"הוא בן הזקונים שלנו, אחרי שלושה ילדים בריאים", מספר אביו של הפעוט. "הוא נולד בלידה טבעית וקלה ובמשקל תקין, כך שחזרנו הביתה עם תינוק שחשבנו שמצבו תקין". השמחה התפוגגה כשהילד היה בן חודש וחצי והתחיל לפרכס. כך מתחיל סיפורו של תינוק ישראלי שעשה היסטוריה והפך לראשון בעולם שקיבל טיפול גנטי ניסיוני ופורץ דרך ישירות למוח.
הוריו המבוהלים פינו אותו למרכז שניידר לרפואת ילדים, שם עבר הדמיות ובדיקות דם - אך מאחר שלא נמצא גורם לפרכוסים, שוחרר לביתו. "בתוך שבועיים חזרו התקפי הפרכוס ובמקביל אובחן גם עיכוב התפתחותי משמעותי. חזרנו איתו שוב ושוב לבית החולים".
1 צפייה בגלריה
ד"ר נעמה אורנשטיין עם התינוק שעבר את הטיפול החדשני ופרופ' ראמי עקילן
(צילום: דוברות שניידר)
בשלב זה נכנסה לתמונה ד"ר נעמה אורנשטיין, מנהלת היחידה לגנטיקה בשניידר. היא חשדה כי מקור הפרכוסים הוא פגם בגן הנקרא WWOX - גן שכאשר אינו תקין גורם לאפילפסיה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי, להיקף ראש חריג, לעיכוב קשה בהתפתחות ולפגיעה בראייה כתוצאה מניוון המוח. "נחשפתי לגן הזה לראשונה בשנת 2019", מספרת ד"ר אורנשטיין. "פרסמנו אז מאמר על ילדים הלוקים באי-תקינות של הגן, ויודעים שבמצבים החמורים הילדים אינם שורדים מעבר לגיל ארבע". הפגם בגן שכיח בעיקר בקרב יוצאי תימן.
לפני שלוש שנים הגיעה לשניידר תינוקת שאובחנו אצלה בעיות בתנועתיות ובמיתרי הקול, והיקף ראשה היה קטן מהרגיל. "כשחיברתי את כל התסמינים עלה החשד שחלתה בתסמונת, ואחרי ריצוף גנטי איששתי אותו", מספרת ד"ר אורנשטיין. התינוקת נפטרה בגיל שנה ושבעה חודשים, לפני שניתן היה למצוא לה טיפול. מותה לא היה לשווא: בעקבותיו שכנעה ד"ר אורנשטיין את משרד הבריאות להכליל בדיקה גנטית של ההורים לפני ההיריון, לאיתור התסמונת.
הגן שנלחם בסרטן - ומגן על המוח
כדי להבין מה קרה לתינוק, צריך להבין מה עושה הגן WWOX. אצל מבוגרים תפקידו המרכזי הוא לווסת חילוף חומרים, לשמור על תקינות מערכת העצבים ולרסן גידולים סרטניים - העדרו או פגימותו קשורים לסרטן שד, לבלב, ריאות, ערמונית ושחלות. אך כשפרופ' ראמי עקילן, מדען וחוקר בעל שם בינלאומי ממרכז לאוטברג לאימונולוגיה וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, בדק עכברים החסרים את הגן במוחם, גילה משהו מפתיע: היעדר הגן פגע בהתפתחות המוח וגרם למחלה קשה הדומה לאפילפסיה של גיל הילדות, לבעיות ראייה, לאוטיזם ולהפרעות שיווי משקל.
"הפריצה הגדולה הגיעה כשהזרקתי עותק תקין של הגן ישירות למוחו של עכבר חולה. לא באמת האמנו שזה יעצור את הפרכוסים שלו", הוא אומר. "אבל זה קרה". כדי להעמיק את ההבנה של המחלה ולפתח את הטיפול, נטל צוותו של פרופ' עקילן תאי דם לבנים מחולים ו"תכנת מחדש" אותם בתנאי מעבדה - החזיר אותם למצב הדומה לתאי גזע, היכולים להתמיין לכמעט כל תא בגוף. לאחר מכן כוונו התאים בהדרגה להתמיין דווקא לתאי מוח, וגודלו בתלת-ממד. "אפשר לומר שיצרנו מיני מוח בצלחת מעבדה", אומר פרופ' עקילן. מודל זה אפשר לחוקרים לחקור את המחלה ולבחון את הטיפול לפני שניגשו לאדם.
מהפטנט לתרופה
לאחר שהביטחון בגישה התבסס, מכר פרופ' עקילן את הפטנט לחברת Mahzi Therapeutics האמריקנית, המפתחת טיפולים גנטיים המוזרקים למוח למחלות נוירו-התפתחותיות נדירות כאפילפסיה, אוטיזם ופיגור התפתחותי. מנכ"לית החברה, ד"ר יעל וייס, ישראלית המנהלת את החברה מקליפורניה, הרימה את הכפפה. הגן שובט במעבדה בארץ והוכנס לתוך נגיף - המשמש כנשא שיכול לחדור לתאי המוח ולגרום להם לייצר את החלבון התקין החסר. החברה הפכה את הפטנט לתרופה נוזלית שהוטסה בהקפאה לשניידר.
ד"ר יעל וייסצילום: פרטיהבעיה: התכשיר טרם אושר על ידי ה-FDA. הפתרון: לקבלו כטיפול חמלה. "במרוץ רגולטורי חסר תקדים התקבלו אישורי ועדת הלסינקי, משרד הבריאות וגורמי רגולציה בינלאומיים", מספרת ד"ר אורנשטיין.
"מחזיק ביד את החיים של התינוק"
את ההזרקה ביצע ד"ר עידו בן צבי, נוירוכירורג ילדים בכיר ומנהל מרכז החדשנות והמצוינות בשניידר. "ד"ר אורנשטיין פנתה אליי ואתגרה אותי", הוא מספר. "התינוק הורדם ובעזרת חתך קטן שאינו עולה על שני סנטימטרים נכנסתי לחלל שבין עמוד השדרה למוח - לאזור ה-Cisterna Magna, החלל הגדול ביותר סביב המוח המכיל נוזל מוחי-שדרתי. זה האזור המיטבי להחדרת התרופה". בידו אחז מזרק ובו ארבעה מיליליטר, שהוזרקו לאט לאורך ארבע דקות.
ד"ר עידו בן צביצילום: דוברות שניידר"זה היה מותח, מסקרן ומלחיץ - התרופה טרם נוסתה בבני אדם ולכן לא ידועות תופעות הלוואי שלה. אחד הסיכונים היה שהתינוק יגיב בהלם אנפילקטי וימות על שולחן הניתוחים. הרגשתי שאני מחזיק ביד את החיים של התינוק".
מאז ההזרקה - הפרכוסים לא חזרו. רופאי ילדים בארץ ובעולם עוקבים בדריכות ובתקווה אחר המשך מצבו. "התינוק משניידר הוא הראשון בעולם שטופל בדרך זו", אומרת ד"ר וייס. "מדענים זקוקים לאורך רוח וסבלנות, ולכן מוקדם מדי להכריז אאוריקה", אומר פרופ' עקילן. "אבל אני מקווה שהצלחתי להביא מרפא לילדים - או לפחות להאריך את חייהם ולשפר את איכותם".
