משחק כדורסל הורים מול ילדים, כמו בכל שנה, הפך ברגע אחד לרגע קשה בחייה של משפחת פינקו מהרצליה. צח פינקו, בן 43, קרס באמצע החניה בדרך הביתה מהמשחק. ללא ההחייאה שביצעה בו אשתו עדי במקום, וללא הדפיברילטור שהיה באולם הסמוך, הוא כנראה לא היה שורד. שלושה שבועות אחרי שניצל, השניים משחזרים את הדקות שבהן חשבו שאיבדו אותו - וקרדיולוגים מסבירים מה גורם להתקפי לב בגילים צעירים יחסית, ואיך מקטינים את הסיכון.
"אני זוכר שראיתי את עצמי במראה בשירותים לבן כמו סיד, עם עיניים שחורות, אבל לא תיארתי לעצמי שזה ייגמר ככה. אמנם לא עשיתי ספורט במשך שנתיים, אבל בעבר כבר הרגשתי סחרחורת, בחילה או קצת קוצר נשימה באימונים, ולכן לא חשבתי שזה חריג. הכאב בכתף היה כאב חד באמת, באזור בית השחי, כמו חוט דיג שנכרך סביב הכתף", מספר פינקו בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות". "הדבר העיקרי הוא לא לזלזל בגוף, ובעיקר בנפש. מי שלא יודע לנהל את הלחץ עלול להגיע למצב שבו הוא לא אוכל כמו שצריך, יעשן יותר, יפסיק להתאמן - ובסוף גם יחטוף התקף לב".
כמדי שנה, רגע לפני היציאה לחופש, הגיעה משפחת פינקו למשחק כדורסל הורים מול ילדים בקבוצת בנות הרצליה, שם משחקת בתם הגדולה. "צח שיחק עד הצבא, זה ב-DNA שלו ושל הילדים שלנו", מספרת עדי. "זה חלק מהחיים שלנו, אנחנו מההורים המשוגעים שכל משחק מוציאים את נשמתם בעידוד מהקהל".
במהלך המשחק החל צח לסבול מכאבים בכתף שמאל, שעדי ייחסה בתחילה לתאונת קורקינט שעבר לפני מספר חודשים. לאלה הצטרפו תסמינים נוספים. "הזעתי מאוד, כאילו מישהו שפך עליי דלי מים. בשלב מסוים התחילו לי בחילה וקצת סחרחורת", מספר צח. למרות זאת המשיך לשחק. "הוא נתן את כולו, ממש הביא את עצמו לקצה", אומרת עדי. "בדיעבד היו לו כל הסימנים להתקף לב, אבל אף אחד לא חשב שבגיל 43 הוא באמת יקבל התקף לב. לא חשבתי שזה יגיע למצב שהוא כמעט מת לי בידיים".
"הבנתי שהוא לא נושם"
בסיום המשחק צח כבר הרגיש מטושטש לגמרי. "המאמן דיבר עם ההורים והוא ישב על המדרגות, וזה היה לי מוזר כי בדרך כלל הוא כל כך דומיננטי", מספרת עדי. זמן קצר לאחר מכן, בדרכם חזרה מאולם בית הספר לחניה, התמוטט צח על המדרכה. "ראיתי אותו נופל כמו לולב", נזכרת עדי. "מיד קפצתי לרצפה כדי שלא ינחת עם הראש על המדרכה. הנוכחים במקום לקחו מהר את הילדים, ושמעתי אותם צורחים מאחוריי 'אבא, אבא'".
