"החלום שלי הוא שילד באשקלון ובעוטף יקבל את אותו טיפול מדויק כמו ילד בתל אביב", מספרת ד"ר הילה יונה בלום, מתמחה ברפואת ילדים בבית החולים ברזילי. הפערים בין המרכז לפריפריה ידועים ומוכרים זה שנים, ונתוני דוח כוח האדם של משרד הבריאות לשנת 2023 משקפים זאת היטב: שיעור הרופאים המועסקים במחוז תל-אביב, ביחס ל-1,000 תושבים עומד על חמישה, בעוד במחוז הצפון המספר צונח ל-3.2 ובמחוז הדרום ל-2.7.
כדי להתמודד עם הפערים האלה ממשיכים לקדם במשרד הבריאות את "כוכבים לרפואה" בניסיון לתקוע יתד בפריפריה, להרחיב את כוח האדם שם ולהכשיר דור חדש של רופאות ורופאים מצטיינים בנגב ובגליל. אחת מכ-60 המתמחים ב-17 בתי חולים מאז 2021 היא ד"ר בלום, והכוכבים המגויסים לתוכנית הם מתמחות ומתמחים מצטיינים במקצועות: פנימית, רפואת ילדים, פסיכיאטריה, הרדמה, התפתחות הילד ושיקום. הם מקבלים ליווי אישי ממנטורים בכירים, הכשרות בניהול ומנהיגות, השתלבות במחקרים חדשניים והזדמנות להיות חלק מקהילה רפואית מקצועית תומכת. "רפואה איכותית לא נמדדת במרחק מהמרכז, אלא באנשים שמובילים אותה", מדגישים במשרד הבריאות. "כל אזרח, אם בצפון, בדרום או במרכז, זכאי ליהנות מאותה איכות של טיפול רפואי".
ד"ר הילה יונה בלום: "אני לא רק מתמחה שמנסה לשרוד את השנים הקשות של ההתמחות, אלא חלק מרקמה שמעצבת את מערכת הבריאות. זו הציונות המודרנית - רפואה טובה מתחילה בנוכחות, לא במיקום. אני רוצה להיות עוגן עבור אחרים ולהילחם למען מצוינות בפריפריה"
"ה'למה' חשוב יותר מה'איפה' וה'איך'", אומרת ד"ר בלום. בעקבות המלחמה ומשבר אישי שחוותה עם פטירתו של אביה, הבינה מדוע בחרה דווקא במסע הזה מתוך תחושת שליחות. ד"ר בלום היא בוגרת תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן, ולימודי רפואה בתוכנית ארבע-שנתית בפולין. את הסבבים הקליניים עשתה בארץ בכמה בתי חולים, ולאחר מכן החלה סטאז' בבית החולים קפלן ברחובות ובהמשך בשיבא.
כתושבת מרכז הארץ בחרה ד"ר בלום לבצע את ההתמחות דווקא בבית החולים ברזילי באשקלון. "הרפואה פוגשת כאן חיים שהם חשופים לגמרי. אפשר לבחור בחיים נוחים יותר ולעבוד קרוב לבית, אבל כאן השינוי הרבה יותר משמעותי". כשהציעו לה להצטרף ל"כוכבים לרפואה" לקחה את ההזמנה בשתי ידיים, ולמרות הדרך הארוכה והצורך המורכב לתמרן בין משפחה וילדים לתורנויות, היא חשה שהעוטף והפריפריה זקוקים לשינוי. "זה גם לטפל בילדים ולעסוק במה שאני הכי אוהבת, וגם להשפיע ולבנות עתיד טוב יותר בפריפריה".
התוכנית "כוכבים לרפואה" החלה לפעול לפני כשלוש שנים כדי לעודד רופאים מצטיינים להשתלב בנגב ובגליל. רייצ'ל ברנר שלם, מנהלת אגף בכיר תכנון כוח אדם במשרד הבריאות, מסבירה כי התוכנית נשענת על שני עקרונות מרכזיים: בחירת המתמחים הטובים ביותר, בעיקר כאלה בעלי זיקה לפריפריה, ומתן ערך מוסף משמעותי במהלך ההתמחות. "אנחנו מחברים אותם למעטפת עמוקה מאוד של מקצועיות. כך למשל, בתחום המחקר שיותר חלש בפריפריה, אנחנו מפגישים את המתמחים עם בכירים שעורכים מחקרים, יוצרים להם מגוון של אפשרויות וגם נותנים מענק כספי למחקר". בתחום המנהיגות לומדים המתמחים איך מובילים תהליכים, וחלקם כבר מקדמים פרויקטים של ממש. "איך אמר לי מתמחה פעם, 'התרגלתי להיות התחתית של שרשרת המזון', לכן אנחנו רוצים שלא רק יעבדו קשה במחלקה, אלא גם יוכלו ליצור פרויקטים יותר משמעותיים", היא מוסיפה.
