נקלעתם למצוקה נפשית? הסיכוי הגבוה ביותר הוא שרופא המשפחה ירשום לכם תרופות - ולא תקבלו כל ליווי טיפולי ממטפלים בתחום בריאות הנפש. זו התופעה שחושף דוח חדש של עמותת "רופאים לזכויות אדם", המבוסס על נתונים שמסרו קופות החולים בתשובה לבקשות חופש מידע: הכדורים הפכו למענה העיקרי, ולעיתים היחיד, למצוקה נפשית במערכת הציבורית.
3 צפייה בגלריה
הרוב המכריע נעזרים בכדורים. רק חלק קטן מגיעים לטיפול נפשי. אילוסטרציה
(צילום: New Africa / shutterstock)
הנתונים ברורים. בשנת 2023 התחילו בקופת חולים כללית - כדוגמה מייצגת לתמונה העולה מכלל הקופות - 79 אלף מבוגרים טיפול בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצות SSRI, SNRI או TCA במסגרת הרפואה הראשונית. מתוכם, רק 12,913 עברו אינטייק - פגישת אבחון עם מומחה בבריאות הנפש שעל בסיסה נקבעת הזכאות לטיפול. כלומר, 16.4% בלבד התקדמו צעד אחד קדימה. בסוף התהליך, 2,718 בלבד - פחות מ-3.5% - הגיעו לטיפול נפשי ממשי במסגרת הציבורית. מגמות דומות עולות מנתוני מכבי ומאוחדת.
"בהיעדר איסוף נתונים שיטתי, אפשר רק לשער מה עלה בגורלם של יותר מ-95% מהמטופלים שלא קיבלו טיפול פסיכותרפי או פסיכיאטרי בשירות הציבורי", כותבת מחברת הדוח רוני בן-כנען, מקדמת מדיניות בריאות בעמותה.
בעמותה מותחים ביקורת גם על כך שמשרד הבריאות אינו אוסף מהקופות נתונים באופן שיטתי ואחיד בעניין היקף הטיפול הנפשי, זמני ההמתנה ושלבי הטיפול מרגע הפנייה ועד למציאת מענה.
לחכות שנה וחצי
המצב לא השתפר גם לאחר שהמדינה הכירה במשבר בריאות הנפש והשיקה תוכנית לאומית בסך יותר ממיליארד שקלים. מסקר שערך פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית בנובמבר 2025, עולה כי זמני ההמתנה לטיפול פסיכולוגי ציבורי מגיעים בממוצע לשנה וחצי. "זהו פרק זמן שאינו הגיוני עבור אדם במצוקה נפשית", אומרת זוהרה סילמן, פסיכולוגית קלינית ונציגת הפורום. "יש צורך באבחון מעמיק, ליווי מקצועי ומערכת שמסוגלת להציע מענה אמיתי ולא רק פתרון חלקי".
רוני בן-כנעןצילום: רופאים לזכויות אדםלדבריה, מדובר במשבר עומק מתמשך: מחסור חמור בתקנים, שחיקה של המענים הפסיכולוגיים בקהילה, ופגיעה מוגברת באוכלוסיות הזקוקות למענה מותאם שפה ותרבות - בהן אין כמעט פסיכולוגים מהחברה הערבית או האתיופית בשירות הציבורי.
מי שידם משגת פונים לטיפול פרטי, בעלות של כמה מאות שקלים לפגישה פסיכותרפית ובין 800 ל-2,000 שקלים לפגישת אבחון או מעקב פסיכיאטריים. אלא שגם במגזר הפרטי קיים מחסור במטפלים, שמוביל אף הוא להמתנה ממושכת.
15% יותר תרופות מאז המלחמה
הנתונים מגיעים על רקע עלייה חדה בביקוש לטיפול נפשי מאז 7 באוקטובר. לפי נתוני משרד הבריאות, נרשמה עלייה של כ-15% בניפוק תרופות נוגדות דיכאון לאחר תחילת המלחמה לעומת התקופה שקדמה לה. הנתון מתייחס למספר המנות שהונפקו, ולא למספר הנוטלים - שם העלייה מתונה יותר.
ד"ר יעל גילרמן: "העלייה בצריכת כדורים מדגישה שהמערכת נמצאת באי-ספיקה רצינית מאוד. יחד עם זאת, גם לו היו מענים מושלמים היינו רואים עלייה מסוימת בשל הצרכים הנובעים מאירוע כה דרמטי. זה לא מוריד את העובדה שיש חוסרים משמעותיים מאוד במערך בריאות הנפש"
המגמה בישראל נשזרת גם עם תמונה עולמית מטרידה. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת The Lancet מצא כי מספר האנשים החיים עם הפרעות נפשיות בעולם כמעט הוכפל מאז 1990 והגיע בשנת 2023 לכ-1.2 מיליארד. מאז 2019, שכיחות הדיכאון עלתה ב-24% ושכיחות הפרעות החרדה זינקה ביותר מ-47%.
"אין ספק שהעלייה בצריכת כדורים מדגישה שהמערכת נמצאת באי-ספיקה רצינית מאוד", אומרת ד"ר יעל גילרמן, יו"ר איגוד רופאי המשפחה. "יחד עם זאת, גם לו היו מענים מושלמים היינו רואים עלייה מסוימת בשל הצרכים הנובעים מאירוע כה דרמטי. ולא צריך לחשוש מלתת טיפול תרופתי כזה. זה לא מוריד את העובדה שיש חוסרים משמעותיים מאוד במערך בריאות הנפש".