"כל הגוף שלו התאבן. המוקדנית במד"א שאלה אם הוא נושם, שמתי לו יד באף וראיתי שהחזה שקוע - הבנתי שהוא לא נושם", היא ממשיכה בדמעות. עדי, שכמה שנים קודם לכן עברה קורס החייאה, החלה מיד לבצע בצח החייאה. במקביל הגיע למקום כונן מד"א, שהמשיך בעיסויי לב והפעיל דפיברילטור שהיה באולם הספורט הסמוך. "לראות אותו שוכב שם, מת בידיי, זו טראומה כל כך גדולה. אני רק חושבת שאם לא היינו מתעכבים שם ויוצאים לדרך, זה היה קורה בזמן הנסיעה - ומה הייתי עושה אז? הכול היה נס: נס שבכלל הגעתי באותו יום, כי הייתי אמורה להיות בעבודה, נס שהכונן היה בסביבה, ונס שהיה במקום דפיברילטור".
עדי פינקו: "אני רק חושבת שאם לא היינו מתעכבים שם ויוצאים לדרך, זה היה קורה בזמן הנסיעה - ומה הייתי עושה אז? הכול היה נס: נס שבכלל הגעתי באותו יום, כי הייתי אמורה להיות בעבודה, נס שהכונן היה בסביבה, ונס שהיה במקום דפיברילטור"
כוחות מד"א שהגיעו למקום פינו את צח לבית החולים מאיר בכפר סבא, שם הוכנס באופן דחוף לצנתור לצורך פתיחת חסימה בעורק הקדמי היורד - אחד העורקים החשובים ביותר שמספקים דם לחלק גדול משריר הלב. כעבור חמישה ימים שוחרר לביתו כשהוא במצב טוב. "אני מרגיש כמו חדש. יותר בריא, אבל עדיין קצת חלש, אני מתעייף מהר מאוד", הוא אומר.
"שנים של סטרס ולחץ"
צח, עצמאי בתחום הנדל"ן, מספר כי בשנים האחרונות היה נתון תחת לחץ רב. "עברתי שנים של סטרס ולחץ, שלא ידעתי לנהל אותו. בשנתיים האחרונות כל דבר קטן כבר הכביד עליי". עדי מוסיפה כי "בחודש האחרון הוא היה יותר עצבני וחסר סבלנות, ובעקבות זה גם עישן יותר סיגריות באופן משמעותי - אפילו יותר משתי קופסאות ביום - במקביל לכך שלא אכל ולא ישן כמו שצריך".
"אנחנו לוקחים את הגוף שלנו כמובן מאליו, אבל צריך להתייחס אליו כדבר קדוש. זה כמו שלא נדאג לעשות טיפולים לרכב", היא מוסיפה. "יש תמיד מחשבה שלא משנה כמה תעמיס על עצמך זה לא יפגע בך, אבל זה מגיע פתאום משום מקום". עדי מדגישה כי מה שהציל את צח הוא העובדה שבאולם הספורט היה דפיברילטור. "לדעתי צריך לפזר יותר מכשירים כאלה ברחבי הערים. מבחינתנו ה-30 ביוני הפך ליום ההולדת החדש של צח, ושום דבר שאעשה לא יהיה מספיק כדי להודות שצח פה".
פרופ' עבד עסלי, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, מסביר כי בהתקף לב מתחת לגיל 50 יש להסתכל בראש ובראשונה על גורמי הסיכון. "הראשון הוא עישון סיגריות. גורם סיכון מרכזי נוסף הוא היפרכולסטרולמיה משפחתית - מחלה תורשתית שכיחה יחסית המתבטאת ברמות גבוהות מאוד של כולסטרול LDL, המכונה 'הכולסטרול הרע'". מעבר לכך, הוא מציין כי קיימים גם גורמי סיכון פחות שכיחים, כמו קרישיות יתר ומומים מולדים בעורקי הלב.
