יום האחיות הבינלאומי שמצוין היום (ג') הוא בדרך כלל סיבה לחגיגה במערכת הבריאות, ואולם, לאחר שש שנים של קורונה ומלחמה שלא רואים את סופה, נראה כי האחים והאחיות זקוקים ליותר מהוקרה בלבד, ודורשים שינוי מהותי. בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" מתאר יו"ר הסתדרות האחיות והאחים שאול סקיף מצוקת כוח אדם משמעותית, עומסים כבדים, מטלות שרק מתווספות ושחיקה - ומזהיר: "אנחנו מושיטים יד לשלום, אבל בסופו של דבר אם נצטרך אנחנו נעבור גם לאגרוף ברזל, ונגיב. אני אומר את זה בכאב, אבל אם נצטרך אז גם נפעל בצעדים ארגוניים כאלה ואחרים".
"האחיות נקרעות, הן כבר שש שנים בסחרור, ואנחנו לא יודעים אם מחר יהיה עוד סבב מלחמה", אומר סקיף. לדבריו, האחיות "נותנות את הנשמה ולא יכולות יותר. מספיק לחשוב שבמשך שש שנים אתה לא נותן לסוס אוכל, והוא ימשיך לקחת אותך על הגב שלו לאן שאתה רוצה".
שאול סקיף: "האחיות נקרעות, הן כבר שש שנים בסחרור, ואנחנו לא יודעים אם מחר יהיה עוד סבב מלחמה. הן נותנות את הנשמה ולא יכולות יותר. מספיק לחשוב שבמשך שש שנים אתה לא נותן לסוס אוכל, והוא ימשיך לקחת אותך על הגב שלו לאן שאתה רוצה"
לדבריו, מאז תקופת הקורונה, וביתר שאת על רקע מלחמת 7 באוקטובר והסבבים החוזרים מול איראן, העומס על האחים והאחיות רק הלך וגבר. "בקורונה היינו הראשונים להסתער, לא שאלנו אם החיים שלנו בטוחים, אם יש חיסון או אין, אם המיגון מתאים או לא, הסתערנו כמו חיילים טובים, קמנו ויצאנו להגן על הבריאות של אזרחי מדינת ישראל", הוא אומר. "בשש השנים האלה המדינה מתחה אותנו עד הקצה, העומסים הם בלתי אפשריים".
לטענת סקיף, תקינת האחיות לא עודכנה מאז 1996, למרות גידול האוכלוסייה, וגם תקנים שנוספו למערכת לאורך השנים לא תמיד הגיעו ליעדם. "הוסיפו תקנים אבל הם נעלמו לכל מיני הרחבות שירותים, או שבתי החולים קיצצו אותם כדי לאזן תקציבים. משרד הבריאות והאוצר לא מוכנים לשנות את המקדם של התקינה, כך שמראש יוקצו לכל מחלקה את מספר התקנים שהיא זקוקה להם כדי לעבוד כמו שצריך".
5 צפייה בגלריה
העומס הכבד נמשך מאז ימי הקורונה. בתמונת הארכיון: מחלקת קורונה בבית החולים זיו בצפת
(צילום: AFP)
במשרד הבריאות טוענים כי המצב שונה מהאופן שבו מתאר אותו סקיף. "מפתחות התקינה נקבעו בשנת 1994, יכול להיות שיש דברים שהשתנו, שאפשר לבדוק את הפער. מתקופת הקורונה הוספנו מעל 2,000 תקנים למערכת, וכל מיטה נפתחת עם תקנים", אומרים גורמים במשרד.
סקיף מציין עוד כי מטלות רבות, ובהן גם משימות אדמיניסטרטיביות שאינן חלק מתפקידן, מוטלות על האחיות בשל מחסור בכוח אדם, ופוגעות ביכולתן להעניק טיפול ראוי. "היא לא מגיעה בכלל למטופל כי היא מתעסקת כל היום במחשב", הוא אומר. "יש פה ניסיון לקחת סקטור שיפתור את כל הבעיות, ואנחנו נמחא לו כפיים ונחמיא על הבמות, אבל כשצריך לשלם על זה בשכר או בכוח אדם נוסף - זה לא קורה", הוא מוסיף.
אין חדרי אוכל ואין סבסוד
לדבריו, לצד המחסור בכוח אדם, גם תנאי העבודה אינם מספקים. "איזו סיבה יש שאחיות בלילות ובערבים יקוששו אוכל בבתי החולים כי אין חדרי אוכל, והן לא מקבלות שום סבסוד לקניית אוכל". הוא מציין כי גם השכר הנוכחי נובע מעומס העבודה הרב. "הן קורעות את עצמן. המשכורת של האחיות טובה כי הן עובדות הרבה, אבל הן צריכות לקבל יותר".
