"האנרגיות של הבית זה משהו אחר. עם המשפחה, הילדים, האישה, אני מרגיש את גרף השיפור וההחלמה נוסק". כך מספר דותן סולימן (38) מראשון לציון, שהועבר בתחילת השבוע מבית החולים איכילוב לאשפוז בית, לאחר שני ניתוחי מעי מורכבים. ביום שבת, בעודו מתאושש מניתוח חירום שעבר ימים ספורים קודם לכן, החלה המתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן. בעקבות כך, הועבר מהמחלקה הכירורגית, למתחם הממוגן התת קרקעי בחניון בית החולים. "זה היה סוריאליסטי, הזוי", הוא מתאר.
בתחילת השבוע הציעו לו הרופאים לעבור לאשפוז בית. "מצד אחד לדדות בזמן אזעקות מהמיטה לממ"ד בבית, כשאני עדיין עם כאבים ותפרים, זה מורכב, בשונה מלהיות סטטי בחניון. אבל היתרונות עולים על החסרונות - העוצמה שמקבלים מהמשפחה בבית, וזה שאני יודע שלא אטרטר את אשתי". השירות שמסופק על ידי "צבר רפואה" כולל צוות סיעודי ורופא. "גם הרופא מאיכילוב בודק את מצבך טלפונית כל הזמן. אתה בעצם עדיין מטופל לכל דבר, אבל במיטה שלך, עם המקלחת שלך, המשפחה, זה הבדל של שמיים וארץ", אומר סולימן. לדבריו, אין כיום מספיק מודעות לשירות.
עם המעבר לשגרת חירום מלאה, הונחו בתי החולים לפעול ליעד רידוד של כ-50%. כנדבך משלים למדיניות השחרור המוקדם, הורחב גם שירות אשפוזי הבית - חלופה לאשפוז בבית החולים שמתאימה לחולים במצב יציב. "אם לפני 200 שנה היית שואלת מישהו איפה הוא מקבל טיפול, זה היה ברור שכולם מקבלים טיפול בבית", מסבירה ד"ר ענבל מעין, מנהלת רפואית "צבר רפואה". "רק ב-200 שנים האחרונות החל התהליך של בניית בתי חולים, ומאז אנשים למעשה שכחו מה זה לטפל בבית".
לדבריה, בעשרות השנים האחרונות ישנה תנועה עולמית של החזרת הטיפול לבית, וגם בישראל החלו לקום מאז תחילת שנות ה-2000 גופים המעניקים את השירות. "העולמות הראשונים שנכנסנו אליהם בצבר היו של סוף החיים (הוספיס), ועם השנים זה התפתח לטיפול שהוא ממש חלופה לבית חולים, במחלקות שיקום ובהמשך במחלקות נוספות, הגדולה בהן היא המחלקה הפנימית".
מודל התפעול הנפוץ ביותר של אשפוזי בית הוא מתן השירות תחת אחריות קופות החולים. לפי נתוני משרד הבריאות, המעודכנים ליום השלישי למבצע "שאגת הארי", מתחילת המערכה בוצעו סך הכל 498 אשפוזי בית: 316 בכללית, 118 במאוחדת, 37 במכבי, ו-27 בלאומית. נדגיש כי מדובר בשירות שהמטופלים לא משלמים עליו.
מאז מבצע "עם כלביא", ועל רקע הנחיית משרד הבריאות לרדד מאושפזים בבית החולים באופן משמעותי, צבר השירות תאוצה עוד יותר, בין השאר גם על פי מודל ההפעלה הישירה של בית החולים, עם צוותים מטעמו, אם כי עדיין מדובר בשירות בהיקפים קטנים יותר. "אשפוז בית על יד בתי החולים הוא אשפוז לכל דבר, כאשר המטופל באחריות מלאה של בית החולים לכל הצרכים שלו", מסבירה רותי סספורטס, סמנכ"לית תפעול רפואי באיכילוב. לדבריה, הפעלה ישירה של בתי החולים מאפשרת להעביר לבית גם חולים מורכבים, "שרק בית חולים יכול לעקוב אחריהם כחלק מהמשכיות הטיפול". באיכילוב יש כ-70 מטופלים באשפוז בית ממחלקות שונות - כירורגיה, קרדיולוגיה, שיקום כללי וגריאטרי ושיקום ילדים.
ד"ר מעין מסבירה כי מחקרים שנערכו לאורך השנים הציגו יתרונות משמעותיים לאשפוז בבית, בהם הפחתת החשיפה של החולה לזיהומים, ירידה במספר המקרים של דליריום (בלבול באשפוז) שנפוץ בקרב קשישים, ונוחות גדולה יותר עבור בני המשפחה. לדבריה, גם המטופלים עצמם מביעים שביעות רצון גבוהה. "תמיד יהיו בתי חולים, זה ברור, אבל בעתיד הם הולכים להשתנות ולטפל רק במקרי קיצון - ניתוחים, טיפול נמרץ, מיון, הדמיות מורכבות", היא מוסיפה.
שושנה פיסטרו בת ה-70 נמצאת גם היא באשפוז בית, לצורך טיפול פליאטיבי (תומך), שמופעל על ידי "אסותא", לאחר שעברה ניתוח מורכב בעמוד השדרה בעקבות גרורות שהתגלו באזור. "את לא חשופה למחלות, יש לך את האוכל שלך, ביקורים של הילדים, יש צוותים שמטפלים ודואגים לי", היא מספרת. לדבריה, בעקבות השירות היא נוסעת רק לעיתים רחוקות לבדיקות בבית החולים. "הנוחות של האשפוז בית, השעות שאת רוצה לקום, להתקלח, היא גדולה יותר", היא מוסיפה.
