במהלך סיור שגרתי בכביש 4, הבחין רס"ב איוון פופוב (42), סייר במשטרת התנועה הארצית, ברכב שנעצר בשולי הדרך, ובאופן חריג בצד שמאל של הכביש. "חשבתי בהתחלה שהוא ריק, אבל אז ראיתי אדם שמנופף בידו, לא מתקשר או מדבר, כאשר חצי גופו משותק", הוא משחזר. פופוב הזעיק מיד את צוותי מד"א, ובמקביל חיפש אחר תעודה מזהה, והתקשר לאביו של הנהג. "הוא אמר לי שהוא אדם בריא בדרך כלל, אז הבנתי שזה חריג. חששתי לחייו, וניסיתי לזרז את האמבולנס".
עבור עידן מוצניק (45) מראשון-לציון זה היה אמור להיות עוד בוקר שגרתי בדרכו לעבודה. "איך שנכנסתי לאוטו כבר הרגשתי לא טוב, אבל אמרתי לעצמי שזה רק סחרחורת, וזה יעבור", הוא מספר. אלא שאז, כשהוא באמצע כביש סואן, החל להרגיש שהוא מתקשה לראות, איבד תחושה בצד ימין של הגוף וגופו קרס על המושב לצידו. "לא יכולתי להזעיק עזרה, יצא לי קצף מהפה, זה היה קשה", הוא נזכר בדמעות. באורח נס, הצליח לעצור את רכבו בבטחה בשולי הדרך. במשך שעה וחצי שכב ברכבו חסר אונים, בהכרה מלאה. "אני זוכר ששמעתי איזו תוכנית ברדיו עד הסוף, ואמרתי לעצמי 'הם לא יגיעו בחיים'".
אלא שאז הגיע למקום איוון, וחייו של עידן ניצלו. צוותי מד"א פינו אותו למרכז הרפואי שיבא (תל השומר) כשהוא סובל משבץ איסכמי – קריש דם בעורק שגרם לחסימה של זרימת הדם למוח. הוא הוכנס באופן מיידי לצנתור, ואושפז במחלקת טיפול נמרץ. לאחר שבוע הועבר לשיקום בבית החולים השיקומי רעות בתל-אביב. בשבוע שעבר, לאחר שלושה חודשי שיקום אינטנסיביים, נסגר המעגל בפגישה מרגשת כאשר עידן פגש בפעם הראשונה את איוון, השוטר שהציל את חייו. "זו סגירת מעגל מטורפת", אמר עידן. "אם הוא לא היה מגיע, הייתי מת. עוד שתי דקות וזהו, לא יותר. כשהגעתי לבית החולים אמרו לי שהחסימה הייתה 90%, לא יודע איך הם הצילו אותי. זה היה פשוט נס אחרי נס".
עידן סיפר שהוא ומשפחתו ניסו לאתר בחודשים האחרונים את מי שהציל את חייו, אך ללא הצלחה. "לנצח אהיה אסיר תודה", הוא אומר. איוון, שהתרגש מאוד מהמעמד, סיפר שהוא שמח לראות שעידן שב לדבר ולתפקד. "אז הוא לא תיקשר בכלל, היה אדם אחר", אמר. "אני מאחל לו החלמה מהירה וחזרה לשגרה". שרון, אשתו של עידן, התקשתה להסתיר את התרגשותה כשפגשה את איוון בכניסה לבית החולים. "אתה השוטר שהציל את בעלי? איך עצרת שם? כמה פעמים עוברים ליד רכב תקוע, זה נס. תודה". "פשוט ראיתי רכב תקוע ועצרתי לסייע", השיב לה איוון.
ד"ר דיאנה גולדין, מנהלת מחלקת השיקום שבה אושפז עידן בבית החולים השיקומי רעות, סיפרה כי הוא הגיע כשהוא מרותק לכיסא גלגלים וסובל מפגיעה בתפקוד בפלג גוף ימין, קשיי דיבור וקשיי בליעה ונזקק לסיוע בפעולות יומיומיות בסיסיות. "מי שמצא אותו באמת הציל אותו, כי אילו היה ממתין עוד, ייתכן שכבר היה מאוחר מדי לטפל בקריש הדם, והנזק היה עלול להיות חמור יותר ואף בלתי הפיך", אמרה. "מרגש מאוד לראות את עידן משוחח ומתראיין באופן רהוט, שוטף וקוהרנטי. זה סיפוק גדול".
