ילדים בשכונות חרדיות מקבלים זכאות לקצבת אוטיזם בגיל 4.7 בממוצע, כשנתיים מאוחר יותר מילדים בשכונות לא-חרדיות - ובכך מחמיצים את חלון הזמן הקריטי לטיפול אפקטיבי. כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב שנערך בשיתוף מכון KI, המכון הישראלי למחקר יישומי בבריאות חישובית, ומתפרסם הבוקר (יום ד').
המחקר מצביע גם על פערים משמעותיים בחברה הערבית ובשכונות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, שם פחות ילדים מגיעים לאבחון, למרות חשיפה גבוהה לגורמי סיכון, בכללם גורמים סביבתיים, גיל הורי מתקדם וגורמי סיכון טרום-לידתיים ולידתיים שונים.
לדברי החוקרים - ד"ר שרית סילברמן, ד"ר גיא עמית וד"ר יאיר צדקה - ניתן לצמצם את הפערים כבר בטווח המיידי באמצעות מינוף התשתית הקיימת של מערך טיפת חלב, לצורך זיהוי מוקדם של ילדים בסיכון. "להערכתנו, הילדים ש'מתפספסים' הם בעיקר כאלה שנמצאים בתפקוד יחסית גבוה, שאולי מצליחים להסתדר ביומיום, אך עדיין זקוקים לתמיכה", אומרת ד"ר סילברמן. לדבריה, ועל רקע זמני המתנה ארוכים במיוחד לאבחון במערך התפתחות הילד, במגזר החרדי "יש פחות כלים להתמודד עם עיכוב התפתחותי, לצד פערים בנגישות לאבחון במגזר הפרטי, וייתכן גם חשש מפנייה לאבחון ומהתמודדות עם הבירוקרטיה".
ד"ר שרית סילברמןצילום: רבקה סיגלהבשני העשורים האחרונים חלה בישראל, בדומה למגמה העולמית, עלייה דרמטית בשכיחות אבחנות אוטיזם. בתקופה זו עלו שיעורי האבחנות פי 20: מכ-1 לכל 1,000 ילדים ב-2005 לכ-20 לכל 1,000 ילדים ב-2025. עם זאת, המחקר החדש חושף כי צמיחה זו איננה שוויונית, וכי נוצר מצב פרדוקסלי שבו על אף מערך התמיכה הנרחב שהמדינה מספקת, קיימים פערים בנגישות אליו בין קבוצות אוכלוסייה.
במחקר נכללו 16,993 ילדים. החוקרים בחנו את גיל האבחון של אוטיזם בישראל באמצעות נתונים ממערכת תחנות טיפת חלב ונתונים מהמוסד לביטוח לאומי על מועד קבלת הזכאות לקצבה.
הנתונים חשפו כי הגישה לאבחון מוקדם, שהוא השלב הקריטי להתערבות אפקטיבית לקידום הילד, תלויה במידה רבה באזור המגורים ובשיוך המגזרי: ילדים מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים ביותר קיבלו זכאות בממוצע 1.3 שנים מאוחר יותר מקבוצות המעמד החברתי-כלכלי הבינוני-עליון (גיל 4 לעומת 2.7 שנים).
בניתוח לפי קבוצת אוכלוסייה, בקרב ילדים יהודים נמצא דפוס בולט של ירידה הדרגתית בגיל הזכאות ככל שרמת האשכול החברתי-כלכלי עלה, בעוד שבקרב ילדים לא-יהודים הפערים היו מצומצמים יותר.
-לפי הרכב הדתיות של השכונה, ילדים המתגוררים בשכונות בעלות רוב חרדי מאובחנים ומקבלים זכאות באיחור משמעותי בהשוואה לילדים יהודים בשכונות לא חרדיות בגיל 4.7 בממוצע, לעומת 2.7 בממוצע - מה שמעכב את כניסתם למערך התמיכה. במרכז טאוב מסבירים כי עיכוב של שנתיים פירושו שהילד מתחיל לקבל טיפול וסיוע רק בשלב מתקדם של גיל הגן, כאשר חלון הזמן הקריטי להתערבות מוקדמת חלף ברובו. "התוצאה העגומה היא ילדים שאינם מקבלים הזדמנות שווה להשתלב בחברה ולמצות את הפוטנציאל שלהם רק בגלל הרקע שלהם", אומרת ד"ר סילברמן. "הפתרון נמצא בהישג יד ואינו מצריך השקעה גדולה של משאבים".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.02.26
