירות, הניח לש' חוסם עורקים על הרגל. "הייתי בהמון אירועים במהלך השירות, נלחמתי הרבה, אבל אף פעם זה לא פגע באופן ישיר בי או בפקודים שלי, וכשזה קורה אתה פתאום מקבל פרספקטיבה אחרת על המלחמה, על החיים", מתאר ש'. "זה נגמר ברגע. בתוך שלוש דקות הפכתי ממ"פ עם 70 אנשים תחתיו, לבן אדם שצריך ללמוד ללכת. זה כאפה, אתה לא אותו בן אדם".
ש' פונה לאיכילוב עם פציעת ירי מסכנת חיים בירך ימין. ד"ר תומר בן טוב, מנהל שירות טראומה אורתופדית באיכילוב, מסביר כי לאחר טיפול ראשוני "ש' הוכנס לניתוח דחוף לקיבוע השבר המרוסק בירך. למזלו לא נפגעו כלי דם גדולים ועצבים".
לאחר אשפוז בטיפול נמרץ, ולאחר מכן במחלקה האורתופדית, בימים האחרונים החל ש' את תהליך השיקום. "אני מרגיש טוב. הפציעה יכלה להיות הרבה יותר גרועה, מסתכלים על הצד החיובי. אני לא יכול עדיין לעמוד או ללכת, אבל זה יגיע".
"אחזור לצבא בכל מחיר"
רס"ן ש', שלחם במשך חודשים בחזית הדרומית והצפונית, סיפר על הגעגוע לפלוגה. "דווקא ברגעים האלה, כשהמלחמה נעצרה, אתה רוצה להיות איתם, להזכיר להם שלא נלחמו לחינם". מה שנותן לו כוח יותר מכל, זו המחשבה על סוף התהליך. "אני אחזור לצבא בכל מחיר. לא הייתה דילמה לשנייה שאני אחזור לאותו מקום, לאותו תפקיד, לאותה משמעות".
המ"פ מהשריון מתאר גם את התמיכה הגדולה מהמשפחה, בת הזוג והחברים. "הם נמצאים פה מהבוקר ועד הלילה. אתה יכול 'להתמסכן' ולהישאר במיטה, אבל אתה יכול גם להסתכל על זה שעוד כדור שהיה נורה לפה או לפה, ולא היית בחיים, וזה הרבה יותר נכון להסתכל על זה כך, כי קיבלנו את החיים במתנה".
"תה רואה שעוד חטוף חוזר, ועוד אחד מגיע לבית החולים, ועוד מסוק נוחת. זו הייתה תחושה מטורפת לראות את כולם חוזרים, מתאחדים עם המשפחות שלהם. הם ראויים לַכל, שרק יהיו בריאים ומאושרים. זה נתן לנו אנחת רווחה וחיוך, עוד מקור כוח להמשך השיקום"
בשבוע שעבר, ערב חג שני של סוכות, שבו לישראל 20 החטופים החיים לאחר יותר משנתיים בשבי חמאס. ש' צפה בשידור מבית החולים. "אתה רואה שעוד חטוף חוזר, ועוד אחד מגיע לבית החולים, ועוד מסוק נוחת. זו הייתה תחושה מטורפת לראות את כולם חוזרים, מתאחדים עם המשפחות שלהם. הם ראויים לַכל, שרק יהיו בריאים ומאושרים. זה נתן לנו אנחת רווחה וחיוך, עוד מקור כוח להמשך השיקום".
"אני חושב שכל אחד שלבש מדים, בכל דרגה, מאחרון הלוחמים ועד אחרון המפקדים, החטופים היו הדבר העיקרי מול עיניו בכל בוקר בשנתיים האלה", מוסיף ש'. "יש עוד דברים כמו השקט בעוטף והשמדת חמאס, ולשם אנחנו שואפים, אבל אני חושב שמבחינת כולם החטופים היו מעל הכול".
לזכור את החללים
ובתוך כל ההתמודדות עם הפציעה והכאב, ש' עדיין נפעם מהמחווה המרגשת של עמרי מירן. "הוא היה שנתיים בשבי, אני יכול רק לדמיין בסיוטים שלי מה עבר שם - ואחד הדברים הראשונים שהוא עושה כשהוא משתחרר, זה אומר תודה למי שנלחם למענו. זה אחד הדברים המרגשים והמצמררים שיכולים לקרות. זה היופי בעם שלנו, שכל אחד יודע להגיד כמה האחר הוא טוב".
5 צפייה בגלריה
"ה היופי בעם שלנו, שכל אחד יודע להגיד כמה האחר הוא טוב". רס"ן ש' מתמודד במסע השיקום
(צילום: יריב כץ)
ש' ביקש למסור תודה לעמרי. "אם הייתי פוגש אותו בעצמי הייתי אומר לו שאני שמח שהוא בבית ומתחיל את החיים שלו מחדש, וכמה מגיע לו, ושאין לי מילים להודות לו על עצם המחשבה עלינו, הפצועים. באותו רגע כשאתה מקבל את הזר וההערכה - לא כואב לך כלום".
ש' מבקש גם להעביר מסר לציבור: "המורל גבוה, גם בקרב הפצועים. כל אחד שלם עם הפציעה ב-100 אחוזים והיינו עושים את זה עוד 100 פעמים, וגם נעשה את זה, ויש לנו מדינה יפה, אז בואו נשמור עליה".
הוא קורא שלא לשכוח את הלוחמים שנפלו בקרב. "אנחנו פה ובחיים. ייקח לנו שנה, שנתיים או חמש, אבל אנחנו נחזור לתפקוד ולמשפחות, אבל אסור לשכוח את החללים, מעל 900 משפחות שלא יקבלו את יקיריהן בחזרה". ולשאלה אם ייקח איתו את הזר הביתה, הוא מחייך ועונה: "בטוח".
פורסם לראשונה: 00:00, 23.10.25