פרופ' עבד עסליצילום: רמי זרנגרלפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2023 אירעו 15,120 אירועי אוטם שריר הלב כאבחנה ראשית, מתוכם כחמישה אחוזים (747 מקרים) מתחת לגיל 45. מספר המקרים הגבוה ביותר נרשם בקרב בני 65 עד 74, עם 4,156 מקרים. הנתונים מעידים כי מספר המקרים השנתי ירד מעט בשנים האחרונות: בשנים 2024 ו-2025 אובחנו 14,884 ו-14,372 מקרים בהתאמה. נתונים אלה מנוגדים לטענות ולתיאוריות קונספירציה שנפוצו ברשתות החברתיות בשנים האחרונות, המנסות לקשור את חיסוני הקורונה לעלייה בהתקפי הלב.
היעד: צנתור דחוף
נתונים נוספים בנושא הוצגו בסקר ACSIS, שמרכז החוג לטיפול נמרץ לב בישראל ונערך בין החודשים מרץ-אפריל 2024. הסקר כלל 1,741 מטופלים שאושפזו ואובחנו עם תסמונת כלילית חדה - ירידה פתאומית באספקת הדם לשריר הלב, שבמרבית המקרים גורמת להתקף לב חריף. מהנתונים עלה כי 197 מטופלים (11.3 אחוזים) היו מתחת לגיל 50. "אוכלוסייה צעירה מתחת לגיל 50 לרוב חווה התקף לב מהסוג המסוכן יותר, STEMI, שבמהלכו העורק המספק דם לשריר הלב נחסם בפתאומיות חסימה מלאה", מסבירה פרופ' קטיה אורבין, מנהלת טיפול נמרץ לב במרכז הרפואי בילינסון מקבוצת כללית ויו"ר החוג לטיפול נמרץ לב. "רוב המטופלים שמגיעים עם אירוע לבבי מסוג זה זקוקים לצנתור דחוף בתוך שעה, מכיוון שהם בסכנה לפתח נזק משמעותי לשריר הלב, הפרעות קצב ואף מוות פתאומי".
פרופ' עבד עסלי: "הוא התאמן עם קבוצה, ולא היה לבד. מיד לאחר החייאה מוצלחת בשטח הוא הובא לצנתור דחוף, ובזכות שילוב כל הגורמים הללו חייו ניצלו. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמשפיעים על ההישרדות הוא הזמן שחולף עד תחילת ההחייאה"
פרופ' אורבין מסבירה כי מטופלים צעירים מתחת לגיל 50 הם לרוב גברים מעשנים, בעלי סיפור משפחתי של מחלת לב איסכמית. "מטופלים צעירים לרוב מפתחים אוטם לבבי בלי תקופה מקדימה של תסמינים טיפוסיים, ולכן האירוע יכול להופיע כביכול מתוך 'בריאות שלמה'". לדבריה, הבעיה המרכזית באוכלוסייה הצעירה היא מודעות נמוכה לגורמי הסיכון: "הם לרוב לא נמצאים במעקב רפואי סדיר ואינם מודעים לדרגת הסיכון שלהם לפתח מחלת לב".
פרופ' קטיה אורביןצילום: דוברות בילינסוןפרופ' אורבין מוסיפה כי לאוכלוסייה הצעירה יש אמנם פרוגנוזה טובה יותר מבחינת תמותה וסיבוכים באשפוז, אך פוטנציאל להמשיך ולסבול מטרשת עורקים ומאירועים קרדיווסקולריים נוספים לאורך תקופה ארוכה יותר. מסיבה זו, לדבריה, אוכלוסייה צעירה שחוותה אירוע לבבי זקוקה לטיפול אינטנסיבי למניעת התקפי לב חוזרים - מעקב צמוד יותר, הדרכה בנוגע לשינוי אורחות חיים, השקעה בפעולות להפסקת עישון, התאמת טיפול תרופתי פרטני עם דגש על הפחתת תופעות לוואי, ובניית תוכנית אימון גופני מותאמת.