לדבריו, על אף פניות חוזרות ונשנות, משרד הבריאות לא סיפק נתונים עדכניים על היקף התקנים בפועל. "מהיום הראשון שנכנסתי לתפקיד, פניתי למשרד הבריאות ומשרד האוצר שנשב ונקיים שולחן עגול, כי בסוף שביתות במערכת הבריאות זו לא הרפתקה - זה חיים של אנשים".
"מהיום הראשון בתפקיד, פניתי למשרד הבריאות ומשרד האוצר שנשב ונקיים שולחן עגול, כי בסוף שביתות במערכת הבריאות זו לא הרפתקה - זה חיים של אנשים"
סקיף (57), נשוי ואב לשלושה, אח במקצועו, בוגר תואר ראשון בסיעוד מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בגרונטולוגיה (חקר ההזדקנות) מאוניברסיטת בן גוריון, שימש במשך 30 שנה כאח במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) במגוון תפקידים במחלקות ובהנהלה. לפני כניסתו לתפקידו הנוכחי בינואר 2025 שימש כיו"ר ועד העובדים במרכז ויו"ר חטיבת בתי החולים בהסתדרות האחיות. "ליבי היה נקרע, הייתי מסתובב במחלקות, רואה שתי אחיות על 40-30 חולים. המטופל צועק בלילה 'אחות' 'אחות', ואין אחות".
5 צפייה בגלריה
אשפוז במתחם תת קרקעי. מצוקת כוח האדם באה לידי ביטוי גם במלחמה
(צילום: Jack GUEZ / AFP)
ממצאי סקר החוסן והשחיקה של משרד הבריאות לשנת 2025 מחזקים את התמונה שמציג סקיף, ומצביעים על עלייה בעומס פיזי ואדמיניסטרטיבי בקרב אחים ואחיות, חוסר איזון בין בית לעבודה, וירידה ברמת גיוון ועניין. הסקר הופץ בין החודשים מרס-מאי 2025, במהלך מלחמת חרבות ברזל וזמן קצר לפני מבצע "עם כלביא". לפי הנתונים, נרשמה עלייה משמעותית במדד השחיקה הכללית במערכת הבריאות - מ-3.4 בשנים 2018 ו-2021 ל-3.6 בשנת 2025, כאשר כ-40% מהעובדים במערכת מצויים ברמת שחיקה גבוהה.
באשר לסקטור האחיות, 47% מהמשיבים דיווחו על עומס מטלות אדמיניסטרטיבי ו-25% דיווחו על עומס פיזי קשה. עוד עולה מהסקר כי 26% מהמשיבים בקרב האחים והאחיות מציגים אינדיקציה לסימפטומים של דיכאון, 13% מהאחיות שהשיבו לסקר העידו כי הן שוקלות לעזוב את המקצוע, ו-46% מהאחיות מרגישות שהלחץ בעבודה פוגע בבריאותן האישית.
למרות הביקורת, מעמד מקצוע האחיות דווקא השתפר בשנים האחרונות, בין היתר בזכות הרחבת סמכויות האחיות וקידום תפקיד "האחות המומחית". לדברי סקיף, מדובר בהתפתחות חיובית, אך כזו שאינה יכולה לבוא על חשבון כוח האדם. "אנחנו בעד אחיות מומחיות. אני מעריך מאוד את ההשכלה, והמומחיות היא חלק מההתקדמות הזו וחלק מהמימוש העצמי של האחיות הנפלאות האלה לתת ולגרום לבריאות טובה יותר, אבל זה לא יכול לבוא בלי תקנים", הוא אומר.
פער אדיר מהמדינות המפותחות
בשנים האחרונות דובר לא אחת על מצוקת האחיות בישראל והפערים ביחס למדינות המפותחות. בשנת 2023 עמד מספר האחיות בישראל על 5.6 לכל 1,000 נפש. עם זאת, בנובמבר האחרון הודיע משרד הבריאות כי השלים את היעד הראשון בתוכנית החומש, כאשר מספר האחיות בעלות הרישיון הגיע לשבע לכל 1,000 נפש בישראל. "הנתון הזה יפה לפרופגנדה בפייסבוק, אבל המציאות היא שבתוכו נספרות גם אחיות שחלקן עזבו את המקצוע, והן רק רשומות כאחיות, וכן גמלאיות", טוען סקיף. הוא מציין עוד כי ישנם גם לא מעט אחיות ואחים שמעוניינים לעבוד אך אינם מועסקים בתחום משום שאין תקנים.