מנהיגי הדור הבא
לדברי ברנר שלם, המטרה היא להפוך את המתמחים לאבן שואבת עבור המתמחים העתידיים. "התוכנית עונה בסופו של יום על חשש אמיתי של מתמחים כי אם יעברו התמחות בנגב או בגליל ולא בבתי החולים במרכז הארץ, יקבלו הכשרה פחות טובה, ואת זה אנחנו רוצים לשנות", היא מסבירה. "אחת המשימות היא להפוך אותם למנהיגים של הדור הבא, שיהפכו בעצמם להיות מגנט שאנשים יילכו בעקבותיהם. בסוף, כשמקבלים החלטה לגבי ההתמחות, מחפשים את המנטור שנותן לך השראה, ואנחנו שואפים ליצור את הדמויות האלה בנגב ובגליל".
נוסף על המעטפת המקצועית, המשתתפים בתוכנית מקבלים מענק כלכלי וליווי 360 למשפחותיהם, מתוך ראייה כי לחיות בפריפריה זה לא אתגר שהוא רק מקצועי, אלא גם משפחתי, בדומה לרילוקיישן. "אנחנו מסייעים כדי להקל עליהם בתעסוקה לבני הזוג, חינוך, דיור", אומרת ברנר שלם.
ד"ר רומן סונקין (37) התגורר כמעט כל חייו בנגב, תחילה במצפה רמון ובשנים האחרונות בבאר שבע עם בת זוגו, רופאה גם היא, ושתי בנותיו הצעירות. סונקין למד תואר ראשון ברפואת חירום באוניברסיטת בן גוריון והמשיך ללימודי רפואה בתוכנית הארבע-שנתית בפולין. את הסבבים הקליניים עשה בכמה בתי חולים ברחבי הארץ. בשלוש השנים האחרונות הוא מתמחה ברפואה פנימית בבית החולים סורוקה. שנה לתוך ההתמחות קיבל הצעה מרכזת התוכנית, לאחר שסגן מנהל בית החולים המליץ עליו. "אני לא נוטה להגיד לא להזדמנויות", הוא אומר.
"הפערים בין פריפריה למרכז קיימים בכל התחומים, וברפואה הם עמוקים יותר", מסביר ד"ר סונקין. לדבריו, הוא חווה את הפערים גם ברמה האישית וגם כרופא. "חוויתי אותם עם סבא וסבתא שלי ז"ל, עם אבא שלי כשהיה מאושפז, ואפילו עם הבת שלי שנאלצה לעבור לפני פחות משנתיים ניתוח שהתבצע בסוף במרכז, בגלל עניין של תורים. גם מול המטופלים שלי - זה מתסכל לבשר להם שבדיקה או טיפול ייקחו זמן, כשאני יודע שבמרכז היו מקבלים תור מהר יותר".
ד"ר רומן סונקין: "הפערים בין פריפריה למרכז קיימים בכל התחומים, וברפואה הם עמוקים יותר. אפילו הבת שלי נאלצה לעבור לפני פחות משנתיים ניתוח שהתבצע בסוף במרכז, בגלל עניין של תורים"
ד"ר סונקין מדגיש כי התוכנית מסייעת לסלול את הדרך לשינוי. "המשאב היקר ביותר במערכת הבריאות הוא בני אדם, והדרך לגייס אותו היא לייצר סביבת עבודה טובה, מפתחת, מקיימת. זה אפשרי עם מנהלים טובים". הוא מוסיף כי התוכנית מעניקה כלים הן במישור המיידי והן לטווח הארוך. "יש לי כלים פרקטיים ביום-יום במחלקה שמסייעים לי בניהול הסטאז'רים, ובמקסום הסיכויים שירצו להתמחות אצלנו במחלקה. בטווח הארוך אלה כלים לתפקידים ניהוליים יותר. בזכות התוכנית אני מרגיש שאני דוחף אנשים בעמדות כוח לפעולות שמשפרות את המחלקה מבחינה מקצועית וניהולית".
