דקות אחדות לפני שהתיישבנו לשיחה, נכנסה לחדרה של ד"ר מיכל מקל מזכירתה, ובידיה סלסלת מתוקים הממוענת לצוותי המחלקה לטיפול נמרץ, ועליה פתקית: "תודה על הטיפול המסור בחיילים", כתב מפקד אחד הגדודים שטופלו בבית-החולים רמב"ם.
זו הייתה עוד הבעת תמיכה מני רבות שהגיעו לבית-החולים שעומד בשבוע האחרון בעין הסערה, לאחר טענות קשות שהופנו נגדו על טיפול לא הולם לכאורה בפצוע צה"ל מצד חברי צוות מהמגזר הערבי. "קיבלנו הרבה פניות ממטופלים ומבני משפחה של מטופלים, חיילים ולא חיילים, שכאב להם לשמוע את ההאשמות וביקשו לתמוך ולהגיד שקיבלו טיפול מצוין", אומרת ד"ר מיכל מקל, מנהלת בית-החולים רמב"ם, בריאיון ראשון מאז המקרה, "יש לנו שיתוף פעולה מעולה עם הצבא. שוחחתי עם הקרפ"ר (קצין רפואה ראשי של צה"ל), שסומך לחלוטין על הטיפול הניתן בבית-החולים. אנחנו ביחסי עבודה מצוינים".
ד"ר מיכל מקל. "הצבנו במחלקה מאבטח"
(אלעד גרשגורן)
הסערה שהתחוללה בעקבות המקרה, הצליחה לערער את המרקם הייחודי והעדין במערכת הבריאות בישראל, שבה עובדים כתף אל כתף יהודים וערבים. בית-החולים זכה אמנם לתמיכה גורפת מכל הגורמים במערכת הבריאות, אך העננה עדיין מרחפת. ד"ר מקל מבקשת להבהיר כי "זהות מגזרית היא 'נון-אישיו' מבחינת בית-החולים. אנשים מגיעים למקצוע, לתפקיד, לקידום, בזכות הכישורים והיכולות. זה נראה לי לא רלוונטי בכלל מה היה ההרכב המגזרי של הצוות באותו מקרה, אבל אני מבינה שזה מעסיק הרבה אנשים, אז לצורך העניין - הם לא היו רק מהמגזר הערבי. הצוות במשמרת כלל רופאים ואחים ואחיות יהודים וערבים. הכונן, לצורך העניין, היה חובש כיפה. אחד מהאחים בצוות הסיעודי, שמגיע מהמגזר הערבי, הוא חייל, משרת פעיל במילואים. והיו גם אחיות יהודיות, ואחרים".
"אין אמת בתלונות"
לדברי ד"ר מקל, האירוע נבדק על כל פרטיו. "התלונה עברה בירור מעמיק, ונעשה תחקור משמעותי של כל אנשי הצוות ששהו במשמרת. זה צוות ותיק, מיומן ומנוסה, ומהבירור עלה שאין שום אמת בתלונות".
הפרשה החלה אחרי שאחיו של לוחם שנפצע קשה בלבנון וטופל ברמב"ם, תיאר בפוסט באינסטגרם כיצד צוות דובר ערבית במחלקה נעל את דלתות המחלקה בפני המשפחות, ולפי הטענה התייחס לפצוע ולחבריו בגסות ("הפכו אותו במיטה בברוטליות כמו סרדין"). ד"ר מקל מסבירה כי "טיפול נמרץ זאת לא מחלקת אשפוז רגילה. מטופלים בטיפול נמרץ הם המטופלים הקשים ביותר בבית-החולים, והטיפול שנדרש עבורם הרבה יותר אינטנסיבי. כשבני משפחה מבקרים מטופל, זה משליך על מטופלים אחרים באותו חדר או בסביבה - על איכות הטיפול, פרטיות המטופל. לכן, בדומה למחלקות טיפול נמרץ אחרות בארץ ובעולם, הביקור מוגבל לפעמיים ביום. זה גם רשום על הדלת. זה לא שהמחלקה נסגרה בהפתעה בשעות הלילה".
