חודש לפני יום הולדתה ה-45, חלתה הדס (46) בשלבקת חוגרת. "הייתי בשוק, בכלל לא חשבתי על זה, כי כל הפרסומים שראיתי היו של אנשים מבוגרים שצריכים לעשות חיסון", היא מספרת בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות". בתחילה, הרופא במוקד סבר כי מדובר בעקיצה, והיא נשלחה לביתה עם תכשיר לטיפול בעקיצות. אלא שלמחרת המצב רק החריף.
"זה היה בדיוק ביום מסיבת בר המצווה של הבן שלנו, ואמרתי לבעלי שמשהו לא בסדר. העין התנפחה ולא הצלחתי לפתוח אותה, והיו לי כאבי ראש חזקים. הרגשתי שכל מילימטר של תזוזה גורם לי ל'זצים' במוח". לדבריה, באותם ימים נחשפה ברשתות החברתיות גם לסיפורה של עדי הימלבלוי, שחלתה אף היא בשלבקת חוגרת. "בזכות הפרסומים הבנתי שזה באמת יכול לקרות גם מתחת לגיל 50".
גלריה
"ביליתי שבועיים במיטה עם דקירות וזרמים במוח". שלבקת חוגרת, לא רק מחלה של מבוגרים
(צילום: shutterstock)
רופאת המשפחה אישרה את החשד, ולאחר שהתברר כי הנגיף התיישב באזור העין, נשלחה הדס לחדר המיון לקבלת טיפול. "הגעתי הביתה בצהריים למסיבת בר המצווה של הבן שלי, כמו מצורעת, בלי להצטלם אפילו תמונה אחת", היא מספרת. "ביליתי שבועיים במיטה עם דקירות וזרמים במוח".
מה עושים עם שלבקת חוגרת? רופא מכללית מסביר
( צילום: ליאור שרון)
נתוני התנועה לחופש המידע, שמתפרסמים כאן לראשונה, חושפים כי בשנים האחרונות חלה עלייה עקבית במספר המאובחנים בשלבקת חוגרת בישראל, כאשר בקרב צעירים העלייה בולטת במיוחד. שלבקת חוגרת, המכונה גם הרפס זוסטר או Shingles, היא מחלה נגיפית ממשפחת ההרפס, המתבטאת בדרך כלל בפריחה של שלפוחיות על העור, ולעיתים גם בכאבים עזים באותו מקום.
הדס: "אמרתי לבעלי שמשהו לא בסדר. העין התנפחה ולא הצלחתי לפתוח אותה. היו לי כאבי ראש חזקים. הרגשתי שכל מ"מ של תזוזה גורם לי ל'זצים' במוח. ביליתי שבועיים במיטה"
מנתוני כללית, קופת החולים הגדולה בישראל, עולה כי בעוד שבשנת 2010 נרשמו 12,933 מקרים חדשים, בשנת 2025 כבר אובחנו יותר מ-18 אלף חולים. גם כאשר מביאים בחשבון את הגידול במספר המבוטחים בשנים אלה, ניכרת עלייה בשיעור ההיארעות של המחלה מ-3.29 לכל 1,000 מבוטחים, ל-3.78.
אחת המגמות הבולטות בנתונים, היא העלייה בקרב צעירים בגילי 44-18. בשנת 2010 אובחנו בקבוצת גיל זו בכללית 2,617 חולים, ואילו בשנת 2025 הגיע מספר המאובחנים ל-5,733 - זינוק של כ-119%. גם שיעור ההיארעות בקבוצה זו עלה באופן חד, מ-1.87 ל-3.40 מקרים לכל 1,000 מבוטחים.
נתוני מכבי מצביעים גם כן על עלייה עקבית במספר החולים, מ-8,555 מאובחנים בשנת 2016, לכ-13 אלף חולים סך הכל בשנת 2025, עלייה של כ-52%.
