בשבוע שעבר, בעת שיצחק (איזי) בנדהן ואשתו יעל שהו בביתם בבית שמש, החלה יעל (36), שהייתה בהיריון שביעי במצב מתקדם, לחוש צירים וירידת מים.
בשל הדחיפות ועל רקע עומסי התנועה בדרך לירושלים, יצאו השניים לעבר בית החולים הדסה עין כרם באמצעות אמבולנס כונן שהחזיק יצחק בביתו במסגרת תפקידו במד"א. "יעל שכבה מאחור על מיטת האמבולנס, ואני נהגתי", מספר יצחק.
אלא שבשלב מסוים התריעה בפניו יעל כי הלידה מתחילה להתקדם, ואז הבין יצחק כי לא יספיקו להגיע לבית החולים בזמן. "היינו אמנם עשר דקות מבית החולים, וההמלצה היא תמיד להגיע לבית החולים, אבל הלידה כבר ממש התחילה, והבנתי שלא נספיק".
"אמרתי לו שאו שאני עושה את זה לבד בזמן שהוא נוהג, או שהוא עוצר ועוזר לי", מוסיפה יעל. "זו לידה שביעית, וידעתי מה אני מרגישה - ידעתי שזו ממש לידה פעילה".
בשלב זה החל יצחק, שבמהלך עשר שנותיו במד"א כבר חווה לידות רבות, ליילד את אשתו. "בית שמש היא אחת הערים עם הילודה הגבוהה ביותר בארץ, ובמהלך השנים טיפלתי בכ-150 לידות באזור", הוא אומר.
"יעל שכבה מאחור על מיטת האמבולנס, ואני נהגתי"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
כעבור זמן קצר הגיחה בתם לאוויר העולם, בתוך האמבולנס. "מעולם לא יצא לי ליילד את הבן שלי או הבת שלי. הלידה הלכה חלק, התינוקת יצאה בריאה ושלמה", מספר יצחק. "אנחנו נשואים עוד מעט 18 שנה, ומעבר לזוג, אנחנו החברים הכי טובים בעולם. מישהו שמעולם לא חווה לידה, ופתאום יבקשו ממנו ליילד את אשתו - זה יכול להיות מפחיד עבורו. אבל אני עשיתי את זה כבר הרבה פעמים, חוויתי כל סיבוך לידה אפשרי, ולא היה בי פחד. לצד ההתרגשות מהלידה עצמה, העובדה שזכיתי להשתתף בלידה של הבת שלי במו ידיי היא רגע שלא אשכח לעולם".
"גם בלידות האחרות הוא היה שם בשבילי בחדר הלידה, וגם הפעם, כשהיינו באמצע הדרך, זו הייתה ממש חוויה", מוסיפה יעל.
בתם של השניים זכתה לשם ליאורה. "היא נולדה בתשעת הימים - תשעה באב זו תקופה שחורה לעם היהודי, וגם אנחנו כיום נמצאים בתקופה של מלחמה, שהעולם סביבנו קצת שחור. היא האור שהאיר לנו את החושך. היא כבר מביאה הרבה אור ושמחה למשפחה, במיוחד לאחותה בת השש, שסוף-סוף זכתה לאחות נוספת". לשניים עוד שישה ילדים.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.07.26
