אצל לא מעט אנשים צעירים, בריאים לכאורה, מתחילה טרשת עורקים והם לא יודעים על כך.
מחקר חדש וגדול שפורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine והוצג בכנס האיגוד האירופי לקרדיולוגיה ESC במינכן, מציג תמונה מטרידה: סימנים לטרשת התחלתית, המכונה גם "טרשת שקטה", נמצאו אצל כמעט אחד מכל 13 בני 18 עד 29 שהשתתפו בו.
במחקר, שנקרא REACT, השתתפו 16,808 בני 18 עד 70, שלא אובחנו בעבר עם מחלה טרשתית לבבית או מחלת כלי דם. בקבוצת הגיל 18 עד 29 נמצאה טרשת אצל 8.7% מהגברים ואצל 6.7% מהנשים. בגילי 30 עד 39 השיעורים כבר עלו ל-34.6% מהגברים ו-21.3% אצל נשים. בגילים 60 עד 70, רק 1.9% מהגברים ו-8.1% מהנשים היו ללא טרשת.
בנוסף, 82% מהמשתתפים שאצלם נמצא רובד טרשתי בעורקי הלב סבלו גם מטרשת בעורקי הצוואר או הרגליים.
הבדלים בולטים נצפו גם בין נשים לגברים. אצל גברים, שכיחות הטרשת החלה לעלות בשנות ה-30 לחייהם והגיעה להתייצבות באמצע החיים. אצל נשים, העלייה החדה ביותר נצפתה בין גיל 40 ל-60.
ד"ר חן גורביץ, מנהלת השירות הקרדיולוגי האמבולטורי והמרכז לקרדיולוגיה מניעתית בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית, הציגה בכנס מחקר שערכה בנושא, שבו נבדקו כ-4,000 גברים ונשים שעברו CT של עורקי הלב. "ראינו שבגילים צעירים לנשים יש פחות טרשת, אבל לאחר גיל המעבר חלה עלייה חדה בהיקפה. ייתכן שזה מסביר מדוע כשבוחנים לאורך זמן התקפי לב ותמותה מסיבות לבביות, הפער בין נשים לגברים מצטמצם", היא אומרת.
החלטות על מניעה ראשונית של טרשת העורקים מתבססות גיום בעיקר על גורמי סיכון כמו גיל, מין, עישון, לחץ דם ורמות כולסטרול. ד"ר גורביץ סבורה שמדדי הסיכון המקובלים לא תמיד מספקים תמונה מלאה. "המחקר הזה מראה שטרשת יכולה להתפתח כבר בגיל צעיר מאוד, להישאר שקטה מבחינה קלינית ולא להתגלות אלא אם מחפשים אותה באופן יזום", היא אומרת. לדבריה, גם רובד טרשתי שנראה קטן לכאורה אינו בהכרח נטול משמעות קלינית: "פעם חשבנו שאירועים כמו התקף לב מתרחשים בעיקר בשלבים מתקדמים של טרשת, אבל הדבר יכול לקרות גם בשלב מוקדם יותר. רובד עם ליבה שומנית עלול להיקרע גם אם הוא אינו נראה חמור במיוחד. כשזה קורה, עלול להיווצר קריש שיחסום עורק בלב או באזור אחר בגוף".
ד"ר חן גורביץ
(לירז כרמלי)
היא מדגישה כי "אם נמצאה טרשת אצל אדם צעיר, צריך לטפל בגורמי הסיכון שלו – לעתים באמצעות תרופות, ובמקביל באמצעות שינוי משמעותי באורח החיים".
עוד ממצא חשוב: היעדר סידן בעורקי הלב לא שלל בהכרח נוכחות של רובד טרשתי. המשמעות: אחת הבדיקות לניבוי טרשת אינה יעילה. מה כן עובד? "CT אנגיוגרפיה של עורקי הלב עם חומר ניגוד, הבדיקה שמכונה בישראל צנתור וירטואלי”, מסבירה ד”ר גורביץ.