עלייה חדה במיוחד נרשמה בקרב צעירים בני 44-25. מספר המאובחנים בקבוצת גיל זו עלה בכ-120% בתוך פחות מעשור: בשנת 2016 אובחנו 1,431 מבוטחי מכבי עם שלבקת חוגרת בקבוצת הגיל הזו, בשנת 2020 - 2,110, ובשנת 2023 - 2,580. מגמת העלייה נמשכה גם בשנים 2025-2024, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אז אובחנו 2,757 ו-3,186 מבוטחים בהתאמה. הנתונים מצביעים על עלייה גם בקרב בני 55-84, קבוצת הגיל שבה המחלה שכיחה יותר - מ-4,522 בשנת 2016 ל-6,220 בשנת 2025.
מנתוני מאוחדת עולה כי חלה עלייה במספר המקרים בשנים האחרונות, אם כי מתונה יותר בהשוואה לקופות הגדולות. בין השנים 2025-2020 עלה מספר המאובחנים בכ-17% - מכ-4,386 מקרים לכ-5,100. בלאומית לעומת זאת, לא נרשמה מגמת עלייה עקבית לאורך השנים. עם זאת, בין השנים 2025-2024 נרשמה עלייה של כ-15% במספר המאובחנים בגילי 45-26, מ-581 חולים ל-670.
"ההגנה החיסונית הטבעית נשחקת עם השנים"
(צילום: shutterstock)
"מאז הקמפיין שנועד להעלות את המודעות לשלבקת חוגרת, בעיקר בקרב מבוגרים, הצטברו דיווחים רבים על כך שדווקא בקרב צעירים התופעה הולכת ומתרחבת", מסר עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע, ומנחה הקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל, בהתייחס לנתונים. "משום שמדובר במחלה שיש קשר בין התפרצותה לבין מצב נפשי, הרי שנראה שקשה להפריד בינה לבין היותה סימפטום של ממש שמעיד על המתח הכבד שבו שרויים תושבי המדינה בשנים האחרונות. ראוי להכיר גם ברכיבים מעין אלו, כאשר לומדים על השפעות המצב במדינה, כסממן למציאות המורכבת שבה כולנו חיים". בקשת המידע הוגשה על ידי הסטודנט יואב בן-נביא מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.
עו"ד אור סדןצילום: עידן גרוסהדס, ששיתפה באותה תקופה במצבה גם ברשתות החברתיות, מספרת כי בעקבות הפרסום קיבלה אינספור הודעות מחברים ומכרים שחלו גם הם בשלבקת חוגרת. "פתאום צצו מלא סיפורים, חלקם חלו אפילו לפני גיל 30. לא האמנתי כמה חברים כתבו לנו, ולא ידענו את זה". היא מציינת כי בקרב החולים יש גם תחושת בושה. "חלק מהגברים למשל חווים התפרצות באיברי המין, אז מן הסתם לא רוצים לספר, אבל זה גם מרגיש מחלה של זקנים כזו".
סטרס מעלה את הסיכון
הדס סבורה שיש קשר ישיר בין סטרס להתפרצות המחלה. "אני בן אדם מאוד רגוע, אני מטפלת בהידרותרפיה ובדיקור, ואני לא חיה תחת לחץ. אבל מאז 7 באוקטובר התנדבתי במשך שנתיים בטיפול במשפחות מהעוטף ומילואימניקים. כמות הסיפורים ששמעתי בבת אחת הייתה קשה. חשבתי שאני שומרת על עצמי, אבל איך אפשר לשמוע כל כך הרבה ילדים שמספרים כמה חברים הם איבדו ושזה לא ייכנס ללב, ואני בטוחה שזה מה שהפיל אותי. בסוף הווירוס הזה נמצא אצלנו בגוף וזה מתפרץ".
שלבקת חוגרת נגרמת מהתעוררות מחדש של נגיף הווריצלה זוסטר, אותו הנגיף שגורם לאבעבועות רוח. "לאחר החלמה מאבעבועות רוח, וגם לאחר חיסון נגד המחלה, הנגיף אינו נעלם לגמרי מהגוף, אלא נשאר רדום בתאי העצב", מסבירה ד"ר שירלי שפירא בן דוד, מנהלת תחום מחלות זיהומיות במכבי. "בהמשך החיים הוא עלול להתעורר מחדש ולהתפרץ בצורת שלבקת חוגרת".
