יותר נשים בישראל בוחרות באמצעי מניעה ארוכי טווח, ובראשם התקנים תוך רחמיים הורמונליים, לצד המשך שימוש נרחב בגלולות. כך עולה מנתוני מכבי שירותי בריאות, הקופה השנייה בגודלה בישראל, שחושפים את מגמות השימוש באמצעי מניעה בשש השנים האחרונות.
מספר המשתמשות בגלולות נותר יציב יחסית לאורך השנים 2025-2019, אך נרשמה עלייה בולטת במספר הנשים שבחרו בהתקנים ובטבעות וגינליות. "זה לא שיש פחות שימוש באמצעי מניעה מכל סוג, יש דווקא יותר שימוש, אבל פשוט נשים יותר מודעות כיום ליכולת שלהן לבחור, לקחת את הבחירה בידיים שלהן, ולכן אנחנו רואים עלייה בשימוש באמצעי מניעה שונים, ולא רק שימוש בגלולות כפי שהיינו רואים בעבר", מסבירה ד"ר ורד קלייטמן, מנהלת תחום רפואת נשים במכבי שירותי בריאות, בשיחה עם ynet.
לשים ולשכוח
מספר הנשים שקיבלו מרשם להתקן תוך רחמי הורמונלי עלה מ-18,543 בשנת 2019 ל-21,425 בשנת 2025 - עלייה של כ-16%. גם השימוש בטבעת וגינלית נמצא במגמת עלייה, מתונה יותר: מ-15,490 נשים בשנת 2019 ל-17,261 נשים בשנת 2025, גידול של כ-11%.
לדברי ד"ר קלייטמן, אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא הנוחות שבשימוש בהתקן. "השימוש בגלולות מחייב נטילה יומיומית, ואנחנו יודעים שלא תמיד קל להתמיד בכך. לעומת זאת, ישנם אמצעים כמו טבעת וגינלית שמוחלפת אחת לחודש, או התקן תוך רחמי שניתן להחדיר ולשכוח ממנו למשך שנים. כל אלה מעלים את ההיענות של הנשים לטיפול. כדי לשפר למקסימום את היעילות של אמצעי המניעה, חלקן יבחרו באמצעים שאינם מצריכים התעסקות יום-יומית", היא אומרת.
ד"ר קלייטמן מציינת מחקר שפורסם לפני יותר מעשור בכתב העת הרפואי החשוב The New England Journal of Medicine (NEJM), שבחן מה קורה כאשר מסירים מנשים את חסמי העלות והנגישות ומאפשרים להן לבחור ללא עלות בין כלל אמצעי המניעה הקיימים. "חלק גדול מהן בחר דווקא בהתקנים. היעילות בשימוש הייתה משמעותית טובה יותר מהשימוש בגלולות, כיוון שהן לא נזקקו לנטילה יומיומית של כדור", היא אומרת.
ד"ר ורד קלייטמן: "השימוש בגלולות מחייב נטילה יומיומית, ואנחנו יודעים שלא תמיד קל להתמיד בכך. לעומת זאת, ישנם אמצעים כמו טבעת וגינלית שמוחלפת אחת לחודש, או התקן תוך רחמי שניתן להחדיר ולשכוח ממנו למשך שנים. כל אלה מעלים את ההיענות של הנשים לטיפול"
לדבריה, מגמה דומה נצפתה גם בצה"ל לפני מספר שנים. "בשנת 2017, במסגרת תפקידי הקודם כמנהלת תחום רפואת הנשים בצה"ל, הוכנס ההתקן תוך הרחמי לשימוש ללא עלות במסגרת הצה"לית, ואז ראינו עלייה משמעותית בבחירת נשים באמצעי הזה. העלות הכלכלית היא בהחלט חלק מהשיקולים בקרב נשים בבחירת אמצעי המניעה", היא מציינת.
