במרס 2024, אחרי חודשים ארוכים של לחימה אינטנסיבית ברצועת עזה, גילה סרן אלון שצ'ופק, קצין ביחידת אגוז, שהוא חולה בזן נדיר של סרטן. בשבוע שעבר, אחרי יותר משנתיים שבהן נלחם במחלה ולא הפסיק להאמין לרגע שיחלים, הוא הלך לעולמו בבית החולים כשהוא רק בן 25. "היה צריך זן מחלה אלים בשכיחות של אחד לחמישה מיליון כדי להכריע אותו", אמר אביו חיים בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות", רגע אחרי שקיבל בשם בנו תעודת הצטיינות מקצין חי"ר וצנחנים ראשי תת-אלוף עומר כהן.
תא"ל כהן, ששירת בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" כמפקד חטיבת הקומנדו, סיפר בטקס על פועלו של אלון, שהוביל באותם ימים את הצוות שלו מאגוז בקרבות בעוטף וגם בתוך הרצועה. "בתחילת התמרון, אחרי התקפה לילית של 12 שעות, עם אור ראשון הגיע מודיעין בזמן אמת על חטוף חי שמוחזק כנראה בסמוך אלינו במחנה פליטים. כשניתנה הפקודה להיכנס - אלון הסתער הישר לתוך קן הצרעות בלי להסס. כך היה לאורך כל הלחימה. תמיד ראשון, תמיד יוזם", סיפר תא"ל כהן.
תא"ל כהן ספד: "בתחילת התמרון, עם אור ראשון הגיע מודיעין בזמן אמת על חטוף חי שמוחזק כנראה בסמוך אלינו במחנה פליטים. כשניתנה הפקודה - אלון הסתער הישר לתוך קן הצרעות בלי להסס. כך היה לאורך כל הלחימה. תמיד ראשון, תמיד יוזם"
אלון התגייס לחטיבת גולני, ומשם הגיע ליחידת אגוז - אחרי שעבר בהצלחה גיבוש יח"טיות (יחידות חטיבתיות). "הוא שובץ לצוות של שילה הר אבן שהיה המפק"ץ שלו", סיפר אביו חיים. "הוא היה דמות נערצת בעיניו, כל הצוות העריץ את שילה, ובשבעה שמענו שגם שילה ראה באלון אדם מיוחד. כשהוא סיים מסלול באגוז, שילה המליץ עליו לצאת לקורס קצינים, ולאחר מכן הוא שירת כמ"מ טירונים בגולני ואז חזר לאגוז".
"ראה בזה שליחות"
חיים סיפר בגאווה כי מחלקת הטירונים של אלון סיימה מצטיינת מחזור, ושיתף: "הוא ראה בזה שליחות, להעביר את הידע והניסיון שלו מאגוז לגולני". כשחזר אלון ליחידת אגוז הציעו לו להיות סגן מפקד פלגה, אך הוא התעקש לפקד על צוות. "אמרו לו שיש צוות שחוק, בסוף הדרך שלהם, והוא לקח אותם", שיתף האב. "הוא הוביל אותם בלחימה במבצע 'בית וגן' בג'נין - וגם ב-7 באוקטובר הם היו בכל מקום".
סרן אלון שצ'ופק ז"ל שנפטר מסרטן
(צילום: פרטי)
בבוקר הטבח היה אלון ביהודה ושומרון, ובשעות הבוקר המוקדמות כבר יצא דרומה באופן עצמאי. יחד עם הצוות שלו נלחם בקרבות הקשים בעוטף עזה ולאחר מכן גם בתוך הרצועה. באותם חודשים ראשונים ללחימה החל לחוש ברע ואף ירד במשקל, אך סבר כי מדובר בתגובה טבעית של הגוף לתנאים בעזה ולדברים שעבר. "לקראת סוף ינואר היו צריכים לשחרר את הצוות של אלון, ובעקבות כך הוא מונה להיות מפל"ג אמל"ח באגוז. הוא מאוד אהב את זה, כי תמיד אהב לתקן ולשפצר והיה לו חוש טכני, אז זה היה תפור עליו", סיפר האב. "כשהוא התפנה הוא ניגש לבדיקות ואז גילו את הסרטן, זה היה במרס 2024".
אלון עבר ניתוח מורכב, שבו הוסר 70% מהכבד שלו - אך התעקש להמשיך בשירות צבאי ולחזור לאגוז. "הוא גם חלם להצטרף לימ"מ, אבל בינתיים רצה לחזור ללחימה", הוסיף אביו. חודשיים אחרי הניתוח התאושש, אך כיוון שהורידו לו פרופיל שלא אפשר לו לחזור לתפקיד לחימה, החליט לעשות השלמה חילית לקציני אימון גופני. אלון סיים בהצלחה את הקורס ומונה לקצין אימון גופני בבסיס 8200 באמ"ן, ושירת בתפקיד זה עד פטירתו.
"גם שם הוא עשה דברים, לא התמקד רק בתפקיד שלו - שדרג את מערך האבטחה בבסיס, אימן את המערך והפך את המאבטחים למעין סיירת. זה אלון, ככה הוא עושה דברים מאז ומתמיד". בני המשפחה הוקירו תודה למפקדיו "על התמיכה והחברות במהלך שירותו ב-8200 עד לפטירתו".