בחודשים האחרונים עבר עידן שיקום אינטנסיבי, עם צוות מקצועי של רופאי שיקום וטיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, תזונה ודיאטה ורפואה משלימה שיקומית. "המטפלים היו מדהימים. הם לימדו אותי הכל מחדש – ללכת, לדבר, להתקלח, אפילו לחשוב. אני חייב להם הרבה מאוד", מספר עידן. לדבריו, ההתחלה לוותה בקשיים פיזיים ורגשיים רבים. "הייתי צריך לקבל החלטה אם ללכת על הדרך הקלה, וליפול עד הסוף למטה, או לבחור בדרך הקשה – להתרומם, לקחת את השיקום כפרויקט חיים ולהצטיין בו, וכך עשיתי".
"אני זוכרת שהתקשרתי למרפאה בעיסוק ואמרתי לה שאני לא מצליחה להבין למה עידן שוכב במיטה סטטי, ולא מתהפך על הצד", נזכרת אשתו שרון. "ואז היא הסבירה לי שזה דורש המון פעולות, ריכוז של השרירים והגוף. זה דברים כל כך בסיסיים תפקודית שאנחנו לוקחים כמובן מאליו".
חלק מרכזי בשיקום כלל גם ליווי של עובדת סוציאלית ותמיכה רגשית. "כל הזמן אמרתי שהדבר הכי קשה זה לא ההתמודדות הפיזית, אלא הנפשית, הרגשית", מספר עידן. "זה שאתה לא יכול להתקלח לבד, להתלבש לבד, לנשום לבד. כל דבר צריך להרים אותך, ללכת איתך, זה היה נורא". "לא אחת אנחנו מזהים אצל מטופלים שעברו שבץ מוחי כי ככל שחוזרת ההבנה ויש שיפור במצב הקוגניטיבי, הם מתחילים להפנים את ממדי הפגיעה המשמעותית שחוו, ואז לעיתים חלה ירידה במצב הנפשי", מסבירה ד"ר גולדין. "יש מטופלים שמפתחים תסמינים של דיכאון וחרדה, שנובעים מהאי-ודאות – האם יצליחו לחזור לעבודה, למשפחה, כמה ישתפר מצבם".
ד"ר גולדין מסבירה כי בשנים האחרונות חלה ירידה בגיל המטופלים שלוקים בשבץ. לדבריה, גורמי סיכון לשבץ בגיל צעיר כוללים בין השאר הפרעה בקרישיות הדם, עודף משקל, יתר לחץ דם, סוכרת, חוסר פעילות פיזית, עישון, ולעיתים אף מדובר בתופעות לוואי כתוצאה משימוש בחומרים מזיקים כגון סמים או אלכוהול. היא מדגישה כי יש להקשיב לגוף ולתסמינים האקוטיים, ולא להמתין עד לביטוי "סוער יותר" של האירוע המוחי, שעלול לגרום גם לפגיעה קשה יותר.
בשבוע שעבר עידן השתחרר מאשפוז במחלקת השיקום, וכעת הוא ממשיך במסגרת אשפוז היום השיקומי בבית החולים. מאז האירוע מסתכל עידן על החיים אחרת. "אני יותר רגוע, יותר שלו, זה שחזרה לי העצמאות זה הדבר הכי גדול שקרה לי. פתאום אתה עושה שוב לבד דברים שהם מובנים מאליהם. זה היה הרגע שהבנתי שיצאתי מזה".
עידן: "המטפלים היו מדהימים. הם לימדו אותי הכל מחדש – ללכת, לדבר, להתקלח, אפילו לחשוב. אני חייב להם הרבה מאוד. הייתי צריך לקבל החלטה אם ללכת על הדרך הקלה, וליפול עד הסוף למטה, או לבחור בדרך הקשה – להתרומם, לקחת את השיקום כפרויקט חיים ולהצטיין בו, וכך עשיתי”
פורסם לראשונה: 00:00, 09.11.25