ד"ר בלום, שנמצאת בשנת ההתמחות השנייה, כבר מתכננת להישאר בדרום בסיום ההתמחות. "זו תוכנית שנותנת תחושת בית ומשפחה במערכת שלפעמים לא סופרת את המתמחה הקטן", היא מתארת. "יש תחושה שיש יד איתנה שאומרת 'רק תחלמי ונגשים'. זה גרם לי להבין שאני לא רק מתמחה שמנסה לשרוד את השנים הקשות של ההתמחות, אלא חלק מרקמה שמעצבת את מערכת הבריאות. זו הציונות המודרנית - רפואה טובה מתחילה בנוכחות, לא במיקום. אני רוצה להיות עוגן עבור אחרים ולהילחם למען מצוינות בפריפריה".
"לייצר שליחות אמיתית"
עד כה נפתחו שלושה מחזורים של התוכנית, ובהם כ-60 מתמחים. היעד: 150 מתמחים עד סוף 2026. התוכנית פועלת בבתי חולים בנגב ובגליל, בעיקר במקצועות נדרשים כגון פסיכיאטריה והרדמה, ובשנה הבאה תתרחב גם לתחומי השיקום והתפתחות הילד, על רקע המחסור שהחריף מאז המלחמה.
בהמשך צפויים להיפתח מחזורים נוספים ברפואה פנימית וברפואת ילדים - תחומים שנמצאים גם כן במחסור משמעותי, ולדברי ברנר שלם מהווים את "הליבה של בית החולים והטיפול השוטף, ובעלי חשיבות מרכזית בהכשרת דורות של סטודנטים לרפואה".
ברנר שלם מציינת כי מאז 7 באוקטובר עלה עוד יותר הצורך בצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז. "הייתה תקופה ארוכה שאנשים לא יכלו לחיות בבתים שלהם, שהייתה עזיבה וחוסר יציבות, וזה השפיע על הרבה מאוד אנשים וגם על הרופאים שחיים ועובדים שם. בנהריה למשל עבדו כמעט שנה שלמה מתחת לקרקע, וזה פגע ביכולת להביא רופאים לצפון". מן העבר השני, ברנר שלם אומרת כי בעקבות המלחמה נצפתה התגייסות רחבה ומשמעותית, שנמשכת גם היום, של "אנשים שקמו ואמרו לעצמם 'טובת המדינה, טובת הגליל והנגב זה עלינו'".
במשרד הבריאות מציינים כי כבר היום ניכרת השפעה חיובית של התוכנית. "יש מחלקות שאנחנו ממש רואים בהן פריחה, שהפכו להיות מבוקשות לאחר שנים שלא היו כאלה, וכן מתמחים בולטים שכבר נבחרו לשבת בוועדות קבלה של מתמחים אחרים, או להוביל יוזמות ייחודיות, כמו למשל הקמת מרפאת להט"ב ראשונה בצפון", אומרת ברנר שלם.
את המבחן האמיתי רואים במשרד הבריאות בסיום תקופת ההתמחות, אז הם מקווים כי המתמחים אכן יישארו בצפון או בנגב בתור מומחים ומומחים בכירים. המתמחים אמנם חותמים על התחייבות של שנה וחצי עד שנתיים, אך לדברי ברנר שלם, "אני לא רואה בזה מחויבות פורמלית. הסיפור האמיתי הוא לייצר אצלם רצון ושליחות אמיתיים להישאר בנגב ובגליל".
לאורך השנים הוקמו תוכניות שונות שהעניקו תמריצים כספיים למתמחים, אך הן לא הוכיחו את עצמן. ברנר שלם אומרת כי "כוכבים לרפואה מייצרת קשר אישי, עשייה, משהו מהותי יותר מאשר סתם לזרוק כסף, בייחוד כשמדובר בכסף ציבורי שצריך לגעת בו בכפפות של משי. אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לעשות הרבה יותר עם פחות כסף".
הפנייה למתמחים נעשית לרוב כבר בתקופת הסטאז', ועבור מנהלי המחלקות מדובר בכלי גיוס משמעותי. אמיר טולדנו, מנהל התוכנית, מסביר שמתוך מספר רב של מועמדים נבחרים בפינצטה בין 25-20 כוכבים במחזור, לאחר הליך מיון קפדני שכולל את היותם בוגרי פקולטות לרפואה בארץ או לחלופין בוגרי מוסדות מצטיינים בחו"ל, מכתבי המלצה ממנהלי מחלקות, ראיון בוועדת הקבלה לתוכנית והגשת תוכנית מחקר פורץ דרך, או יוזמה משמעותית לשיפור מערכת הבריאות באזורם. "החזון הוא להפוך את בתי החולים באזורי הפריפריה למרכזי מצוינות שמושכים אליהם כוח אדם איכותי, ומשפיעים על דמותה של מערכת הבריאות הישראלית בשנים הבאות".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.12.25