עם זאת, ד"ר מקל מסבירה כי בשנה האחרונה, על רקע המלחמה הממושכת, היא ביקשה להתיר לבני משפחה של חיילים פצועים לשהות לצד יקיריהם זמן ממושך יותר. לדבריה, בלילה שבו לכאורה התרחשה התקרית התבקשו המשפחות לצאת מהמחלקה בשלב כלשהו "משום שהיו מטופלים אחרים שהטיפול בהם דרש חשיפה באופן כזה שאי-אפשר היה לאפשר למשפחות להישאר. זה הסיפור. בסוף, החריג הוא שאנחנו מאפשרים לבני משפחה של חיילים לשהות לצד המטופלים. הנוהל הוא שרוב הזמן המלווים לא נכנסים".
"הליך שמתבצע ברגישות"
באשר לטענות על הפיכתו במיטה של המטופל בברוטליות, ד"ר מקל מסבירה כי לעיתים נדרש לסובב מטופלים שוכבים שאינם יכולים לנוע כדי לטפל בהם. "הדבר נעשה ברגישות הגדולה ביותר. מדובר בחולים קשים, שסובלים לעיתים מפצעים וכוויות. הצוות עושה שימוש במשככי כאבים כדי לצמצם למינימום את הכאב. אני יכולה לשער שמטופל כזה או אחר, עם פגיעה כזו או אחרת, יכול לחוש איזשהו כאב בעת הסיבוב. אבל הפער בין כאב שמטופל יכול לחוש בעת שינויי תנוחה לבין טענות על התעללות, טלטול וכן הלאה, הוא עצום. זה אירוע אחר לגמרי, שכמובן לא קרה".
היא מציינת כי ביום ראשון, מיד עם תחילתה של הסערה, וכפי שתוכנן מראש, עבר המטופל לבית-החולים שיבא כשהוא בהכרה ובמצב יציב. "הוא הודה על הטיפול, וכך גם בני המשפחה שלו. מתוך המטופלים שהגיעו איתו, שניים עדיין מאושפזים ומקבלים טיפול מצוין, וזה גם הפידבק שניתן מצד המשפחות", אומרת ד"ר מקל.
בית-החולים דחה את הטענות, אך הפוסט הצית סערה ציבורית ופוליטית כשגם שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הצטרפו לקלחת. "הצטערתי שיצאו האשמות בלי שהפרטים נבדקו", אומרת ד"ר מקל, "כשאני קיבלתי את התלונה, לא נתתי מענה מיידי שלא היה שום דבר, אלא בדקתי קודם את הדברים. הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא המטופל, כי זה הדבר הכי חשוב - לברר מה בדיוק היה שם. הדבר השני שחשבתי עליו הוא הצוות, והבנתי שאנחנו נכנסים לבעיה כי זה מעורר עניינים מגזריים שיושבים על דברים גדולים הרבה יותר מבית-החולים. הרגשתי שיש פה פגיעה אנושה בצוות שרק בחודשים האחרונים טיפל מסביב לשעון בעשרות פצועי צה"ל. ובסוף זה מה שנשאר. פוסט עולה ונשכח, אבל יש פה צוות מאוד-מאוד פגוע, ואת זה נצטרך לשקם".
לדבריה, מאז האירוע חשים הצוותים פחד. "קיבלנו טלפונים מאיימים, מכתבים עוינים וגם נתקלנו באזרחים שהגיעו פיזית לבית-החולים והתפרצו למחלקה בצעקות. הצבנו במחלקה מאבטח כדי להגן על הצוות כי אנשים חוששים". למחלקה הוכנס גם צוות התערבות שכולל פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים לצורך עיבוד האירוע ותמיכה בצוות.
הסערה שהתרחשה ברמב"ם חשפה מתיחות שקיימת ממילא בין המגזרים, במיוחד לאחר 7 באוקטובר. מסקר שנערך על ידי יוזמות אברהם ואגודת הגליל בדצמבר 2025 עולה כי 65% מהעובדים הערבים ספגו התבטאויות פוגעניות מצד מטופלים יהודים, בעוד ש-37% מהעובדים היהודים חוו פגיעה דומה מצד מטופלים ערבים.
ד"ר מקל מסכמת: "ברמב"ם, כמו במערכת הבריאות כולה, שליש מהעובדים הם מהמגזר הערבי. מבחינתנו, הנושא של גיוון בצוות המטפל, במיוחד בחיפה שהיא עיר מעורבת, הוא מקור לגאווה. יש משהו מיוחד באופן שבו אנשים עובדים יחד ברמב"ם, ואירוע כזה בהחלט מערער את יחסי העבודה ואת המרקם האנושי המיוחד שמתקיים בבית-החולים, ובכל מערכת הבריאות".