ד"ר שירלי שפירא בן דודצילום: עופר חג'יובהתסמינים הראשונים כוללים לרוב עקצוץ או כאב בעור. בהמשך מופיעה לרוב פריחה צפופה של שלפוחיות, המתפשטת בצורת "חגורה" לאורך מקום מוגדר בפלג הגוף הימני או השמאלי. רק במקרים נדירים המחלה אינה מלווה בפריחה האופיינית.
אף שהמחלה שכיחה בעיקר בקרב בני 50 ומעלה, היא עלולה להופיע גם בגיל צעיר, כפי שעולה גם מנתוני קופות החולים. ד"ר שפירא מציינת כי הסיכון לחלות עולה עם הגיל, אך גם מצבים של דיכוי חיסוני ומחלות רקע, כגון סוכרת או מחלות ריאה, מגבירים את הסיכון. גורמי סיכון נוספים כוללים סטרס, טראומה, ואף דיכאון. באשר למגמת העלייה לאחר 7 באוקטובר, היא אומרת כי "אין ספק שסטרס הוא גורם סיכון של התפרצות מחלות ממשפחת ההרפס, בהן גם שלבקת חוגרת. אחרי 7 באוקטובר, חווינו כמעט שלוש שנים של מלחמה, מה שמעלה את רמת הסטרס המתמשך".
ד"ר שירלי שפירא בן דוד: "אין ספק שסטרס הוא גורם סיכון של התפרצות מחלות ממשפחת ההרפס, בהן גם שלבקת חוגרת. אחרי 7 באוקטובר, חווינו כמעט שלוש שנים של מלחמה, מה שמעלה את רמת הסטרס המתמשך"
בין הסיבוכים האפשריים של המחלה נמנים כאב עצבי ממושך שעלול להימשך שבועות ואף חודשים לאחר שהפריחה חולפת, ובמקרים נדירים יותר גם דלקת קרום המוח או פגיעה בעצב הראייה. "הסיבוכים יכולים להופיע גם אצל צעירים", אומרת ד"ר שפירא. היא מתארת כי באחד המקרים הגיעה אליה מטופלת כבת 30 עם כאב ראש עז. "הבחנתי בשלפוחיות על הקרקפת, ובהמשך התברר שהיא סבלה מדלקת קרום המוח כתוצאה מסיבוך של שלבקת חוגרת. זה נדיר, אך יכול לקרות".
ד"ר שפירא מציינת כי ישנם כמה הסברים אפשריים לעלייה במספר המאובחנים. לדבריה, בעבר רוב הילדים נדבקו באבעבועות רוח באופן טבעי, והחשיפה החוזרת של המבוגרים לילדים חולים, סיפקה להם מעין "בוסטר" טבעי למערכת החיסון. "כיום, רוב הילדים מחוסנים, החשיפה למחלה פחתה, וכך יש פחות נוגדנים, כלומר ההגנה החיסונית הטבעית נשחקת עם השנים, ולכן יש סיכון גדול יותר להתפרצות".
החיסון בסל - אבל הגיל לא עדכני
עם זאת, היא מציינת כי ייתכן שחלק מהעלייה נובע גם משיפור באבחון והמודעות שעלתה הן בקרב הרופאים, והן בקרב המטופלים. "פעם מטופלים היו מגיעים שלושה שבועות אחרי שכבר הייתה פריחה, כשהמחלה הייתה בשלבי סיום, בעוד שהיום רבים משתמשים במנועי חיפוש AI, כדוגמת ChatGPT, מעלים תמונה ומבינים במה מדובר".
גורם נוסף לדבריה שעשוי לתרום לעלייה במספר המקרים הוא השימוש הגובר בתרופות המדכאות את מערכת החיסון, גם בקרב צעירים. "תרופות כאלה נפוצות כיום בטיפול במחלות אוטואימוניות, מחלות עור ומחלות מעי דלקתיות, וכמו כל דיכוי חיסוני אחר עלולות להגביר את הסיכון להתפרצות של שלבקת חוגרת".