ד"ר יעל גילרמן צילום: הדס פרושמעדויות רופאי משפחה בדוח עולה כי מדובר בכורח מערכתי, לא בבחירה קלינית. "לפעמים תרופה היא הכלי היחיד לטיפול. נשענים יותר על טיפול תרופתי בגלל חוסרים מערכתיים בתחום", סיפר רופא משפחה מאזור השרון. רופא אחר מתל אביב תיאר מציאות קשה יותר: "הרבה מהרופאים ילכו על מה שמוכר, כמו 'ואבן'. זה טיפול שיוצר תלות - צריך יותר ויותר ממנו. ראיתי מטופלים שנוטלים שש עד שבע ואבן ביום".
פגיעה כפולה בפריפריה
ד"ר גילרמן מבקשת להבהיר שלא מדובר ברשלנות: "מטופל לא אומר לי שהוא עצוב ואני מיד רושמת לו כדור. אנחנו מבצעים אבחון ראשוני והתערבויות התנהגותיות, ומחליטים מה יכול להישאר אצלנו ומה נפנה". אך גם היא מודה בקיר שאליו נתקלת: "הרבה פעמים אתחיל בטיפול תרופתי, ואשמח במקביל להפנות למענה משלים, אבל בסוף עובדים עם מה שיש. לפעמים קורה שהתחלתי טיפול ומשהו לא מסתדר, ואני זקוקה לייעוץ פסיכיאטרי - ולפעמים פשוט אין".
3 צפייה בגלריה
"הצורך בתמיכה נפשית רק הולך וגדל, אבל בפועל כמעט שאין מענים זמינים". אילוסטרציה
(צילום: Media_Photos / shutterstock)
בעמותה מציינים כי בעיית ההכשרה חמורה במיוחד: רבים מרופאי המשפחה בישראל אינם בעלי התמחות ייעודית ברפואת משפחה, מה שמעלה את הסיכון לאבחנה שגויה ולטיפול לא מותאם - ותופעה זו נפוצה יותר ביישובים בפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית-חברתית. ד"ר ערין חאג יחיא, מומחית ברפואת משפחה, מתארת את המציאות במגזר הערבי: "הצורך בתמיכה נפשית רק הולך וגדל, אבל בפועל כמעט שאין מענים זמינים. כמעט בלתי אפשרי לקבל טיפול בערבית, שהוא קריטי גם מבחינת ההיכרות עם המציאות של המטופלים. לרבים אין שום אפשרות לשלם על טיפול פרטי".
עומס אדיר
בשנים האחרונות מתמודדים רופאי המשפחה עם עומס הולך וגובר, בין היתר בשל הרחבת תחומי האחריות שבטיפולם. טיפול בחולי סוכרת, רישום משאפים ותחומים נוספים שבעבר נעשו בהמלצת מומחים מצויים כיום במקרים רבים באחריותם. "הרחבת הסמכויות היא דבר מבורך שמועיל מאוד למטופלים, אבל זה צריך לבוא עם תמיכה ומשאבים", אומרת ד"ר גילרמן.
העומס נובע גם ממחסור ברופאים מומחים בתחומים שונים. "אם יש למטופל תור לנפרולוג או רופא עור רק בעוד שלושה חודשים, בסוף זה מגיע אלי", היא אומרת. "אני מומחית במטופלים שלי, לא ברפואת עור, נפרולוגיה או פסיכיאטריה". העומס מורגש גם בשל הגידול בפניות דיגיטליות. "זה מאוד נוח למטופלים, אבל לא מוריד עומס מהרופאות. מטופלים אומרים 'את התרופות אשלח לך אונליין כדי לא להטריח', אבל בסוף זה מגיע אלי - אני זו שמכניסה מרשמים אחרי שעברתי על התיק הרפואי".
3 צפייה בגלריה
עלייה בצריכת תרופות בתחומי בריאות הנפש
(צילום: Diomedes Cordero Acevedo / shutterstock)
ד"ר גילרמן מסכמת: "אנחנו יכולים להיות בסיס חזק של מערכת ציבורית גדולה, אבל גם הבסיס החזק לא יכול לעבוד אם אין לו עם מי לעבוד. רופאי המשפחה זקוקים למערך תומך איכותי - צוות אדמיניסטרטיבי, סוציאלי וסיעודי - שישפר את יכולת המענה הקהילתי ויפנה לנו זמן לתת שירות רפואי אמיתי. אם אנחנו נקרוס, הכול יתפרק".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "רופאי המשפחה ורופאי הילדים מהווים חלק מרכזי ממערך הטיפול בבריאות הנפש, משרד הבריאות וקופות החולים פועלים להרחבת הכשרתם ולהנגשת כלים טיפוליים מגוונים, בהם פסיכותרפיה, מענים מדורגים וטיפול תרופתי בעת הצורך.
"מנתוני קופות החולים עולה כי לצד עלייה של כ-15% בצריכת תרופות בתחומים שונים של בריאות הנפש, חלה עלייה של למעלה מ-40% בהיקף המפגשים הטיפוליים. נתון זה משקף את הרחבת השירותים והגדלת כוח האדם בתחום, ומעיד כי עיקר הגידול במענים אינו מבוסס על טיפול תרופתי בלבד.
"במקביל, מרחיב משרד את המענים שאינם תרופתיים, ובהם תומכי בריאות הנפש, שיחות טיפול נקודתיות בשיחת טלפון. לצד זאת, המשרד ממשיך לפעול לצמצום העומסים ולהרחבת השירותים, במיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון. בניגוד לנטען, משרד הבריאות אוסף באופן שוטף נתונים מקופות החולים על היקף השירותים והטיפולים הניתנים, ופועל בימים אלה להקמת תשתית ארצית למדידת זמני המתנה בתחום בריאות הנפש".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.06.26