הדור החדש
כיום, סל שירותי הבריאות הציבורי בישראל כולל רק גלולות למניעת היריון, הניתנות בחינם או בהנחה משמעותית לנערות ולצעירות עד גיל 20. מגיל 20 ומעלה, מחיר הגלולות עומד על כ-50 שקלים לחודש. רכישת ההתקן תוך רחמי והתקנתו במסגרת קופת החולים כרוכות בעלות של כמה מאות שקלים, כאשר בחלק מהקופות קיימת הנחה על ההתקנה במסגרת הביטוחים המשלימים.
ההתקנים עצמם השתנו משמעותית בשנים האחרונות. "אלה כבר לא ההתקנים מהדור הקודם - לא ברמת היעילות, לא ברמת הסטריליות, לא ברמת הבטיחות ולא ברמת הקלות בהכנסתם. הדור החדש קל יותר להחדרה, ובעל מבנה ייחודי שמונע מהם לצאת מחוץ לרחם ולגרום לבעיות", אומרת ד"ר קלייטמן.
ד"ר ורד קלייטמןצילום: עדי עזרןהיא מסבירה כי קיימים שני סוגי התקנים: התקן הורמונלי, המשחרר את ההורמון פרוגסטרון במינון נמוך לאורך זמן באופן ממוקד, והתקן נחושת שאינו מכיל הורמונים ופועל באמצעות שחרור יוני נחושת, המקשים על הפריית הביצית והשרשתה ברחם. שני הסוגים נחשבים יעילים מאוד, ניתנים להסרה בכל שלב, ואינם פוגעים בפוריות. עם זאת, התקן הנחושת עלול לגרום אצל חלק מהנשים לדימומים חזקים יותר או לאי-סדירות במחזור.
למרות העלייה בשימוש באמצעים אחרים, הגלולות עדיין מובילות בפער. בשנת 2019 קיבלו מרשם לגלולות 156,480 נשים, ובשנת 2025 המספר עמד על 163,181 - עלייה של 5% בלבד, שמעידה על יציבות יחסית לאורך השנים.
לא רק מניעת היריון
ד"ר קלייטמן מדגישה כי לגלולות יתרונות רפואיים שאינם קשורים רק למניעת היריון. "מניעת היריון היא רק צד אחד לשימוש בגלולות", היא אומרת. "הטיפול ההורמונלי מסייע גם לנשים המתמודדות עם אנדומטריוזיס, אקנה, דימומים כבדים, אנמיה, מיגרנות סביב הווסת ושיעור יתר. תופעות אלה עלולות לפגוע בתפקוד של אותן נשים ולהשבית אותן, ולטיפול ההורמונלי יש יכולת אמיתית לסייע ולמגר אותן".
אמצעי מניעה
(צילום: shutterstock)
לדבריה, אף שהשיח ברשתות החברתיות סביב תופעות הלוואי של גלולות וטיפולים הורמונליים נוספים התרחב בשנים האחרונות, חשוב להסתכל על התמונה הכוללת. "אני לא מבטלת את השיח באופן מוחלט, ואני לא מבטלת חוויות של נשים שחוו תופעות לוואי - כשזה קורה, כמובן שמפסיקים את הטיפול ומחפשים חלופה. אבל אסור שחוויה אחת תצבע באור שלילי טיפול שמסייע למיליוני נשים. מספר הנשים שיכולות ליהנות מהטיפול, אם עבור מניעת היריון ואם עבור מצבים רפואיים, גדול בהרבה ממספר הנשים שיסבלו מתופעות לוואי שמצריכות הפסקת שימוש. אם תשאלי היום נשים שסובלות מאנדומטריוזיס האם הן מוכנות להפסיק, הן יגידו לך שממש לא".
"יש גלולות עם הורמונים טבעיים יותר לגוף ופחות תופעות לוואי, יש הרבה פחות סיכון בטיפול ההורמונלי, ואנחנו רואים שבסופו של דבר יש לטיפול הזה השפעה משמעותית על בריאות נשים"
"צריך לשנות את הסטיגמה סביב הטיפול ההורמונלי", היא מוסיפה. "יש כיום המון עבודות ומחקרים שמראים שטיפולים הורמונליים מורידים משמעותית את הסיכון לסרטן השחלות, ולכן מדובר בטיפול שניתן גם לנשים שהן נשאיות של גן ה-BRCA, המעלה את הסיכון לחלות בסרטן". לדבריה, בשנים האחרונות גם הרכב חלק מהגלולות השתנה. "יש גלולות עם הורמונים טבעיים יותר לגוף ופחות תופעות לוואי, יש הרבה פחות סיכון בטיפול ההורמונלי, ואנחנו רואים שבסופו של דבר יש לטיפול הזה השפעה משמעותית על בריאות נשים".