"שירת עד הסוף"
את תעודת ההצטיינות שקיבלו בני משפחתו של אלון השבוע הוחלט להעניק לו כבר מזמן, על פועלו במלחמה. מי שהמליץ עליו כמצטיין יום העצמאות של קצח"ר הוא רמ"ח כושר קרבי אל"מ אבי דהן. "קצח"ר הנוכחי היה מח"ט הקומנדו במלחמה, ומתברר שהוא ידע מי זה אלון ושמע עליו. היה מאוד מרגש כשהוא דיבר עליו בטקס וסיפר שאלון הפך את הצוות שלו לצוות המוביל באגוז", הוסיף האב.
קצח"ר ראשי תא"ל עומר כהן ספד לסרן אלון שצ'ופק שנפטר מסרטן
(צילום: באדיבות המשפחה)
כחצי שנה לאחר הניתוח המורכב, בנובמבר 2024, עבר אלון ניתוח נוסף בעקבות גרורה שהתגלתה, ובתחילת 2025 שוב נותח בעקבות גרורות נוספות. בהמשך השתתף גם במחקר בגרמניה שנערך על זן הסרטן, אך התנה זאת בכך שהטיפולים ייערכו בסופי שבוע - כדי שבשאר הימים יוכל להגיע כרגיל לבסיס. "היו עליות ומורדות, אבל אלון התעקש להמשיך לשרת עד הסוף. באוקטובר האחרון הוא הספיק גם לטוס ללונדון ולפריז לטייל עם גאיה, חברתו הטובה מהתיכון, ועם אחותו שני. הוא כל הזמן היה אופטימי", סיפרו הוריו חיים ומירב.
האב הוסיף כי בנו נלחם עד הרגע האחרון, וסיפר כיצד החליט אלון לפני שלושה חודשים לקנות רכב חדש: "הוא הלך וקנה טסלה, והיו לו המון תוכניות קדימה. הוא כבר חשב איך להגיע לטקס לקבל את תעודת ההצטיינות, ובהמשך לעשות חופשה באילת ולטייל. הוא היה מאוד אופטימי עד הרגע האחרון". שני, אחותו הגדולה, סיפרה כי "כל עוד הגוף שלו אפשר לו להתאמן - הוא התאמן כדי להגיע לימ"מ. הוא האמין שבסוף הוא יגיע לשם".
"נגע בהרבה אנשים"
במהלך השבעה שמעו בני המשפחה דברים רבים על פועלו שלא שמעו לפני כן. "הוא השאיר חותם בכל מקום שהוא היה בו, ואנחנו שומעים כמה הוא היה משמעותי לחיילים שלו ולאנשים שלו. המאמן שלו מהכושר לפני הצבא אמר: 'אל תזכרו את שצ'ופק - תהיו שצ'ופק, תמשיכו את דרכו'", שיתף אביו. "גם ב-8200 תיארו אותו כמשמעותי מאוד. הם היו לו בית שני עד הרגע האחרון". אחותו שני סיפרה כי חייליו בצוות באגוז תיארו כיצד למרות התקופה הקצרה ביחד - "הוא היה הדבר הכי טוב שקרה להם בשירות". לדבריה, "המ"פ שלו מגולני אמר שהייתה לו דרך פיקודית ייחודית מאוד. הוא נגע בכל כך הרבה אנשים".
רון, אחיו הקטן, סיפר כי "אלון היה אדם מלא אהבה, חמלה והבנה - שהיה סבלני כלפי כולם". לדבריו, "חברים סיפרו כמה הרגישו איתו בנוח, וכמה היה להם קל לבטוח בו, לשתף אותו ולהיפתח בפניו - ואיך הוא קיבל את כולם בזרועות פתוחות. זה המשיך גם בצבא - חברים שלו מההכשרה באגוז סיפרו כיצד באקטים הכי קשים הוא ידע לתמוך בכל אחד מהם בצורה שמתאימה לו. זה מעיד עליו המון בתור בן אדם". עוד הוסיף רון כי "אנשים שלא ידעו על המצב שלו אמרו לנו שהם לא היו מנחשים, כי הוא לא עצר לרגע. הוא המשיך ועשה מה שהוא רצה עד הסוף. כל דבר בדיוק מושלם ולפרטי פרטים, בלי לעגל פינות, בלי להתחמק מאחריות".
אחיו רון: "אלון היה אדם מלא אהבה, חמלה והבנה - שהיה סבלני כלפי כולם. חברים סיפרו כמה הרגישו איתו בנוח, וכמה היה להם קל לבטוח בו, לשתף אותו ולהיפתח בפניו"
אמו של אלון, מירב, הוסיפה כי לפני שנפטר "הוא ביקש מהאונקולוג שאם יגיע למצב שזה ימים אחרונים - אז לא להאריך את חייו בצורה מלאכותית". לדבריה, "הוא היה ילד מאוד רגיש ועדין, עם כמה שהוא היה לוחם וקרבי. הוא היה דעתן מאוד, וגם מאוד אהב את המשפחה. תמיד דאג לסבתא ולכולם". אביו תיאר כי גם בנערותו סיפרו המורים על "ילד יוצא דופן בהתנהגות שלו". לדבריו, "הוא היה תמיד מכבד ומהווה דוגמה חיובית לאחרים. מורה סיפר לי שאלון היה מנהיג חיובי בבית הספר ושהייתה לו השפעה טובה על חבריו ללימודים. זה אלון - אדם מאוד צנוע ועניו, מנהיג שקט, אחד שמסתכלים עליו ולוקחים ממנו דוגמה. נקודת המוצא של אלון - זה קודם לעזור לאחרים".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.05.26
