ב-6 ביולי יוצא איתם בר תקווה (30) לסבב מילואים נוסף. הבעיה: המילואים יסתיימו שלושה ימים אחרי מבחן הגמר האחרון שלו בלימודי הרפואה - כלומר, שנה שלמה של המתנה עד שיוכל לגשת להיבחן מחדש. והוא לא לבד: עבור סטודנטים רבים לרפואה, כל סבב מילואים שמתנגש עם מועדי בחינות פירושו עיכוב של שנה שלמה בהסמכה - וזאת בשעה שישראל סובלת ממחסור חמור ברופאים.
רס"ל (במיל') איתם בר תקווה (30) מירושלים, שנמצא בשנה האחרונה ללימודי רפואה באוניברסיטה העברית, הוא לוחם מילואים בחטיבה 55. לאורך המלחמה השלים בר תקווה 300 ימי מילואים, וכבר קיבל צו לסבב נוסף, שיחל ב-6 ביולי ויימשך 98 ימים.
4 צפייה בגלריה
"אין דרך לשלב, זה או מבחני הגמר או המילואים". איתם בר תקווה, סטודנט לרפואה במילואים
(צילום: פרטי)
המשמעות: המילואים יתחילו שבועיים לפני המבחן הראשון ויסתיימו שלושה ימים אחרי המבחן האחרון. "אין דרך לשלב, זה או מבחני הגמר או המילואים", הוא אומר, "למבחנים האלה יש אמנם מועדי ב', אבל אי-אפשר יהיה לגשת לשלושתם יחד כי הם צפופים. מועדי ב' נועדו למי שנכשל באחד המבחנים, לא למי שלא ניגש לשלושתם בגלל המילואים. זה אומר שאצטרך לחכות עוד שנה, עד הקיץ הבא, כדי לגשת אליהם. כל הקריירה שלי תתעכב בשנה שלמה".
איתם כבר גורר מבחן שיצטרך לגשת אליו בהמשך, בגלל שהמועדים שלו התנגשו עם סבב המילואים שביצע בחודשים אוקטובר-דצמבר 2025. "לא נראה שלמפקדים שלי אכפת בכלל", הוא טוען, "כל ההתייחסות של המערכת, מהשלישות ועד המג"ד, הייתה מאוד אטומה. ג'ינגלתי מאות ימים במילואים תוך כדי הלימודים וזה פגע בהם מאוד. החמצתי שלבים שבהם צריכים להכיר אותך אישית ולהתרשם מהיכולות שלך. גם אם על הנייר יהיה לי הכול, שילמתי מחיר כבד מאוד. הייתי מוכן לשלם אותו כי חסרים לוחמים והמדינה צריכה אותנו, אבל המשמעות של עוד סבב בנקודה שבה אני נמצא עכשיו היא הסתכנות מקצועית עבורי".
איתם בר תקווה: "ההתייחסות של המערכת, מהשלישות ועד המג"ד, הייתה מאוד אטומה. ג'ינגלתי מאות ימים במילואים תוך כדי הלימודים וזה פגע בהם מאוד. החמצתי שלבים שבהם צריכים להכיר אותך אישית ולהתרשם מהיכולות שלך. גם אם על הנייר יהיה לי הכול, שילמתי מחיר כבד מאוד"
איתם למד בישיבה התיכונית הזורעים שליד טבריה ואחר כך התגייס. את שירותו הצבאי החל בגדוד 101 של חטיבת הצנחנים. כחלק ממסלול השירות הוא למד בישיבה בירוחם, ולאחר שחרורו המשיך ללימודים בישיבה ביישוב אפרת. "אני דתי, הולך עם כיפה סרוגה על הראש, ומאוד כועס על הציבור החרדי שרק לוקח ולא נותן דבר", הוא אומר, "הם משתמשים במדיניות הרווחה כדי לעזור רק לעצמם, ומתייחסים לשאר האוכלוסייה בתור כספומט. והמגזר שלי, הישיבות שבהן גדלתי, מוכנות לזרוק את המילואימניקים, חבר'ה כמוני, רק בשביל שימור של גוש ימין מדומיין. שר האוצר, יו"ר מפלגת הציונות הדתית, זורק אותי שוב ושוב מתחת לגלגלים, שולח אותי שוב ושוב לסבבי מילואים, כשהוא סוגר עוד דיל פוליטי עם גולדקנופף. הפוליטיקאים שלנו צריכים לדעת שאנחנו נבוא איתם חשבון בקלפי".
"זה אבסורד"
תסכול נוסף נגרם מהעובדה שהוא לא משרת במקצוע שאותו למד כל כך הרבה שנים. "חסרים רופאים לוחמים, אבל לא נתנו לי לעבור לחוליה רפואית", הוא מספר, "הם לא לוקחים בחשבון שיש לי כבר המון ידע רפואי. מבחינתם אני עוד לא מוסמך, ולכן לחובש שעשה 12 שבועות קורס בצה"ל יש יותר סמכויות ממני בשטח. זאת בשעה שכל סטודנט לרפואה שסיים שנה רביעית, שעבר שנה שלמה בבית חולים במחלקות כמו פנימית וכירורגיה, יכול לתת הרבה יותר מכל חובש. זאת עוד דוגמה לחוסר היעילות של המערכת הצבאית".
גם רס"ם (במיל') יאיר ללוש (35) מירושלים, לוחם במילואים וסטודנט שנה שישית לרפואה, מרגיש שהוא יכול לתרום יותר למערכת. "זה אבסורד שלא עושים בצה"ל שום דבר עם הסטודנטים לרפואה", הוא אומר, "הם יכולים, למשל, להוציא אותנו באופן מרוכז לארבעה ימים של קורס רפואת חירום ולשבץ אותנו בתור אנשי רפואה בשטח, להיות מט"בים (מטפלים בכירים) בחוליות רפואה".
יאיר ללוש: "לא עושים בצה"ל דבר עם הסטודנטים לרפואה. הם יכולים להוציא אותנו באופן מרוכז לארבעה ימים של קורס רפואת חירום ולשבץ אותנו בתור אנשי רפואה בשטח, להיות מט"בים (מטפלים בכירים) בחוליות רפואה"
ללוש, המשרת במילואים בגדס"ר של חטיבה 16, השלים במלחמה כ-170 ימי מילואים. באוגוסט 2024, בפיצוץ מטען ברצועת עזה, הוא נעזר בידע הרפואי שצבר והעניק טיפול בשטח. "לא שיבצו אותי כאיש רפואה, אבל בפועל עשיתי את זה, באופן לא רשמי, באירוע רב-נפגעים", הוא מספר, ומזכיר בכאב את נפילתם של שלושה מחבריו לכוח, רס"ל (במיל') אביתר עטואר, רס"ל (במיל') דניל פצ'ניוק ורס"ל (במיל') ניתאי מיטודי.
סבב המילואים הבא כבר בפתח. "אני עושה דוקטורט בתוכנית משולבת, ובכל רגע שאני לא בכיתה אני אמור להיות במעבדה. אבל בגלל המילואים הדוקטורט יידחה בהרבה זמן, מה שיעכב גם את הסטאז' ברפואה", הוא אומר, "אין לי טענות לא לפקולטה ולא למפקדים הישירים שלי, אלא לדרג הצבאי הבכיר ולדרג המדיני. הצבא לא עשה שום דבר כדי להגדיל את כוח האדם. בנוסף, מפילים עלינו הכל בהתראה של חודש-חודשיים, וגם זה אם יש לנו מזל. זה מייאש".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.06.26
