לא ככה דמיינו רס"מ (מיל') א', חובש בגדוד תותחנים, ורס"ר (מיל') מ', ממחלקת הלוגיסטיקה בגדוד, את ירח הדבש שלהם. שניהם בהאמר צבאי, מ' נוהגת וא' יושב לצידה. יוצאים ונכנסים אל ומלבנון מאז תחילת מבצע "שאגת הארי".
"בהתחלה היינו באזור הצפון, לא בתוך לבנון, אבל בשלב מסוים אחת הסוללות נכנסה", סיפרה מ' בשיחה עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet. "בכל יום יצאה שיירה לוגיסטית לתוך לבנון כדי לתספק את הסוללה בכל ההיבטים. זה אינטנסיבי מאוד וזה לא משהו שאנחנו רגילים אליו או שחשבנו שיצא לנו לעשות במילואים".
א' ומ' מכירים כבר עשור, דרך שירות המילואים שלהם. בשנים שקדמו לטבח 7 באוקטובר הם היו רק חברים לגדוד, אך לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" – משהו השתנה. א' ומ' התגייסו ביחד ב-8 באוקטובר 2023 ומאז במשך ארבעה חודשים היו ביחד בלי הפסקה. "ב-8 באוקטובר 2023 התגייסנו, השירות ביחד נהיה יותר אינטנסיבי והתחלנו לצאת", סיפרה מ'. למעשה הדייט הראשון שלהם היה במהלך המילואים עצמם, בשטחי הכינוס שאליהם יצאו להתרעננות.
א' תיאר כי ההתחלה הייתה יחסית קלה, כי היו כל הזמן ביחד במהלך שירות המילואים, אך לאחר הסבב הראשון נאלצו למצוא פתרונות למרחק הגדול בין מקומות המגורים שלהם. "כשנגמר הסבב הראשון עברתי ליישוב שהיא גרה בו", סיפר א', שגר במקור בנתיבות ועבר במהלך המלחמה לגור בצפון השומרון עם בת זוגו, כי הרגיש שהיא האחת.
ככל שהמלחמה נמשכה, מ' וא' החלו להיתקל בקשיים, שלא קשורים רק למרחק במגורים. הסבבים היו ארוכים מאוד – ולפעמים אף מנוגדים אחד לשני. "היו סבבים הפוכים במילואים שבהם לא התראינו זמן רב מאוד", אמרה. "זה מורכב, היינו עכשיו בסבב החמישי מתחילת המלחמה, שכל סבב בין חודשיים לשלושה. זה עוצר את החיים".
אבל א' לא נרתע וכעבור פחות משנתיים של זוגיות, כרע ברך והציע נישואים למ'. כך, קצת יותר משנתיים אחרי שהתחילו לצאת, א' ומ' התחתנו – במקום שבו הכול התחיל. "בהתחלה חשבנו להתחתן בים המלח, ואז אחד החברים מהמילואים הציע שנתחתן במקום שבו פרסנו ב-8 באוקטובר", אמר א'. מ' הוסיפה כי "זה היה ליד וילה, והבעלים שלה במהלך ארבעת חודשים שהיינו שם נהיה חלק מאיתנו, מהגדוד. הוא בן אדם יוצא דופן. פתאום זה היה נראה מאוד הגיוני שנתחתן שם במקום שבו הכרנו. התחתנו ב-23 אוקטובר 2025, והרב של הגדוד חיתן אותנו".
אחרי חמישה סבבי מילואים מאז 7 באוקטובר – ואחרי חתונה שנערכה במקום שבו הכירו בדרום הארץ – מצאו עצמם א' ומ', ממחלקת הלוגיסטיקה בגדוד, בסיטואציה לא שגרתית: דואגים לגדוד המילואים בתותחנים שבו הם משרתים בבוץ הלבנוני. ככל שהתקדמה הלחימה, נאלצו אנשי פלוגת הסיוע המנהלתי להיכנס לתוך לבנון – כדי לתת מענה לכוחות. "המענה שלנו מעבר לגבול כבר היה פחות רלוונטי", אמר. לפני שבועיים, באחת השיירות שנכנסו לתוך לבנון היו א' ומ' ביחד, כמו תמיד, היא העבירה ציוד לוגיסטי והוא הגיע לתת מענה רפואי.
"סיימנו את המשימה שלנו והמתנו ששאר השיירה תסיים את המשימות שלה", שחזר א'. "בזמן שעמדנו שם שמענו מישהו צועק 'רחפן' - ורצנו לעבר המסתור היחידי שהיה שם. בגלל שזה אזור שהכוח התמקם בו רק זמן קצר לפני כן, לא היו שם הרבה מגננים למצוא בהם מחסה". בעודם נמלטים לעבר המחסה היחיד, הספיק הרחפן להתפוצץ במרחק לא רב מהם - ורסיסים פגעו ב-מ'. "היא נפגעה והתחיל לרדת לה המון דם מהיד", נזכר א'.
הוא שחזר כי מיד השכיבו אותה במקום מוגן והחלו להעניק לה טיפול רפואי, והוסיף: "מיד שמתי לה חוסם עורקים לעצור את הדימום, והתחלנו לפנות אותה חזרה לשטח ישראל". הוא תיאר כי האירוע הדאיג אותו מאוד, אך שיתף כי הצליח להירגע כשראה שלא מדובר בפציעה קריטית ומסכנת חיים. "במהלך הפינוי ראינו שיש לה רסיס גם ליד העין וזה היה די מלחיץ", הוסיף.
א' נזכר כיצד טיפל באשתו: "היא נפגעה והתחיל לרדת לה המון דם מהיד. מיד שמתי לה חוסם עורקים לעצור את הדימום, והתחלנו לפנות אותה חזרה לשטח ישראל. במהלך הפינוי ראינו שיש לה רסיס גם ליד העין וזה היה די מלחיץ"
לאחר הטיפול הראשוני בשטח פונתה מ' חזרה לגבול, ומשם לבית החולים – כשבעלה לצידה. "זו הייתה סיטואציה מאוד לא נעימה, היו רגעים של לחץ. בחיים לא חשבתי שישימו עליי חוסם עורקים, אבל אין לי חרטה שנכנסתי לשם. בסוף זה חלק מזה ובשביל זה התכנסנו", אמרה.
אחרי יומיים שהיה לצידה במיון בבית החולים, א' נאלץ לחזור למילואים בלבנון. "התבאסתי מאוד שאני לא איתה, אבל אם אני לא הייתי נכנס אז מישהו אחר היה צריך להיכנס וזה לא מתאים", שיתף א'.
מ' הדגישה כי לאחר שתחלים מהפציעה בכוונתה לחזור לשירות המילואים. "לא יודעת אם אחזור לגדוד כמו שהייתי פעם כי ההחלמה תהיה די ארוכה, אבל אני מקווה שעד הסבב הבא אצליח לחזור ולעזור. זה חלק מהחיים שלנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.05.26
