דבר לא עצר את סמל נ' מלהתגייס לצה"ל - גם לא גידול מוחי וניתוח מורכב שעבר רגע לפני גיל 18. במשך יותר משנה נאבק כדי להתגייס, ולפני כחודשיים סיים מסלול ביחידה המובחרת יהל"ם. מאז פרוץ מלחמת שאגת הארי השתתף בלחימה בלבנון, וכעת הוא כבר מכוון לקצונה.
"היו רגעים שרציתי לוותר, אבל אחרי שפרצה המלחמה, וכשראיתי את החברים שלי נלחמים ושמעתי את הסיפורים, אמרתי שאין מצב שאני חי במדינה הזאת ולא לוקח חלק ומשרת בצה"ל", מספר נ' (21). הכול התחיל לפני כשלוש שנים, כשסבל מכאבי ראש חריפים. "חשבתי שזה קשור לתקופה העמוסה, אמרתי שאתן לזמן לעשות את שלו ויהיה בסדר", הוא נזכר.
אלא שהכאבים רק החמירו. "זו הייתה התקופה של מבצע מגן וחץ, ואני זוכר שהייתה אזעקה ולא הצלחתי לקום מהמיטה, הרגשתי כאילו מושכים אותי מהראש. הדבר הראשון שעשיתי היה לבדוק בגוגל מה זה אומר. ראיתי רק מידע על מחלות - דלקת קרום המוח, גידול במוח, והבנתי שמשהו חריג".
סמל נ' משחזר: "הייתה רופאה שאמרה שלא אוכל להתגייס. זה היה הדבר הכי קשה ששמעתי, אבל אמרתי שאין מצב"
בעקבות הכאבים החריפים, ולאחר שהחל גם להקיא, נסעו נ' ואביו לבית החולים. שם עבר בירור רפואי מקיף, כולל בדיקת CT ראש. בעקבות הממצאים, ביקש הצוות לבצע בדיקת CT נוספת. "הרגשתי שאכלתי אותה, שמשהו לא תקין אם עושים בדיקה שנייה", הוא אומר. לאחר מספר שעות התבשר נ' כי אובחן אצלו גידול מוחי. "זה היה ממש כמו בסרטים, אני זוכר את החדר הכי לבן שיש, עובדת סוציאלית, ראש תחום נוירוכירורגיה. הייתי בטוח שאומרים לי שנשארו לי שלושה שבועות לחיות", הוא נזכר. אך מה שהטריד אותו יותר מכל היה דווקא הגיוס לצה"ל. "חודש לפני סיימתי גיבוש שייטת וחיכיתי לתוצאות והייתי בלחץ מוות, זה הדבר היחיד שחשבתי עליו".
ניתוח של שמונה שעות
אחרי קבלת האבחנה, נ' אושפז במרכז שניידר לרפואת ילדים. "ראינו בהדמיה שיש לו גידול לא קטן בחלק האחורי התחתון של המוח, שלוחץ על המוח באופן משמעותי, וללא טיפול עלול לגרום לסכנת חיים", מסביר ד"ר עידו בן צבי, נוירוכירורג בכיר ומומחה בנוירוכירורגיה ילדים בשניידר, שהוביל את הטיפול. ההערכה הייתה כי מדובר בגידול שפיר, שאמנם אינו סרטני ואינו שולח גרורות, אך עלול להיות מסוכן כשהוא גדל במקומות רגישים כמו המוח. "האופציה הטובה ביותר הייתה לבצע ניתוח מהיר להסרתו", אומר ד"ר בן צבי, ומסביר כי מדובר היה בניתוח מורכב בשל מיקום הגידול - סמוך לגזע המוח, האחראי על תפקידים חיוניים ופעולות בסיסיות. "לטעויות בניתוח כזה יכול להיות מחיר מאוד כבד, ואנחנו ניגשים אליו ביראת קודש", הוא אומר.
הניתוח, שארך כשמונה שעות, הסתיים בהצלחה. כשפקח נ' את עיניו - עדיין מחובר לצינורות - קיבל הודעה שהתקבל ליהל"ם. "אמרתי 'פאק, מה אני עושה עכשיו'", הוא מספר. כעבור חודש מורט עצבים התבשרו נ' ובני משפחתו כי אכן מדובר בגידול שפיר, אלא שמאותו רגע החל מאבק חדש כדי להוכיח לצבא שנ' כשיר להתגייס. בהמלצת הרופאים נרשם נ' תחילה לשנת מכינה כדי "לקנות זמן", ובמקביל החל במסע שכנוע ממושך מול גורמי הצבא. "הייתה רופאה שאמרה שלא אוכל להתגייס. זה היה הדבר הכי קשה ששמעתי, אבל אמרתי שאין מצב".
