קשה להמציא את הסצנה הזו שהולידה המלחמה: ניתוח להצלת חיי עובר בחדר קרינה לטיפול בסרטן. הרעיון נהגה ויושם כבר בשבת לפני קצת יותר משבועיים, כשפרצה מלחמת איראן השנייה וחדרי הניתוח בבית החולים בילינסון בפתח תקווה טרם מוגנו.
אבל מה שהוחמץ במציאות התבשל במוחם של רופאי דוידוף - המרכז לחקר וטיפול במחלות הסרטן - הממוקם בשטח המרכז הרפואי בילינסון, שהחליטו לתרום את חלקם למאמץ המלחמתי ולהסב חדר טיפול קרינתי לחולי סרטן לחדר ניתוח תקני לטובת לידות קיסריות וניתוחים מצילי חיים בעוברים. זאת מכיוון שכל קומת הרדיותרפיה ממוקמת בקומה ממוגנת.
4 צפייה בגלריה
"שמעתי את הרופא נאנח ואומר לי שמשהו לא תקין כי הוא מזהה בקע סרעפתי ושאין לעובר סיכויי הישרדות". מיכל אזולאי התעקשה על הניתוח
(צילום: פרטי)
"הבנתי מיד שאני לא בחדר ניתוח רגיל. כי הוא היה קטן יותר, היו קרטונים על הרצפה וניכר היה שהוא הוקם מהר. אבל כל כך סמכתי על הרופאים ועל אנשי הצוות, שממש עבר על ידי שמנתחים את העובר שלי במחלקת הקרינה", אומרת מיכל אזולאי, שבשבוע שעבר הצילו את חיי העובר שהיא נושאת בחדר שבשגרה משמש לברכיתרפיה - קרינה ממוקדת בגוש הסרטני.
תחילת הסיפור כשאזולאי (27), מזכירה רפואית תושבת כפר חסידים, הייתה בשבוע ה-19 להיריון. בסקירת מערכות ראשונה שעברה אובחן פגם בעובר. "שמעתי את הרופא נאנח ואומר לי שמשהו לא תקין כי הוא מזהה בקע סרעפתי שבכזה שלב מוקדם של ההיריון, אין לעובר סיכויי הישרדות. הייתי המומה כשששמעתי אותו מתייעץ בטלפון עם רופאה בכירה בדיבורית פתוחה והיא אמרה: 'עדכנת אותה על הצורך בהפסקת היריון?' הוא צייד אותי בהפניה לבית חולים לקבל את הבשורה הקשה הזו באופן רשמי ולהתקדם להפלה. הייתי נואשת. זה היריון יקר. אני אמא לבת שלוש וחצי שאחרי לידתה איבדתי שני הריונות".
שובר השוויון
כשהיא מתקשה לקבל את רוע הגזרה, נדדה אזולאי בין רופאים בכירים במרכזים הרפואיים הגדולים ושמעה מהם את אותה בשורה - שאין לעובר סיכויי הישרדות. המומחה האחרון שאיתו התייעצה הפנה אותה למומחה בניתוחי עוברים בבילינסון. "וזה היה שובר השוויון", היא אומרת בחיוך.
על הניתוח מציל החיים שמסוגו עושים רק בבילינסון, מרחיב ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי, מנהל המרכז לרפואת העובר בבילינסון: "מיכל הגיעה אליי בעקבות אבחנת בקע סרעפתי בעובר שלה. מדובר בחור בסרעפת הגורם לאיברי הבטן לעלות דרכו, וכתוצאה מכך נוצר לחץ על הריאות וחשש שהן לא יבשילו".
עובר נושם דרך חבל הטבור ולכן אינו זקוק לריאות, אבל ככל שנפחן יהיה מצומצם בלידתו - סיכויי ההישרדות של הוולד יהיו נמוכים. "מיכל הגיעה לניתוח חירום כשהעובר שלה סובל מבקע סרעפתי קשה, ממש קצת לפני שחלון ההזדמנויות לניתוח תוך-רחמי להצלת חיי העובר היה קרוב להיסגר, כיוון שזמן הביצוע הוא בין השבועות 28-29 להיריון".
מפרוץ המלחמה בוצעו בחדר הניתוח המאולתר במחלקת הקרינה לידות קיסריות, שני ניתוחים להפרדת כלי דם משותפים בתאומים ושלושה ניתוחים מצילי חיים בתיקון בקע סרעפתי בעוברים.
על הניתוח שעברה אזולאי מספר ד"ר גיאלצ'ינסקי: "היה מאוד מרגש, אולי אפילו יותר מהרגיל - לנתח בחדר קרינה שהושמש לחדר ניתוח תקני. דאגנו לצייד אותו בכל מה שצריך והתקבלנו בחיבוק על ידי כל צוות האונקולוגים שלא רגיל למציאות הזאת".
הניתוח נערך בשני שלבים: "ההריונית קיבלה הרדמה אפידורלית כך שהייתה ערה לאורך כל הניתוח, ואת העובר הרדמנו בזריקה לשריר הרגל. נכנסנו עם מחט דקה לשק מי השפיר, החדרנו דרך הפה של העובר צינורית דקיקה בקוטר מילימטר שבקצה שלה בלון קטן. שחררנו אותו כך שיחסום את כל כלי הנשימה, במטרה להרחיב ולהגדיל את נפח הריאות שלו".
הוצאת הבלון, השלב השני של הניתוח, מיועדת לשישה שבועות לאחר הליך ההחדרה. "הניתוח דורש מיומנות רבה, כיוון שמהספרות הרפואית עולה שרק 60% מהעוברים שורדים לאחר התקנת הבלון והוצאתו", מסכם ד"ר גיאלצ'ינסקי.
ומיכל אזולאי אומרת: "משבוע מוקדם של ההיריון נאמר לי שסיכויו קטנים עד לא קיימים. אבל התעקשתי עליו, ובבילינסון הרגשתי שגם הרופא וכל הצוות נלחמים עליו. אז למה שיהיה אכפת לי שהניתוח שיציל את העובר התקיים בחדר שבו חולי סרטן עברו טיפולי קרינה?".
פורסם לראשונה: 00:00, 22.03.26
