"הטיפול האימונותרפי הוא מתנה משמיים. זה דומה לגילוי האנטיביוטיקה. אם הגידול מתאים לטיפול הזה, זו ממש זכייה בפיס", כך מספרת אורי בן דב (67), שחלתה בסרטן ריאות גרורתי לפני כשש שנים, והחלימה ממנו.
בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית בתחום האימונותרפיה - שיטת טיפול המסייעת למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף תאים סרטניים. טיפולים רבים מסוג זה כבר אושרו, וחלקם אף ניתנים לחולים במסגרת סל הבריאות. "מטופלים כמו אורי, שבעבר תוחלת החיים שלהם הייתה כחצי שנה, יכולים כיום להבריא מסרטן ריאות גרורתי", אומר פרופ' ניר פלד, מנהל האגף האונקולוגי במרכז הרפואי שערי צדק. ברחבי העולם מציינים היום (ד') את יום המודעות הבינלאומי למחלת הסרטן, יוזמה של ארגון הסרטן הבינלאומי (UICC).
בן דב אובחנה בשנת 2020 עם סרטן ריאות גרורתי (שלב 4), עם גרורות גם במוחה. "המחלה התגלתה לאחר שחשתי בכאבי ברכיים חזקים מאוד", היא מספרת. "התעקשתי שמשהו לא תקין בגוף, שזו לא שחיקה של גידים או מפרקים, ורופאת המשפחה שלחה אותי לכל הבדיקות".
אורי בן דב: "המידע באינטרנט היה שאין סיכויי הישרדות של יותר מכמה חודשים. אבל מהר מאוד הגעתי לפרופ' פלד שאמר שאני אישה צעירה, שנוציא את הגידול ושאני אהיה בריאה, וזה נתן לי תקווה"
מהבדיקות עלה כי המפרקים תקינים, מה שהעלה את חשדו של אחד הרופאים, שהפנה את בן דב לצילום חזה. הבדיקה איששה כי אורי סובלת מסרטן ריאות גרורתי בשלב המתקדם ביותר, כאשר גרורות נמצאו בגוף ובמוח, לצד בצקת גדולה מאוד במוחה. "המידע באינטרנט היה שאין סיכויי הישרדות של יותר מכמה חודשים. אבל מהר מאוד הגעתי לפרופ' פלד שאמר שאני אישה צעירה, שנוציא את הגידול ושאני אהיה בריאה, וזה נתן לי תקווה".
פריצת דרך רפואית
אורי עברה תחילה ניתוח נוירוכירורגי להסרת הגידול מהמוח בבית החולים סורוקה, ולאחר מכן החלה בטיפול משולב של כימותרפיה והתרופה האימונותרפית קיטרודה (Pembrolizumab). התרופה מפעילה את מערכת החיסון נגד הגידול, ומשמשת כטיפול קו ראשון או כטיפול מתקדם בסוגים שונים של סרטן, בהם סרטן הריאות. קיטרודה כלולה בסל הבריאות בתנאים מסוימים, וניתנת בעירוי.
"כבר מההתחלה הרופאים הבחינו שהטיפול משפיע: הגידול הצטמק ב-70% והגרורות נעלמו", מספרת בן דב. "המשכתי לקבל את התרופה במשך שנתיים, וכיום, כמעט ארבע שנים שאני בלי טיפול בכלל, נקייה מסרטן ואומרת תודה כל בוקר".
הטיפול האימונותרפי נחשב לפריצת דרך רפואית שהגדירה מחדש את הטיפול בסרטן בשנים האחרונות, באמצעות רתימת מערכת החיסון הטבעית של הגוף, לזיהוי ולתקיפה של תאים סרטניים. מדובר בטיפולים ממוקדים יותר מהטיפולים המסורתיים, שמציעים תקווה גם במחלות מתקדמות, משפרים את איכות החיים, ולרוב מלווים בפחות תופעות לוואי.
2 צפייה בגלריה
"מצליחים להביא לריפוי של חלק מאוד משמעותי מהם". פרופ' ניר פלד, מנהל האגף האונקולוגי במרכז הרפואי שערי צדק
(צילום: אפרת פרג'ון, שערי צדק)
הרעיון להשתמש במערכת החיסון לתקוף את הסרטן, החל להתפתח כבר בסוף שנות ה-80. פריצת הדרך המשמעותית הגיעה בזכות עבודתם של פרופ' ג'יימס פי אליסון ופרופ' טסוקו הונג'ו, שגילו שני חלבונים שבולמים את מערכת החיסון מלפעול נגד הגידולים הסרטניים. התגלית הזו, שגם זיכתה אותם בפרס נובל ב-2018, הביאה לפיתוח תרופות שפועלות נגד מנגנוני שיבוש אלה. בשנים האחרונות פותחו תרופות אימונותרפיות מתקדמות אף יותר.
סרטן הריאות הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים והקטלניים ביותר. בישראל מאובחנים בכל שנה בין 2,500 ל-3,000 חולים חדשים בשלבים שונים של סרטן הריאות. לדברי פרופ' פלד, ברוב המקרים המחלה מתפתחת בעקבות עישון ומאובחנת בשלב מתקדם, שבו כבר מופיעים תסמינים.
בהקשר זה נציין את כניסתה לסל התרופות של בדיקת סקר CT במינון קרינה נמוך, המיועדת למעשנים ולמעשנים לשעבר בגילי 65 עד 74, ועשויה לחולל שינוי משמעותי באבחון מוקדם של סרטן הריאות. לדברי פרופ' פלד, "עד לפני עשור, מחצית מחולי סרטן ריאה גרורתי היו נפטרים תוך שנה, וכיום בזכות הטיפול האימונותרפי אנחנו מצליחים להביא לריפוי של חלק מאוד משמעותי מהם".
עם זאת, לדברי פרופ' פלד, לא כל סוגי הסרטן מגיבים לטיפולים אימונותרפיים, ואלה מתאימים בעיקר למטופלים שלגידול שלהם יש "עומס מוטציות גנטיות", מה שמאפשר למערכת החיסון לזהות אותם ביתר קלות. כמו כן, הוא מציין כי לטיפול האימונותרפי יש אמנם פחות תופעות לוואי, אך הוא אינו חף מהן, ואלה כוללות תופעות אוטואימוניות, מצב שבו מערכת החיסון תוקפת את הגוף.
בתוך כך, משרד הבריאות פרסם הבוקר את המלצות הוועדה הרב-מקצועית לתכנון מערך שירותי האונקולוגיה והרדיותרפיה בישראל בראשות פרופ’ יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.
בין ההמלצות המרכזיות: קביעה כי טיפול אונקולוגי יינתן רק על-ידי מומחה או מתמחה בפיקוח מומחה, הקמת מערך החלמה ארצי למחלימי סרטן, הגדרת סטנדרט ארצי אחיד ליחידה אונקולוגית ועוד.
תמונת המצב שמציג הדו”ח מדגישה את עומק האתגר: מדי שנה מאובחנים בישראל כ-30 אלף חולי סרטן חדשים, ובמקביל נרשמת עלייה גדולה יותר במספר המטופלים החיים עם המחלה, בשל הזדקנות האוכלוסייה ועלייה בשרידות החולים ובאפשרויות הטיפוליות.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.02.26
