עד לפני כמה שנים היה טל כהן (34) בחור בריא וסטודנט מצטיין לארכיטקטורה, שתכנן לעצמו עתיד מקצועי בטוח. היום, לדבריו, הוא עם נכות מלאה ומטפל צמוד, לאחר טיפול רפואי שהסתיים באסון. כעת, בתביעה על רשלנות רפואית שהגיש נגד בית החולים בילינסון והרופא המטפל, הוא טוען: "הציעו לי טיפול מחקרי בלי שהובהרו לי הסיכונים. במהלך הטיפול חל פיזור של החומר למוחי, אירע שבץ וסיימתי במצב סיעודי".
בשנת 2019 היה כהן היה סטודנט מצטיין לארכיטקטורה בשנתו החמישית והאחרונה. בתביעה מצוין כי לכהן ניתנו טיפולים בשל גידול שפיר מסוג דסמואיד בכתף ימין, אך אלו לא עזרו.
2 צפייה בגלריה


"עכשיו אני עם מטפל צמוד. סיעודי. החיים התהפכו". טל כהן תובע את בילינסון על רשלנות רפואית
(צילום: באדיבות המצולם)
התקווה שהתנפצה
לאחר כישלון הטיפולים הגיעה הפנייה להליך חדשני שנטע בו תקווה גדולה, אך הוא הסתיים עבורו באסון רפואי. בכתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד אהובה טיכו, נטען כי חתם על טופס הסכמה להשתתפות בניסוי רפואי, אך בדיעבד כלל לא נכלל ברשימת משתתפי הניסוי.
כהן מספר כי פיתח אמון מלא ברופא המטפל. "מבחינתי הוא היה המושיע שלי", הרגשתי שסוף סוף נמצא פתרון. ברשומה הרפואית, כך מצוין בתביעה, נכתב תחילה כי כהן מיועד ל"שתיים עד שלוש פרוצדורות עוקבות", אך בפועל עבר חמישה טיפולים. בתביעה נטען עוד כי לא נמסר לו שקיים סיכון לפיזור החומר לאיברים חיוניים, למוח או לחוט השדרה, וכי אילו ידע זאת היה מסרב לטיפול.
טל כהן משחזר: "לא יכולתי לדבר ולא להזיז אף איבר חוץ מהעיניים. חשבתי שלאחר שבועיים שלושה של שיקום אני חוזר לעצמי וללימודים. זה לא קרה"
את הטיפול החמישי הוא זוכר היטב. "שכבתי על המיטה, יש מולי טלוויזיות, אני רואה הכול בלייב. אמרו לי שמזריקים. אחרי שנייה אמרתי: 'תעצרו, אני לא מרגיש טוב'". בתביעה מצוטט דוח רפואי שבו נכתב: "בשלב זה המטופל התלונן על בחילות וסחרחורת. הפסקנו את ההליך". בתביעת הנזיקין נטען כי לאחר מכן הועבר להערכה נוירולוגית דחופה, הורדם והונשם. בבדיקות MRI, כך נטען, נמצאו "אוטמים תת-חריפים מרובים במוח ובחוט הצווארי העליון", והוא אובחן עם שיתוק מלא בארבעת הגפיים. כשהתעורר הבין לדבריו שהמציאות השתנתה. "לא יכולתי לדבר ולא להזיז אף איבר חוץ מהעיניים. חשבתי שלאחר שבועיים שלושה של שיקום אני חוזר לעצמי וללימודים. זה לא קרה".
עו"ד אהובה טיכוצילום: ליאור טנדלרבכתב התביעה מצוין כי כהן אושפז בטיפול נמרץ עד דצמבר 2020, לאחר מכן עבר לשיקום נשימתי ובהמשך לשיקום נוירולוגי במשך כשבעה חודשים. כיום, כך נכתב בתביעה, הוא נזקק לכיסא גלגלים, סובל מהפרעות בדיבור, בליעה, נשימה, שיווי משקל, תפקוד סוגרים ופגיעה קוגניטיבית ורגשית. כהן: "עכשיו אני עם מטפל צמוד. סיעודי. החיים התהפכו".
החיים השתנו
בתביעה נטען גם לנכות נפשית משמעותית, תחושות בדידות, בכי, כעס, קשיי שינה ופגיעה קשה בדימוי העצמי. באשר למטרת ההליך המשפטי, כהן חד משמעי על הסיבה שבגללה החליט על התביעה "המטרה להוכיח את הרשלנות שבוצעה. זה לא היה מקרה שקורה. זה היה יכול להימנע".
בתביעה הוא דורש פיצוי בגין אובדן השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת, כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה. כהן גם מבקש להעביר מסר למטופלים אחרים: "לא משנה באיזה קשר אתם עם הרופאים, תמיד צריך לבדוק את כל האופציות, להיות מודע ולחקור, ולא ללכת עיוור אחרי הרופאים".
נעם, בת זוגו של טל, מספרת כי יום האירוע החל באופן שגרתי. כשהבינה שהוא לא הולך לחזור באותו היום, היא נכנסה לדבריה למצב פעולה. נעם הגיעה מדי יום למחלקת טיפול נמרץ משש בבוקר ועד חצות, בתקופה שבה הביקורים היו מוגבלים בשל הקורונה. "הבנתי שהחיים השתנו. טל היה אדם עצמאי, מוביל ודעתן, והוא הפך תלותי לחלוטין".
גם חייה שלה השתנו. היא ליוותה את טל מדי יום בהליך שיקום. אחד הרגעים החזקים מבחינתה היה כשטל התייצב איתה בכיסא גלגלים להגשת פרויקט הגמר. לדבריה, גם היום ההתמודדות נמשכת: "החוויה הזו היא לא רק שלטו, אלא משפיעה על כח אורח החיים שלנו".
עו"ד טיכו: "טל הוחתם על הסכמה לניסוי, אך הטיפולים לא ניתנו במסגרת מחקרית מפוקחת. לא ניתן לו הסבר על הסיכונים הממשיים של החדרת החומר הכימי ובפרסום תוצאות המחקר הוסתרה התוצאה הטראגית של טל".
מבית החולים בילינסון נמסר: "כתב התביעה התקבל ונמצא בהליך משפטי, בית החולים יגיב במסגרתו".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.04.26