תמיר מספר: "זה כאבי תופת - דקירות, צביטות, כוויות, זה הכול ביחד ו-24 שעות ביממה. זה השבית אותי לגמרי, המחלה הנוראית הזו, במשך שבוע ומשהו לא ישנתי"
תמיר (שם בדוי), בן 42, חלה בשלבקת חוגרת לפני כחודש. "זה התחיל מכאבים באזור הגב התחתון. חשבתי שעשיתי תנועה לא טובה", הוא מספר. אלא שגם לאחר שנטל משככי כאבים, הכאב לא חלף, ואף התגבר. "כעבור כמה ימים שמתי לב שיש לי הרפס על השפה, ומאוחר יותר במקלחת ראיתי שכל האזור מהבטן ועד הגב התחתון מלא פריחות שמזכירות הרפס". רופאת המשפחה אישרה את החשד. "זה כאבי תופת - דקירות, צביטות, כוויות, זה הכול ביחד ו-24 שעות ביממה. זה השבית אותי לגמרי, המחלה הנוראית הזו, במשך שבוע ומשהו לא ישנתי".
"חשוב מאוד שתעלה המודעות למחלה הזו, ואם אפשר להתחסן באופן פרטי או להוריד את גיל החיסון המומלץ", מוסיף תמיר. הוא מציין כי לא חש בעצמו בושה לאחר שחלה, אך מבין את אלה שחשים כך. "יש לזה שם מוזר, זה גם לא נשמע כזה חמור, צריכים להראות באינטרנט תמונות של בחור צעיר שזה התפרץ לו על הפנים, ואולי זה יזעזע יותר".
חיסון נגד שלבקת חוגרת מומלץ לבני 50 ומעלה
(צילום: shutterstock)
הטיפול בשלבקת חוגרת כולל בדרך כלל תרופות אנטי-נגיפיות, היעילות ביותר כאשר מתחילים אותן בתוך 72 שעות מהופעת הפריחה, וטיפול לשיכוך כאבים. "הדבר החשוב ביותר במחלות זיהומיות הוא מניעה", מדגישה ד"ר שפירא. "ישנו חיסון כנגד שלבקת חוגרת שהוא מאוד יעיל וגם בטוח, כולל למדוכאי חיסון, שלאחרונה הקריטריונים לקבל אותו בסל הבריאות הורחבו. במכבי אנחנו עובדים על העלאת מודעות לחיסון בקרב הצוותים הרפואיים על ידי תזכורות מובנות לחיסון בתיק הרפואי של אוכלוסיית היעד".
ד"ר דוד ששה צילום: ניר ששוןהחיסון שינגריקס (Shingrix) ניתן בשתי מנות בהפרש של חודשיים עד חצי שנה ומומלץ לבני 50 ומעלה, אך כלול בסל רק לבני 65 ומעלה. עלות שתי מנות החיסון במסגרת הביטוחים המשלימים של הקופות היא כמה מאות שקלים לכל מנה. השנה הורחבה הזכאות בסל לחיסון לאוכלוסייה בסיכון, כולל מדוכאי חיסון בני 18 ומעלה.
ד"ר דוד ששה: "שלבקת חוגרת יכולה להופיע גם בצעירים ואף בילדים, אך השכיחות שלה עולה משמעותית לאחר גיל 50, ולכן זהו גיל היעד לחיסון באוכלוסייה הבריאה"
ד"ר דוד ששה, מומחה ומנהל תחום מחלות זיהומיות במאוחדת, מציין כי נכון להיום אין המלצה של אף גוף בריאות בינלאומי לחסן באופן שגרתי אנשים בריאים מתחת לגיל 50. "שלבקת חוגרת יכולה להופיע גם בצעירים ואף בילדים, אך השכיחות שלה עולה משמעותית לאחר גיל 50, ולכן זהו גיל היעד לחיסון באוכלוסייה הבריאה", הוא מסביר.
ד"ר ששה מתייחס גם לטענות שעלו ברשתות בשנים האחרונות על קשר בין חיסון קורונה לשלבקת חוגרת. "במחקרים בודדים שבהם תוארה עלייה מסוימת בסיכון, היא הייתה קטנה והופיעה בסמיכות לקבלת החיסון, ולא שנים לאחר מכן. במחקר גדול שעשינו במאוחדת ופורסם בשנות הפנדמיה, לא נמצא קשר בין חיסון קורונה לעלייה בשכיחות שלבקת חוגרת. לכן, הטענות שממשיכות להופיע ברשתות החברתיות אינן נתמכות בידע המדעי הקיים".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.07.26