גברים, נשים, והפער באבחון
במרכז הרפואי מאיר מבוצעים מדי שנה כ-350 צנתורים דחופים בעקבות התקפי לב חריפים. עם זאת, גם פרופ' עסלי מדגיש כי אין עדות בשטח לעלייה במספר התקפי הלב בקרב צעירים. לדבריו, מחלות לב שכיחות יותר בקרב גברים, שמהווים כ-70 עד 80 אחוזים מהמקרים, אולם עם העלייה בגיל הפער מצטמצם. "מעל גיל מסוים המספרים כמעט משתווים. אצל נשים הסיכון מופחת עד גיל 55 עד 60, ואחר כך הוא גדל", מסביר פרופ' עסלי. הוא מדגיש כי אצל נשים קיים קושי נוסף, משום שתסמיני התקף לב אינם תמיד אופייניים, ולכן האבחון עלול להתעכב. "אנחנו יודעים ממחקרים שיש עיכוב באבחון אצל נשים, ולא תמיד עולים על כך בזמן. יש עבודות שמראות כי כשאישה מגיעה עם התסמינים לרופאה שגם היא אישה, האבחון מתרחש מוקדם יותר".
"אנשים צעירים לרוב לא נמצאים במעקב רפואי סדיר, ואינם מודעים לדרגת הסיכון שלהם לפתח מחלת לב"
(צילום: shutterstock)
לדברי פרופ' עסלי, באירועי לב במהלך פעילות גופנית יש להבחין בין מטופלים בני פחות מ-35 לבין מבוגרים יותר. מתחת לגיל 35 רוב האירועים קשורים למומים מולדים, לבעיות מבניות בלב או להפרעות חשמליות הגורמות להפרעות קצב מסכנות חיים. "בגיל 35 ומעלה הסיבה השכיחה ביותר היא טרשת עורקים - מחלה שבה מצטברים שומנים, תאי דלקת, סידן וחומרים נוספים בדופן הפנימית של העורקים", הוא מסביר. עם הזמן נוצרים משקעים הנקראים רבדים טרשתיים. "כשמעטפת של אחד הרבדים נקרעת, הגוף מגיב ביצירת קריש דם, שעלול לחסום בתוך זמן קצר את העורק ולגרום להתקף לב. אצל חלק מהאנשים הקרע מתרחש בזמן מאמץ גופני, אך הוא יכול להתרחש גם במנוחה או במהלך פעילות יומיומית".
עם זאת, הוא מבקש להדגיש כי פעילות גופנית היא אחד הכלים החשובים ביותר לשמירה על הבריאות. "אנחנו מעודדים אותה, משום שיש לנו מספיק נתונים שמראים שהיא מפחיתה תחלואה ומורידה באופן משמעותי את התמותה ממחלות לב וכלי דם". לדבריו, מי שמתחיל להתאמן בגיל מבוגר צריך לעשות זאת באופן מושכל. "אנשים שבמשך שנים לא עסקו בספורט, והעיסוק הסתכם בצפייה במונדיאל מהכורסה מול המסך, ובגיל 35 עד 40 מחליטים להתחיל להתאמן, לא צריכים להימנע מפעילות גופנית - להפך. אבל חשוב להתייעץ קודם עם רופא המשפחה ולהתאים את סוג ועוצמת הפעילות. מי שלא התאמן שנים לא צריך להתחיל בריצת מרתון".
בהתייחסו למקרה של צח, אומר פרופ' עסלי כי היה לו מזל גדול. "הוא התאמן עם קבוצה, ולא היה לבד. מיד לאחר החייאה מוצלחת בשטח הוא הובא לצנתור דחוף, ובזכות שילוב כל הגורמים הללו חייו ניצלו. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמשפיעים על ההישרדות הוא הזמן שחולף עד תחילת ההחייאה - גם אם מצילים את הלב, עיכוב ממושך עלול לגרום לנזק מוחי קשה. לכן מי שמתחיל לעסוק בפעילות גופנית, במיוחד מאומצת, רצוי שיעשה זאת עם אנשים נוספים, ובמקום שבו יש גישה מהירה לאמצעי החייאה ולסיוע רפואי".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.07.26
