רופא מומחה בצמרת השכר השתכר ב-2024 בממוצע כ-104,700 שקל בחודש למשרה מלאה, פי שישה מרופא מומחה בעשירון התחתון, שהשתכר כ-17,300 שקל בלבד.
הנתונים מופיעים בדוח מקיף של משרד האוצר על השכר במערכת הבריאות הציבורית, שהתפרסם אתמול וחושף עוד פערים רבים: בין רופאים לרופאים, בין מרכז לפריפריה, בין גברים לנשים ובין התמחות אחת לאחרת. הדוח מנתח את נתוני השכר של יותר מ-120 אלף מתוך כ-134 אלף העובדים והעובדות המועסקים במערכת הבריאות הציבורית.
(דוברות בילינסון)
לפי הנתונים, בבתי החולים הציבוריים עמד השכר הממוצע למשרה על 22,560 שקל בחודש ב-2024. השכר החציוני היה 18,804 שקל. בארבע קופות החולים השכר הממוצע למשרה עמד על 23,326 שקל והחציוני על 16,971 שקל.
כ-71% מעובדי בתי החולים וכ-62% מעובדי קופות החולים משתכרים בממוצע מעל 15,000 שקל בחודש למשרה מלאה. יותר מרבע מהעובדים במערכת משתכרים מעל 25,000 שקל למשרה מלאה. בקצה השני, כ-3% מעובדי בתי החולים וכ-8% =מעובדי הקופות משתכרים פחות מ-9,000 שקל בחודש.
פערי שכר משמעותיים קיימים בין עובדים בעשירונים שונים – שנקבעים לפי ותק, דרגה, התמחויות וקריטריונים נוספים. כך, למשל, העשירון העליון של הרופאים המומחים בקופות החולים הרוויח בממוצע 103,717 שקל, מול 18,786 שקל בעשירון התחתון. בנוסף, אחיות בבתי החולים מהעשירון העליון הרוויחו פי 3.15 מאלה שבעשירון התחתון.
פערי שכר קיימים גם עקב תחומי התמחויות שונים. לדוגמה: בבתי החולים, רופאי הגריאטריה מרוויחים בממוצע 46,958 שקל, רופאי עיניים 31,903 שקל. בקהילה התמונה שונה. שם, תחום ההתמחות של יילוד וגינקולוגיה מוביל בהפרש ניכר, עם שכר ממוצע של 78,603 למשרה.
לפי הדוח, מי שעובד בבתי חולים בפריפריה משתכר בממוצע יותר מעמיתו במרכז, וההפרש גדל ככל שהדרגה בכירה יותר. כך, למשל, רופא מנהל בצפת ובטבריה השתכר 70,156 שקל בממוצע מול 49,150 שקל במרכז. מומחה בכיר באילת ובבאר-שבע השתכר 52,657 שקל לעומת 39,282 שקל שהרוויח עמיתו במרכז. מומחה צעיר הרוויח 41,247 שקל לעומת 32,494 שקל במרכז, ומתמחה 26,685 שקל מול 22,753 שקל.
עוד מתברר כי נשים מהוות כ-65% מעובדי בתי החולים, אך משתכרות בממוצע כ-19% פחות מגברים. שכר הגברים במשרה מלאה עומד בממוצע על 25,874 שקל, ושכר הנשים על 20,797 שקל. בקופות החולים נשים מהוות כ-76% מהעובדים, ופערי השכר גדולים בהרבה: 20,777 שקל לנשים לעומת 35,012 שקל לגברים.
הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אפי מלכין, אמר כי "הדוח מציף פערים, אתגרים וצרכים לאומיים שמחייבים אותנו לדייק את מדיניות השכר ולהפנות את המשאבים למקומות שבהם הם נדרשים ביותר – בריאות הנפש, בריפריה ותחומי ההתמחות שבהם קיים מחסור. במקביל, עלינו לפעול להפחתת העומסים והשחיקה באמצעות ריבוד ושינוי תמהיל המקצועות במערכת, לרבות שילוב תפקידים נוספים כמו טכנאי בתי מרקחת ועמיתי רופא. כך נביא ליעילות ונוכל לאפשר לצוותים הרפואיים להתמקד בעבודה המקצועית והחיונית שלשמה הוכשרו, להרחיב את זמינות השירות ולחזק את מערכת הבריאות הציבורית לאורך זמן".
הדוח, יש לציין, מבוסס על נתוני 2023-2024 ונכתב בתקופה של הסכמי שכר רוחביים במגזר הציבורי, בהם ההסכם עם הסתדרות האחים והאחיות וההסכם עם ההסתדרות הרפואית. השפעתם של הסכמים נוספים שנחתמו ב-2025 – עם עובדי מקצועות הבריאות, הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים, טרם משתקפת בנתונים ותופיע רק בדוחות הבאים.