ד"ר בן צבי: "בשלב הראשוני הייתי מאוד פסימי. לא ידעתי עדיין אם נ' כשיר לכל המאמץ של מסלול ביחידה מיוחדת. הדבר היחיד ששמעתי ממנו זה הרצון להתגייס. לא עניין אותו שיש לו גידול ומה יהיה עם זה"
במשך שנה וחצי ניהלו נ' ואביו, בעברו לוחם בשייטת, מאבק עיקש מול צה"ל, שכלל אינספור מכתבים, בדיקות, מבחני כושר וחוות דעת. לדברי נ', מה שדחק בו יותר מכל הייתה המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר. "החברים שלי התגייסו, נכנסו מיד להילחם, ואני לא. היה לי קשה". זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, קיבל עדכון מצה"ל כי השיבוץ ליחידה המובחרת בוטל בעקבות השינויים במצבו הרפואי. "זה שבר אותי מנטלית ולא ידעתי מה אני אעשה", הוא מספר.
ד"ר בן צבי, שליווה את נ' לאורך כל הדרך, מודה כי "בשלב הראשוני הייתי מאוד פסימי. לא ידעתי עדיין אם נ' כשיר לכל המאמץ של מסלול ביחידה מיוחדת. האזור שבו הניתוח בוצע קשור להמון תפקודים של קואורדינציה, ואפילו היכולת לתפוס חפצים או ללכת, והיו הרבה שאלות אם יחלים בצורה טובה מכל הדבר הזה". אבל גם ד"ר בן צבי לא יכול היה להתעלם מהמוטיבציה האדירה של נ'. "הדבר היחיד ששמעתי ממנו זה הרצון להתגייס. לא עניין אותו שיש לו גידול ומה יהיה עם זה".
MRI נקי ופרופיל חדש
שנה לאחר הניתוח, עבר נ' בדיקת MRI שהראתה כי אין זכר לגידול, ואזור הניתוח החלים בצורה טובה. "ראינו שהוא ממש בסדר, והתחלנו את כל מסכת המסמכים לצה"ל שמעידים כי הוא בבריאות שלמה ויכול לבצע את השירות הזה", אומר ד"ר בן צבי. "זה לא משהו שאני עושה בקלות דעת, בסופו של יום אני רואה גם את עצמי אחראי לשלומו".
זמן קצר לאחר מכן עידכנו בצה"ל את נ' כי הפרופיל שלו עלה בחזרה לפרופיל 64 עם החרגה לתפקידי לחימה, אבל נ' לא הסתפק בכך והמשיך להיאבק עד שהשיג את היעד: להתגייס ליהל"ם. "אני זוכר את היום שקיבלתי את ההודעה שאני משובץ שוב ליהל"ם. קפצתי על אמא שלי מאושר, לא האמנתי שזה קורה. פתאום קלטתי כמה עברתי בשביל להגיע לשם".
בנובמבר 2024, אחרי שעבר חמש ועדות רפואיות, נ' התגייס לצה"ל. לפני כחודשיים סיים את ההכשרה, ומיד עם פרוץ מבצע שאגת הארי נכנס ללחימה בלבנון. "אני מאושר שהגעתי לכאן. זה היה שווה את המאבק". לאחרונה אף עבר סמל נ' ראיון לקצונה. "למה לא לשאוף עוד יותר רחוק", הוא אומר.
סמל נ': "אני רואה בשבועות האחרונים את המלחמה על חוק הגיוס, והבטן שלי מתהפכת. איש באמונתו יחיה, אבל לדעתי לשרת עושה ממש טוב גם לבן אדם עצמו - אתה מגלה על עצמך דברים וכוחות שלא ידעת שיש בך"
"אבא של נ' עדכן אותי כל הזמן - כשהצליחו, כשהוא התגייס, שלח לי תמונות שלו תוך כדי המסלול", מספר ד"ר בן צבי. "הוא פשוט ילד עם כוח רצון מטורף. בכל שלב בדרך, כולם היו אומרים לו שזה בסדר גמור אם לא יתגייס, אבל הוא לא נתן לשום דבר לעצור אותו. זה כל כך מוערך. אני גם משרת עדיין במילואים, אז זה גם מאוד קרוב לליבי שהוא הצליח להגיע לשירות קרבי ביחידה משמעותית".
"אין לנו מדינה אחרת, וכל אחד צריך לבוא ולתת מעצמו מה שהוא יכול", מסכם סמל נ'. "הצבא מורכב בסוף מאנשים, וכל אחד במדינה צריך לתרום כדי שהמדינה תצליח להתפתח. אני רואה בשבועות האחרונים את המלחמה על חוק הגיוס, והבטן שלי מתהפכת. איש באמונתו יחיה, אבל לדעתי לשרת עושה ממש טוב גם לבן אדם עצמו - אתה מגלה על עצמך דברים וכוחות שלא ידעת שיש בך".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.04.26