5 צפייה בגלריה
"יש כאן אחיות נהדרות, מקצועיות ברמת על". חדר המיון בבית החולים ברזילי באשקלון
(צילום: ChameleonsEye / Shutterstock)
ואולם, במשרד הבריאות דוחים את הטענות על הסף. גורמים במשרד אומרים בשיחה עם ynet כי לפי נתונים עדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש רק 400 אחיות לא מועסקות, כאשר בישראל יש יותר מ-90 אלף אחיות מועסקות. "כל מי שרוצה לעבוד מוצא עבודה. מחקר שביצענו עם מכון ברוקדייל הראה שתוך שלושה שבועות מעל 90% מהבוגרים מוצאים עבודה". במשרד מדגישים עוד כי נמשכת העלייה במספר האחיות והאחים בישראל וכי נכון להיום 90,419 אחיות ואחים רשומים בישראל - עלייה של כ-2,000 מהשנה שעברה. עוד הם מציינים כי כ-13 אלף סטודנטים לאחיות לומדים בכלל המסלולים ובכל הארץ, כאשר השנה נפתחו תוכניות חדשניות להסבת אקדמאים ישירות לתואר שני.
5 צפייה בגלריה
מתריע משימוש בצעדים ארגוניים. שאול סקיף, יו"ר הסתדרות האחיות והאחים
(צילום: הסתדרות האחיות והאחים)
נציין כי השיפור שמוצג על ידי משרד הבריאות עדיין עומד בפער משמעותי ביחס לממוצע במדינות ה-OECD, העומד על כתשע אחיות לכל 1,000 נפש, נכון לשנת 2023. מנתוני דוח "מערכת הבריאות בישראל בראי ה-OECD לשנת 2023" עולה כי במדינות כמו שוויץ, נורבגיה, איסלנד, גרמניה וקנדה מספר האחים והאחיות הפעילים עומד על יותר מ-10 לכל 1,000 נפש. הנתון בישראל נמוך אף ממדינות כמו צ'כיה ורומניה.
"זה מקצוע נפלא, מקצוע שנותן חיים לאנשים, שנוגע לכל אדם ואדם מהרגע הראשון ועד האחרון של חייו", הוא מסכם. "יש כאן אחיות נהדרות, מקצועיות ברמת על, ויש תסכול שאתה רוצה לתת אבל אין מה. המדינה חושבת שפה הכל הוקוס פוקוס, שיש קוסמים, נותנים אפס ומקבלים 100. אנחנו החוסן הלאומי, הבריאותי של מדינת ישראל, אנחנו 'הצבא', אנחנו רק לא יודעים לדרוש כמו מערכת הביטחון. האחיות בקורונה ובמלחמה לא שאלו, הן רצו לטפל. וגם אם עכשיו תגידי להם שיש עוד סבב עם איראן, את תראי 100% התייצבות".
משרד הבריאות: פועלים לחיזוק המקצוע
משרד הבריאות מסר בהתייחסות לטענות שהועלו, כי "שיעור האחיות בישראל עומד כיום על כשבע אחיות ל-1,000 נפש, ומתייחס לאחיות ואחים בעלי רישיון עד גיל 67. מדובר בעלייה משמעותית לעומת לפני כחמש שנים, אז עמד השיעור על 5.4 בלבד, ובדרום אף פחות מ-3. במשך שנים הורגש מחסור משמעותי בכוח האדם, בעיקר בפסיכיאטריה, גריאטריה ובריאות הציבור. במסגרת תוכנית החומש הלאומית הוביל משרד הבריאות, יחד עם הסתדרות האחיות, משרד האוצר ומוסדות ההכשרה, מהלכים רחבי היקף לחיזוק המקצוע, הרחבת ההכשרות ופיתוח מסלולים מקצועיים מתקדמים.
"כיום מתחילים מדי שנה את לימודיהם כ-4,000 סטודנטים לאחיות. מבחינת נתוני התעסוקה, על פי נתוני הלמ"ס ברבעון הראשון של השנה ישנן כ-400 אחיות בלבד שאינן מועסקות מתוך כ-90 אלף אחיות ואחים בישראל. בנוסף, ממחקר של משרד הבריאות ומכון ברוקדייל עולה כי זמן ההשתלבות הממוצע של אחות במערכת לאחר קבלת רישיון עומד על כשלושה שבועות בלבד. בשנים האחרונות נוספו מעל 2,500 תקנים חדשים, ומשרד הבריאות ממשיך לפעול יחד עם הסתדרות האחיות ומשרד האוצר לחיזוק המערכת, שיפור תנאי העבודה ומניעת שחיקה".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.05.26
