נשים מהוות 63% מהסטודנטים לרפואה בישראל - אבל רק 20% מהמומחים בכירורגיה כללית, ושכרן נמוך בכ-13% משכר הרופאים. דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשת ח"כ פנינה תמנו שטה, בעת ששימשה כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, חושף כי למרות הנוכחות הגבוהה של נשים בשלבי ההכשרה הרפואית, ככל שעולים בשלבי הקריירה ייצוגן מצטמצם והפערים המגדריים עדיין ניכרים. גם בעולם הרפואה, כך מסתבר, הדרך לשוויון עוד ארוכה.
מהדוח עולה כי נשים הן רוב ברור בשלבי ההכשרה הרפואית, אולם ככל שמתקדמים לאורך מסלול הקריירה שיעורן פוחת. בשנת הלימודים תשפ"ד (2024-2023) נשים היוו 63% מהסטודנטים לרפואה ו-62% מבוגרי לימודי הרפואה בישראל. עם זאת, כבר בשלב קבלת הרישיון לעסוק ברפואה - כלומר לאחר שנת הסטאז' - שיעורן ירד לפחות ממחצית: בשנת 2023 נשים היוו רק 44% מ-2,495 מקבלי הרישיונות החדשים. מחברי הדוח מסבירים כי הפער נובע בין היתר מחלקן הקטן של נשים בקרב מקבלי הרישיונות שלמדו בחו"ל, המהווים את עיקר מקבלי הרישיונות.
ח"כ פנינה תמנו שטהצילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת בסך הכול נשים מהוות 42% מכלל בעלי הרישיון לעסוק ברפואה בישראל, ו-41% מהרופאים המועסקים בפועל - כ-15,000 מתוך 37,300 רופאים שהועסקו בשירותי הבריאות בשנת 2023. גם בהמשך הקריירה - בשלבי ההתמחות והמומחיות - שיעורן מצטמצם: בשנת 2023 החלו 2,035 רופאים את שלב ההתמחות, כאשר שיעור הנשים ביניהם עמד על כ-45% - ירידה לעומת 48% בשנת 2022. בקרב הרופאים המומחים נשים מהוות 40% בלבד.
כירורגיה אורתופדית: רק 5% נשים
הפערים המגדריים בולטים במיוחד כשבוחנים את התפלגות תחומי ההתמחות. בחלק מהתחומים שיעור הרופאות עולה על שיעור הרופאים: נשים מהוות 71% מהמומחים בגנטיקה רפואית, 69% באנדוקרינולוגיה ילדים, 63% בבריאות הציבור, 62% בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, 60% ברפואת משפחה ו-58% באנטומיה פתולוגית.
לעומת זאת, בתחומי הכירורגיה הפער הפוך ובולט: נשים מהוות רק 20% מהמומחים בכירורגיה כללית, ו-5% בלבד בכירורגיה אורתופדית. גם בתחומים הדורשים הכשרה ממושכת - כגון הרדמה (28%) ורפואה פנימית (42%) - שיעורן נמוך.
בעוד שבמקצוע הרפואה גברים מהווים רוב, בתחום הסיעוד התמונה הפוכה לחלוטין: בסוף 2023 היו רשומים בישראל כ-73 אלף בעלי רישיון לעסוק בסיעוד, ו-84% מהם נשים. גם במקצועות פרא-רפואיים רבים נשים הן הרוב המוחלט - שיעורן בקרב שינניות עמד בשנת 2023 על 99%, בקרב דיאטנים וקלינאי תקשורת על 94%, בקרב עובדי מעבדה על 86%, בקרב פסיכולוגים על 76% ובקרב רוקחים על 63%. לעומת זאת, בתחומים כגון טכנאות שיניים ופודיאטריה ניתוחית - בחלק מהתחומים הספציפיים שיעור הנשים עומד על פחות מ-20%.
דוח מרכז המחקר והמידע מצביע גם על פערי שכר מגדריים משמעותיים. הנתונים מתבססים על דוח הממונה על השכר במשרד האוצר לשנת 2021, ומראים כי שכרן הממוצע של נשים העובדות בבתי חולים ציבוריים נמוך ב-21% משכר הגברים - כ-19 אלף שקלים לחודש לעומת כ-24 אלף שקלים. הדוח מציין כי הפער נובע בעיקר מכך שנשים משולבות יותר במקצועות בעלי שכר נמוך, בעוד גברים מרוכזים יותר בדירוגים טכנולוגיים, רפואיים וניהוליים.
ח"כ מירב כהן צילום: קובי קואנקסואולם, גם כאשר משווים נשים וגברים באותו תחום מקצועי, הפערים נמשכים. בשנת 2021 עמד שכרה החודשי הממוצע של רופאה על 32,700 שקלים - נמוך בכ-13% משכר הרופא, שעמד על 37,437 שקלים. במקצוע הסיעוד הפער מצומצם יותר ועומד על 5%: שכרם הממוצע של אחים בבתי החולים הציבוריים עמד על 22,312 שקלים, לעומת 21,204 שקלים בקרב אחיות. הדוח מציין כי הפערים עשויים לנבוע בין היתר מהבדלים בתגמול עבור כוננויות, ומייצוג חסר של נשים בתפקידי ניהול בכירים - תפקידים הכוללים לרוב מכסה מוגדלת של שעות כוננות המתוגמלות בשכר נוסף. בנוסף, השונות המגדרית בהתפלגות תחומי ההתמחות משפיעה אף היא על רמות השכר.
נורה אדומה
ח"כ תמנו שטה אמרה כי הדוח "צריך להדליק נורה אדומה לכל מי שמאמין בשוויון הזדמנויות. נשים הן רוב ברור בפקולטות לרפואה, הן מסיימות את ההכשרה בהצלחה, הן נושאות על כתפיהן חלק עצום ממערכת הבריאות - ובכל זאת, בדרך לעמדות ההשפעה, להתמחויות היוקרתיות ולשכר הגבוה הן נעלמות מהתמונה. זו לא בעיה של יכולת, כישרון או מצוינות, זו תוצאה של חסמים מבניים שהמדינה והמערכת חייבות להתמודד איתם".
2 צפייה בגלריה
"השמיים הם הגבול - גם בחדר הניתוח, גם בהנהלת בית החולים וגם בשולחן קבלת ההחלטות"
(צילום: ריאן פרויס)
היא הוסיפה: "כשנשים מהוות 63% מהסטודנטים לרפואה, אבל רק 41% מהרופאים המועסקים בפועל, וכשגם בתוך אותם מקצועות הן עדיין משתכרות פחות, אי אפשר לטעון שהגענו לשוויון. הנתונים מראים שהחברה הישראלית עדיין מפסידה בדרך חלק משמעותי מהפוטנציאל הנשי שלה. כל ילדה שנכנסת היום ללימודי רפואה צריכה לדעת שהשמיים הם הגבול - גם בחדר הניתוח, גם בהנהלת בית החולים וגם בשולחן קבלת ההחלטות".
ח"כ מירב כהן, יושבת ראש הוועדה הנוכחית לקידום מעמד האישה, הוסיפה כי הנתונים "לא מספרים רק על מערכת הבריאות - הם חושפים את מה שקורה בבית. נשים לא נעלמות במעלה הדרך של השכר והניהול ברפואה כי הן פחות מוכשרות. הן נעלמות כי מישהו צריך לאסוף את הילדים מהגן, ולרוב - אלו יהיו הן. כל עוד ניהול משק הבית לא מתחלק באופן שווה בין בני הזוג, נשים ימשיכו לשלם את המחיר הזה - בקריירה, בשכר, ובפנסיה".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.06.26