פערים בין קבוצות גיל
פילוח הנתונים לפי גיל מצביע על הבדלים ברורים בין אמצעי המניעה השונים. מרבית המשתמשות בגלולות הן נשים בגילי 34-25, המהוות 42% מכלל מימושי המרשמים. לעומת זאת, עיקר המשתמשות בהתקנים תוך רחמיים הורמונליים הן נשים בגילי 44-35. לדברי ד"ר קלייטמן, מדובר בהעדפה שנובעת מתפיסות שהשתרשו לאורך השנים. "אלה שרידים היסטוריים של החשש מהדור הישן של ההתקנים", היא אומרת. "בעבר ההתקנים נקשרו לפגיעה בפוריות, ולמרות שכיום הם אינם פוגעים בפוריות, עדיין יש נשים, וגם רופאים, שמרגישים בנוח להציע אותם בעיקר בגילים מבוגרים יותר".
נתוני 2025 מצביעים גם על פער בין מספר המרשמים שניתנו לבין מספר המרשמים שמומשו בפועל. כך למשל, בעוד שבמהלך השנה ניתנו כ-163 אלף מרשמים לגלולות, רק כ-89 אלף מהם מומשו בבתי המרקחת. ד"ר קלייטמן מסבירה כי חלק מהפער נובע מכך שהמרשמים תקפים לחצי שנה, ולכן חלקם נרכשים רק בתחילת השנה שלאחריה. עם זאת, לדבריה, הפער משקף גם את החשש של חלק מהנשים מטיפולים הורמונליים. "לצערי הרב אני פוגשת במרפאה נשים רבות שמגיעות אליי, לעיתים אפילו לאחר חוות דעת קודמת, לאחר שרופא הנשים כבר רשם להן מרשם לטיפול הורמונלי, והן חוששות להתחיל", היא אומרת.
"הדור החדש של ההתקנים קל יותר להחדרה, ובעל מבנה ייחודי שמונע מהם לצאת מחוץ לרחם ולגרום לבעיות"
(צילום: shutterstock)
בעוד הנתונים מעידים על עלייה בשימוש באמצעי מניעה שונים, מגמה הפוכה נרשמה בזריקות למניעת היריון. מספר הנשים שקיבלו מרשם לזריקות אלה ירד ביותר מ-50% בין השנים 2025-2019: מ-1,832 בשנת 2019 ל-852 בלבד בשנת 2025. הזריקות, המכילות פרוגסטרון וניתנות אחת ל-12 שבועות, מיועדות בעיקר לנשים שאינן יכולות להשתמש באמצעי מניעה אחרים - נתון שמשפיע גם הוא על מספר המשתמשות. "הבעיה עם הזריקות היא שברגע שמשתמשים בהן, נשים עלולות לחוות דימומים לא סדירים שלוקח זמן רב עד שהם נפסקים", מסבירה ד"ר קלייטמן. "כמו כן, עם סיום השימוש בזריקות, לוקח לפעמים חודשים עד שהביוץ חוזר וניתן להרות, וזה משמעותי עבור המטופלות".
ומה צופן העתיד בתחום הזה? "מתישהו יהיה גם אמצעי מניעה לגברים" (מלבד קונדומים), אומרת ד"ר קלייטמן. "היום שבו לא רק נשים צריכות לקחת אמצעי מניעה עוד יגיע, ועד אז אנחנו שמחים שאנחנו יכולים להנגיש לנשים את כל הידע, כדי שיוכלו לבחור באמצעי המניעה הנוח ביותר עבורן".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.07.26
